אל מרטינו
 | |
| אל מרטינו, 2005 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1927 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 2009 (בגיל 82) ספרינגפילד, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1948-2009 |
| סוגה | פופ, ג'אז |
| חברת תקליטים |
קפיטול רקורדס, Cub Records |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ספר צ'יני (באנגלית: Jasper Cini; 7 באוקטובר 1927 - 13 באוקטובר 2009) אשר נודע בשם הבמה אל מרטינו (Al Martino), היה זמר אמריקאי ממוצא איטלקי. זכה להצלחה רבה בין שנות ה-50 ל-שנות ה-70. התפרסם גם כשחקן כאשר גילם את דמותו של ג'וני פונטיין בסדרת סרטי "הסנדק".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'יני נולד בפילדלפיה ב-7 באוקטובר 1927 להורים שהיגרו מאברוצו שבאיטליה. הוא נקרא "גספרינו" על שם אביו, ומאוחר יותר שינה את שמו לג'ספר. הוריו ניהלו עסק לבנייה, וג'ספר ואחיו עבדו בעסק. הוא חלם להיות זמר, ושאב השראה מאמנים אחרים ממוצא איטלקי כמו פרי קומו ומריו לנצה (שהיה גם קרוב משפחה רחוק שלו). במלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצי ארצות הברית והשתתף בפלישה לאיוו ג'ימה.
לאחר שהשתחרר מהצבא, החל לשיר במועדוני לילה בפילדלפיה. בעצת מריו לנצה, הוא אימץ את שם הבמה "אל מרטינו". השם היה מבוסס על שמו של אלפרדו מרטין סיאנפרני, אביה של חברתו לוריין סיאנפרני. ב-1948 עבר לניו יורק סיטי. ב-1951 הוא הוציא את הסינגל הראשון שלו "Heaven Help Me" בחברת התקליטים ג'ובלי רקורדס. במקביל הוציא סינגל נוסף בשם "Hurry Home to Me". שנה לאחר מכן זכה במקום הראשון בתחרות הכישרונות Arthur Godfrey's Talent Scouts.
בעקבות זכייתו בתוכנית, חתם צ'יני על חוזה הקלטות עם חברת תקליטים קטנה בשם BBS. השיר הראשון ששר עבור החברה היה "Here in My Heart". במקור, השיר היה אמור להיות מבוצע בידי מריו לנצה, אולם צ'יני התקשר ללנצה והתחנן בפניו לוותר לו על השיר. לנצה הסכים, והשיר שוחרר ב-1 במאי 1952. הוא הפך מיד ללהיט ונמצא במקום הראשון בבילבורד הוט 100 במשך שלושה שבועות ברציפות. השיר אף הפך לתקליט זהב. השיר זכה להצלחה רבה גם בבריטניה, ובמשך תשעה שבועות ברציפות נמצא בראש מצעד הסינגלים הבריטי.
בעקבות הצלחת השיר, עזב צ'יני את BBS, וחתם על חוזה עם החברה היוקרתית קפיטל רקורדס. עד 1953 הוא הוציא עוד שלושה סינגלים נוספים: "Take My Heart", "Rachel", ו-"When You're Mine". כולם הגיעו ל-40 המקומות הראשון בבילבורד הוט 100. עם זאת, הצלחתו הרבה משכה גם את תשומת ליבה של המאפיה האיטלקית. כמו משפחות רבות של מהגרים מאיטליה, גם משפחתו של צ'יני הייתה קשורה אל המאפיה בקשרים הדוקים. סנדקו של צ'יני היה בוס המאפיה הנודע ראסל בופלינו. המאפיה דרשה ממנו לשלם 75,000 דולר בתמורה ל"תמיכה" ו"הגנה". צ'יני שילם להם מקדמה כדי לפייס אותם, ולאחר מכן עבר לבריטניה בניסיון לחמוק מהם. עד 1955 הוא הוציא שישה סינגלים נוספים, שכולם זכו להצלחה רבה בבריטניה, אולם לא קיבלו חשיפה בארצות הברית. ב-1958, תודות להתערבות של אנשים המקורבים למשפחתו, הרשתה לו המאפיה לחזור לארצות הברית. עם זאת, הוא כבר נשכח מהתודעה הציבורית, והתקשה לבסס מחדש את תדמיתו בעידן הרוקנרול. ב-1959 הוא חתם על חוזה עם פוקס המאה ה-20 רקורדס, והוציא עמה שני אלבומים וארבעה סינגלים. עם זאת, אף אחד מהם לא זכה להצלחה. ב-1962 הוציא אלבום שלישי שזכה להצלחה יחסית. הצלחה זו אפשרה לו לחתום על חוזה חדש עם קפיטל, ועוד באותה שנה הוא הוציא אלבום רביעי, אשר פנה לקהל האיטלקי-אמריקאי, והיה ברובו בשפה האיטלקית. בנוסף על כך, הוא החל להופיע רבות בטלוויזיה כדי לבסס מחדש את תדמיתו.
ב-1963 הוא הוציא סינגל בשם "I Love You Because", קאבר ללהיט בעל אותו השם של ליאון פיין. השיר הפך ללהיט מיידי והגיע למקום השלישי בבילבורד. באותה שנה הוא הוציא אלבום באותו שם שהגיע לטופ 10 במצעד האלבומים של בילבורד. עד סוף שנת 1964 הוא הוציא עוד 14 שירים שכולם הפכו ללהיטים. הוא גם שר את שיר הנושא של הסרט "שארלוט המתוקה" מאותה שנה. ב-1965 הוציא את השיר "Spanish Eyes", שהפך לאחד מ-50 השירים המושמעים ביותר אי פעם. בתחילת שנות ה-70, החלה הקריירה שלו לדעוך, שיריו עדיין זכו להצלחה רבה באירופה, אולם הציבור האמריקאי איבד בו עניין. למרות זאת, הוא המשיך להוציא שירים ואלבומים רבים.
ב-1972, צ'יני הציע את עצמו כמועמד לגלם את תפקידו של ג'וני פונטיין בסרט "הסנדק". המפיק אלברט ראדי, הסכים בתחילה לתת לו את התפקיד, אולם בהמשך החליט, בעצה אחת עם הבמאי פרנסיס פורד קופולה, להעביר אותו לוויק דיימון. צ'יני פנה אל סנדקו, ראסל בופלינו, שהשתמש בקשריו עם העיתונות האמריקנית כדי לפרסם כתבות מכפישות נגד קופולה וראדי. בסופו של דבר, דיימון החליט לפרוש מהתפקיד מכיוון שחשש להסתבך עם המאפיה, וגם מכיוון שהתשלום שהוצע לו לא סיפק אותו. התפקיד הוחזר לצ'יני. למרבה האירוניה, הדמות אותה מגלם צ'יני בסרט היא דמות של זמר המשתמש בקשריו עם המאפיה כדי לקבל תפקיד נחשק בסרט. צ'יני שר גם את שיר הנושא של הסרט "Speak Softly Love". צ'יני המשיך לגלם את פונטיין גם בסרטי ההמשך הסנדק חלק שני והסנדק חלק שלישי. עם זאת, צ'יני לא הצליח לתרגם את הצלחתם של הסרטים לפריצת דרך קולנועית. הוא חזר לשחק רק עוד פעם אחת בלבד, בסרט הקצר Cutout מ-2006.
צ'יני המשיך לשיר ולהופיע בפני קהל מצומצם של חובבי פופ איטלקי עד יום מותו. את אלבומו האחרון הוא הוציא בשנת 2006. הוא נפטר מהתקף לב ב-13 באוקטובר 2009 בביתו שבספרינגפילד, פנסילבניה. ב-2011 יצא אלבום נוסף עם שירים שלא פורסמו בימי חייו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אל מרטינו
אל מרטינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אל מרטינו, באתר AllMovie (באנגלית)
אל מרטינו, באתר אייטונס (באנגלית)
אל מרטינו, באתר ספוטיפיי
אל מרטינו, באתר Last.fm (באנגלית)
אל מרטינו, באתר AllMusic (באנגלית)
אל מרטינו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אל מרטינו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
אל מרטינו, באתר Discogs (באנגלית)
אל מרטינו, באתר Songkick (באנגלית)
אל מרטינו, באתר בילבורד (באנגלית)- אל מרטינו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
