אליזבת אמה סויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה סויר
Emma Soyer
לידה 1813
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1842 (בגיל 29 בערך)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1833–1842 (כ־9 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי François Simonau עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלקסי סואייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת אמה סויראנגלית: Emma Soyer‏; 5 בספטמבר 181330 באוגוסט 1842) הייתה ציירת צבעי שמן אנגליה,[1] אשר הייתה ידועה בעיקר בתור אמה ג׳ונס או אמה סויר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת אמה ג'ונס נולדה בלונדון בשנת 1813, ולמדה צרפתית, איטלקית ומוזיקה. בגיל צעיר מאוד היא הפכה לתלמידה של הצייר הבלגי פרנסואה סימונאו (1783–1859), שב-1820 נשא לאישה את אמה שלה. כשגילה כי לאמה יש כישרונות ציור, הקדיש סימונאו את כל זמנו להוראתה, ולפני גיל שתים עשרה היא "ציירה יותר ממאה דיוקנאות בנאמנות גדולה".[2] היא גם הפכה לפסנתרנית מוכשרת בהדרכתו של ז'אן אנקוט.

האנדרטה על קברה של אמה סויר

ב-12 באפריל 1837 היא נישאה לאלכסיס סוייר, השף במועדון הרפורמים. לאחר מכן היא הפנתה את תשומת לבה לציור פורטרטים בשמן, ועם סימונאו נסעה ברחבי אנגליה ועבדה בקנטרברי, רמגסייט ושרוסברי וצברה פופולריות רבה. עם שובה ללונדון הפיקה את "הילד העיוור", וציורים אחרים. ב-1842 השלימה את עבודתה האחרונה, "שני נערי האורגן". היא גם הציגה שני ציורים בסלון פריז של 1842. דיוקנה של סויר נחקק על ידי הנרי בריאן הול.[3]

ב-29–30 באוגוסט 1842 היו לה סיבוכים בזמן ההריון והיא מתה באותו לילה במגוריה ליד צ'רינג קרוס, לונדון. היא נקברה בבית הקברות קנסל גרין, לונדון ב-8 בספטמבר, שם הקים בעלה אנדרטה גדולה לזכרה.[4]

בין 1823 ל-1843 ארבע עשרה מתמונותיה הוצגו באקדמיה המלכותית לאמנויות (RA), שלושים ושמונה הוצגו במוסד הבריטי, וארבע עשרה בגלריה של החברה המלכותית של האמנים הבריטים (RBA) שברחוב סאפוק, לונדון.

ביוני 1848 מאה וארבעים מיצירותיה הוצגו בבזאר של הנסיך מוויילס והודפס קטלוג.

שניים מיצירותיה, נחרטו על ידי ז'רארד. בפריז, שבה הוצגו רבות מתמונותיה, המוניטין שלה היה גבוה יותר מאשר בארץ הולדתה. [5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת אמה סויר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ruth Cowen (2010). Relish: The Extraordinary Life of Alexis Soyer, Victorian Celebrity Chef. Orion Publishing.
  2. ^ Brian Stewart & Mervyn Cutten (1997). The Dictionary of Portrait Painters in Britain up to 1920. Antique Collectors' Club
  3. ^ Alexis Benoît Soyer - National Portrait Gallery, www.npg.org.uk (באנגלית)
  4. ^ Paths of Glory. Friends of Kensal Green Cemetery. 1997. p. 94.
  5. ^ Boase, George Clement (1898). "Soyer, Elizabeth Emma" . In Lee, Sidney (ed.). Dictionary of National Biography. 53. London: Smith, Elder & Co.