תיאטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον - "מקום מושב הצופים", ברבים: תיאטראות) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה או מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמשים בתיאטרון, בהגדרתו הרחבה.

בנוסף לסגנון המוכר של הצגת עלילה באמצעות דו-שיח על הבמה, תיאטרון עשוי ללבוש גם צורות אחרות, כדוגמת אופרה, בלט, פנטומימה, מחזמר, תיאטרון בובות, קבוקי ואופרה סינית.

ערך זה עוסק בעיקר בתיאטרון בהגדרתו המצומצמת, כלומר, הצגתם של מחזות עלילתיים כאוסף תמונות (סצנות) עוקבות של דו-שיח, רב-שיח או מונולוג, שהשחקנים מנהלים על הבמה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מסגרות להפעלת תיאטרון 3 תיאטרון בישראל 4 ראו גם 5 לקריאה נוספת

[עריכה] היסטוריה

ערכים מורחבים – היסטוריה של התיאטרון, התיאטרון ביוון העתיקה

התיאטרון התחיל ביוון העתיקה במסגרת חגיגות הדיוניסיה הגדולה שנערכו באתונה לכבוד האלים. דרכו של האדם להלל את שמות האלים הייתה על ידי סיפורים שמראים את כוחם על פני האדם. היות שבאותה תקופה רק מעטים ידעו קרוא וכתוב הדרך לפרסם את הסיפורים הייתה המחזתם והצגתם ברבים. בהצגות אותן העלו היוונים המרכיב הדומיננטי היה מקהלה. עם התפתחות הסוגה, נוסף שחקן - ואחריו גם שחקני משנה. משם למעשה התחילו להתפצל ולפרוח שלושת סוגי המחזות - הטרגדיה, הקומדיה והסאטירה.

[עריכה] מסגרות להפעלת תיאטרון

תיאטרונים פועלים במסגרות אחדות, המשפיעות על אופי הפעילות המתקיימת בתיאטרון:

• תיאטרון מסחרי: ככל עסק מסחרי, גם לתיאטרון המסחרי מטרה עיקרית אחת - להרוויח כסף. מטרה זו משפיעה על אופי ההצגות המועלות במסגרת זו. אלה בדרך כלל מופעים המופקים בתקציב גבוה, ומטרתם למשוך קהל גדול ככל האפשר.
• תיאטרון ממוסד: זהו תיאטרון הפועל במסגרת קבע, והרפרטואר שלו מושפע במידה רבה משיקולים אמנותיים, אך גם משיקולים כספיים, אם כי חלק ניכר מתקציב התיאטרון ממגיע מהשתתפות ממשלתית או עירונית, וכן מתרומות. לעתים גובר השיקול הכספי על השיקול האמנותי, והרפרטואר נקבע כך שיקלע לטעמו של הקהל, ולא יעצב אותו.
• תיאטרון שוליים (fringe theatre): תיאטרון הפועל מחוץ למסגרת הממוסדת. בתיאטרון שוליים מועלות הצגות חדשניות, בדרך כלל ללא מחויבות להיבט העסקי.
• תיאטרון סטודנטים: פועל במסגרת בתי הספר למשחק, ומאפשר לסטודנטים להתנסות בהפקה של הצגות תיאטרון כחלק מלימודיהם. לעתים מסגרות דומות מתקיימות בבתי ספר, במסגרת מגמת תיאטרון.
• תיאטרון חובבים: תיאטרון המועלה על ידי חובבי תיאטרון במסגרות קהילתיות שונות.

[עריכה] תיאטרון בישראל

ערך מורחב – תיאטרון בישראל

מסגרת התיאטרון המאורגנת הראשונה שידועה הייתה בשנת 1905 הייתה תיאטרון חובבים ביפו בשם "חברת חובבי האומנות הדרמטית". תיאטרון זה זכה לפופולריות ופעל עד אשר הטורקים גירשו אותם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

התיאטרון העברי הראשון נוסד בשנת 1920 בתל אביב, "התיאטרון העברי בא"י". התיאטרון הציג מחזות קלאסיים והתחלף ל"התיאטרון הדרמתי" בניהולה של מרים ברנשטיין-כהן. ב-1926, נוסד "התיאטרון הארץ ישראלי" בעזרתו של הבמאי מנחם גנסין שבו שיחקו שחקנים שפרשו מהתיאטרון הדרמתי ושלמדו בגרמניה.

בשנת 1925 נוסד תיאטרון הפועלים ההסתדרותי "האהל" שפעל עד לשנות ה-60. ב-1927 נוסד התיאטרון הסאטירי "הקומקום" בניהולו של אביגדור המאירי שהציג מערכונים בנושאים אקטואליים וחברתיים. את תיאטרון הקומקום החליף תיאטרון המטאטא שפעל עד לשנת 1954.

בשנת 1928 הגיע לישראל תיאטרון הבימה, שפעל במוסקבה וערך מסע הופעות בעולם. התיאטרון השתקע בארץ והתאחד עם התיאטרון הארץ ישראלי. בהמשך בלט התיאטרון בהעלאת הצגות קלאסיות, ובסוף שנות החמישים הפך ל"תיאטרון הלאומי" של ישראל. הכוכבת הגדולה שלו, שזכתה לכינוי "מלכת התיאטרון הישראלי", הייתה חנה רובינא.

בשנת 1943 נוסד התיאטרון לי-לה-לו שהעלה הצגות רוויו - שורת שירים ופזמונים וביניהם קטעי קישור קלים. את מרבית הפזמונים לתיאטרון כתב נתן אלתרמן, וביצעו אותם מספר זמרות יוצאות תימן, בהן שושנה דמארי. ב-1945 הוקם התיאטרון הקאמרי ביוזמתו של יוסף מילוא, שמטרתו הייתה להציג מחזות ברוח צעירה ובעברית "צברית", בניגוד למכובדות הקלאסית של "הבימה". מילוא גם הקים ב-1961 את התיאטרון העירוני חיפה ששם דגש על מחזות ישראליים מקוריים.

בראשית שנות השבעים הוקמו תיאטרונים עירוניים נוספים: תיאטרון באר שבע ותיאטרון החאן בירושלים. בשנת 1980 הקימה ההסתדרות את תיאטרון בית ליסין.

בראשית שנות התשעים הוקם ביפו תיאטרון גשר, שהורכב ברובו משחקנים עולי חבר העמים, בניצוחו של הבמאי יבגני אריה והמנהל אורי לוי. התיאטרון העלה מחזות קלאסיים, ישראלים והתמקד במחזות על אירועים היסטוריים בחיי העם היהודי, שזכו לשבחי הקהל והביקורת.

תיאטרון יידישפיל המציג מחזות בשפת היידיש הוקם בשנת 1987 על ידי שמואל עצמון. כיום מועלות בהפקות פרטיות גם הצגות בשפה המרוקאית. בקרב ערביי ישראל פועלים מספר קבוצות תיאטרון, כגון "התיאטרון הערבי-עברי ביפו".

[עריכה] ראו גם

• רשימת מחזאים
• שחקני תיאטרון
• במאי תיאטרון
• אולם תיאטרון: המבנה הפיזי שבו מוצג המחזה.

• תיאטרון המדוכאים

[עריכה] לקריאה נוספת

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תיאטרון
ציטוטים בוויקיציטוט: תיאטרון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיאטרון

• פיליפ קוק, תיאטרון מהו, הוצאת "אור-עם", 1990 (Philip Cook, How To Enjoy Theatre)
• פיטר ברוק, החלל הריק, הוצאת "אור-עם", 1991 (Peter Brook, The Empty Space)
• זמירה הייזנר, קרין חזקיה, החוויה התיאטרונית - מבוא לדרמה ולתיאטרון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006.

• תיאטרון האבסורד: התחלות, [1] מאת דניס שרביט. בהוצאת סל תרבות ארצי, 2006