אמיליה מרקוש

אמיליה מרקוש
Márkus Emília
	צילום משנת 1903 מאת הצלם ליפוט שטרליסקי
לידה	10 בספטמבר 1860; סומבטהיי, האימפריה האוסטרית
פטירה	24 בדצמבר 1949 (בגיל 89); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מדינה	הונגריה
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1878)
בן או בת זוג	Károly Pulszky
צאצאים	רומולה דה פולסקי
	פרופיל ב-IMDb

אמיליה מרקוּש (בהונגרית: Márkus Emília;‏ 10 בספטמבר 1860 – 24 בדצמבר 1949) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע הונגריה. היא הייתה בת אצולה והפכה לדיווה של התיאטרון ההונגרי בשלהי המאה ה-19 ובשנים הראשונות של המאה ה-20. מרקוש זכתה בכינוי "הפלא הבלונדיני"^[1] ובקריירה בת 70 שנה על במת התיאטרון, שיחקה תפקידים מן הרפרטואר הקלאסי והמודרני וזכתה בשיאי הצלחה בקרב הקהל במיוחד הודות לגילום גיבורות של מלודרמות צרפתיות שוברות קופות, זוכה בתואר "חברה לנצח של התיאטרון הלאומי של בודפשט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוש נולדה בשנת 1860 בסומבטהיי. אחיה יוז'ף מרקוש היה לימים ראש עיר הבירה בודפשט.

בשנת 1882 התחתנה עם המוזיאולוג, מבקר האמנות והפוליטיקאי, קארוי פולסקי, בנו של הפוליטיקאי והמוזיאולוג פרנץ פולסקי. מאז נהגה לקרוא לעצמה "אמיליה פ. מרקוש". בשנת 1883 נולדה בתם הראשונה, טרזה ובשנת 1891 נולדה בתם השנייה, רומולה. רומולה נישאה לרקדן הבלט הרוסי ואצלב ניז'ינסקי.

לאחר 17 שנות נישואין לפולסקי ואחרי שהואשם בניהול כושל של הוצאות הגלריה הלאומית לאמנויות שבניהולו ואובחן כחולה עגבת, נסע בעלה לאוסטרליה והתאבד שם ביריה בשנת 1899. בשנת 1903 נישאה שנית לאוסקר פארדאני אך שמרה את השם המסחרי "אמיליה פ. מרקוש".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל 15 הופיעה על במת התיאטרון העירוני של בודפשט בתפקיד אדריאן במחזה של אלכסנדר דיומא הבן, "אדון אלפונס". בשנת 1878 סיימה את לימודיה באקדמיה לתיאטרון בבודפשט. ומיד התקבלה עם היתר מיוחד כחברה בלהקת התיאטרון הלאומי בבירת הונגריה שבו המשיכה לשחק עד מותה בשנת 1949. תפקידה הראשון של מרקוש בתיאטרון הלאומי ההונגרי היה התפקיד הראשי במחזה "רומיאו ויוליה".

בהמשך שיחקה כאופליה בהמלט, כדסדמונה באותלו, גרטכן בפאוסט מאת גיתה, מריה במרי סטיוארט מאת שילר, מלינדה במחזה "באנק באן" מאת יוז'ף קטונה, מרגריט בהגברת עם הקמליות מאת דיומא הבן.

בשנת 1901 שיחקה בסרט הראינוע ההונגרי הראשון. החל משנת 1929 לימדה באקדמיה לתיאטרון. היא פרשה לפנסיה בשנת 1932 אבל המשיכה לשחק בתיאטרון הלאומי ההונגרי עד שנת 1942, כשגילמה את הגננת בבכורת מחזה של לאיוש זילהי, "בסחרור הנישואים". בשנת 1946 הופיעה בתפקיד אלמנת היועץ הולם במחזה של המחבר הדני לוכר, "מרד ההורים". בשנת 1947, כשהיא בת 87, הופיעה על במת תיאטרון ויגסינהאז בעיר סגד בתוכנית "מה יהיה אם..." המבוססת על שיריו של המשורר אנדרה אדי.