ליטוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיסקה מסתובבת המשמשת לליטוש

ליטוש הוא פעולת גימור הגורמת להחלקה של פני שטח. לעתים המטרה היא ליצור שטח בעל תכונות של מראה, כלומר החזרת אור מלאה עם פיזור נמוך ככל האפשר. הדרך הנפוצה להשגת הגימור היא ליטוש מכני - שפשוף פני השטח בגרגרים של חומר קשה. לדוגמה, מתכת ועץ ניתן ללטש עם נייר זכוכית - שהוא נייר שעליו מודבקים גרגרי זכוכית, אולם אבני חן וקרמיקות שונות, שהן בדרך כלל קשות מזכוכית, וגם מתכות, נהוג ללטש בעזרת גרגרי סיליקון קרביד או יהלום. ליטוש מכני נפוץ הוא דיסקה מסתובבת (ראו תמונה), שעליה מונח נייר עם גרגרים קשים, או בד שמוספג בתמיסה עם הגרגרים.

לעתים הליטוש אינו מכני, למשל ליטוש באמצעות חומר איכול או באמצעות לייזר.

"פוליש" למרצפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להברקת מרצפות קימים שני סוגים של פוליש: פוליש קריסטל, ופוליש ווקס. ההבדל העיקרי הוא באופן ביצוע ההברקה ואיכות התוצאה הסופית.

פוליש ווקס היא פעולה של קירצוף המרצפות על ידי מכונה וסקוץ' ברייט. לאחר יבוש השטח מורחים פוליש ווקס - חומר ציפוי הנמרח על פני הרצפות. למראה מבריק רצוי לעבוד עם מכונת פוליש וסקוץ ברייט לבן.

פוליש קריסטלי הוא הליך מגנזיום הגורם להברקה לחדור לתוך המרצפות. החדרת החומר נעשית בעזרת חימום השטח בעזרת מכונה וצמר פלדה בכמה שלבים עד לתוצאה מבריקה.