אלומינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלומינה (Alumina)
Corundum-unit-cell-3D-balls.png
פרטים
שם סיסטמטי Aluminium oxide
שמות נוספים קורונדום
נוסחה כימית Al2O3
מסה מולקולרית g/mol‏ 101.96
מראה מוצק גבישי לבן
מספר CAS 1344-28-1
צפיפות g/cm3‏ 3.97
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
מסיסות לא מסיס
טמפרטורת היתוך 2054°C °C
טמפרטורת רתיחה 2980°C °C

אלומינה הוא השם המקובל לתחמוצת האלומיניום (Al2O3). אלומינה היא תחמוצת יציבה וקשה, והיא בעלת מבנים גבישיים רבים. מינרלים נפוצים המבוססים על אלומינה כוללים בין השאר את הספיר, האודם ואת הקורונדום. קורונדום, המכונה גם α-Al2O3, היא הפאזה היציבה תרמודינמית של אלומינה, והיא גם הנפוצה ביותר. האלומינה היא מקור חשוב לייצור אלומיניום מתכתי.

גביש אלומינה (קורונדום)

אלומינה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורונדום הוא הצורה הנפוצה ביותר של אלומינה גבישית בטבע. האודם והספירים הם צורות של קורונדום אשר מקבלות את צבען בזכות ריכוזים מזעריים של אטומים זרים. הצבע האדום של האודם מתקבל בזכות תוספות קטנות של כרום, והספירים מקבלים צבעים שונים כתלות באטומים הזרים, הכוללים למשל ברזל וטיטניום.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלומינה היא מבודד חשמלי, אולם היא בעלת מוליכות תרמית גבוהה יחסית לחומר קרמי. האלומינה אינה מסיסה במים. הקושיות הגבוהה של אלומינה גבישית הופכת אותה למתאימה ליישומים של ליטוש וטחינה, וכמרכיב בכלי חיתוך.

אלומינה בצורה של אבקה.

אלומינה דקיקה (בעובי של ננומטרים בודדים) מצפה את פני השטח של אלומיניום מתכתי, והיא זו שמעניקה לו עמידות גבוהה לתנאי הסביבה ולקורוזיה, ולכן היא מכונה שכבת פסיבציה. שכבה זו, הנוצרת במהירות בכל פעם שפני השטח נחשפים או נשרטים, מגנה על המתכת מפני חמצון נוסף.

מינרל קורונדום שנמצא בברזיל

מבנה גבישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה הנפוצה ביותר של אלומינה היא פאזה α, המכונה על שם המינרל קורונדום. במבנה זה יוני האלומיניום נמצאים באוקטהדרון ומסביבם יוני החמצן יוצרים מבנה הקסגונלי חסר. קורונדום הוא בעל סריג Bravais טריגונלי של R-3c. תא היחידה הפרימיטיבי כולל ארבעה אטומי אלומיניום ושישה חמצנים.

מלבד הפאזה α היציבה תרמודינמית, לאלומינה צורות גבישיות מטא-סטביליות נוספות, ביניהן הפאזות הקוביות: γ ו- η, הפאזה המונוקלינית: θ, הפאזה האורתורומבית: κ, הפאזה ההקסגונלית: χ והפאזה δ שיכולה להיות אורתורומבית או טטרגונלית.[1][2]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השימוש העיקרי והחשוב ביותר של אלומינה הוא כחומר הגלם להפקת אלומיניום מתכתי.
  • בשל הקושי הרב של החומר וחוזקו הוא משמש כחומר שחיקה לליטוש והחלקה. חלק מניירות הלטש מכילים אלומינה. אלומינה משמשת לעתים כתחליף זול ליהלום מלאכותי בליטוש.
  • פתיתי אלומינה משמשים כפיגמנט וכבסיס לצבעים שונים.
  • אלומינה היא מבודד חשמלי מצוין ולכן היא משמשת כמבודד ברכיבי מתח וזרם גבוהים.
  • טמפרטורת ההיתוך הגבוהה והעמידות לחימצון הופכת אותו מתאים כחומר בידוד לתנורים בטמפרטורה גבוהה.
  • באלקטרוניקה אלומינה יכולה לשמש כמצע למעגלים וכמבודד ברכיבים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Metastable Alumina Polymorphs: Crystal Structures and Transition Sequnces" (1998). Journal of the American Ceramic Society 81 (8): 1995-2012. doi:10.1111/j.1151-2916.1998.tb02581.x. 
  2. ^ Paglia, G.. "Determination of the Structure of γ-Alumina using Empirical and First Principles Calculations Combined with Supporting Experiments" (free download), Curtin University of Technology, Perth. אוחזר ב־ 2009-05-05. 
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.