אותלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"איתיאל, הכושי מוינעציא" (1874), תרגום המחזה מאת יצחק סלקינסון. זהו התרגום הראשון של מחזה שייקספירי מלא לעברית.

אותלו: המורי מוונציה (אנגלית: Othello: The Moor of Venice) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר שנכתב בערך ב-1603. "אותלו" הוא טרגדיה, כמו יצירות רבות אחרות של שייקספיר: "המלט", "מקבת'" ו"המלך ליר". שייקספיר כתב, כנראה, את "אותלו" לאחר "המלט" אך לפני שני האחרים. ההצגה הראשונה הידועה של "אותלו" הועלתה ב-1 בנובמבר 1604, בארמון וייטהול בלונדון.

עלילת המחזה נסובה סביב אותלו, איש צבא בכיר בצבא הונציאני המתואר ככושי וכולל רעיונות מרכזיים של גזענות, אהבה, קנאה ובגידה. יאגו, שלישו הבוגדני של אותלו, משמש עד היום כשם נרדף לרוע בהתגלמותו‏[1].

עלילה מקוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותלו, שזה עתה ברח עם דסדמונה אשתו הטרייה כאשר ההצגה נפתחת, עוזב את ונציה על מנת לפקד על הקרב בקפריסין. כאשר דסדמונה וקאסיו מצטרפים לאותלו בקפריסין, השליש הבוגדני יגו משכנע את אותלו שדסדמונה בגדה בו עם קאסיו. אותלו, בכעסו, הורג את דסדמונה. אשת יגו, אמיליה, מגלה לאותלו כי הרומן של דסדמונה היה המצאה של יגו. יגו הורג את אמיליה ואותלו מתאבד. קאסיו שולט בקפריסין, ועונשו של יגו נותר בידי קאסיו.

העלילה של אותלו פותחה מה"הקאטומיתי" של גירלדי צ'ינתיו, והיא נאמנה ליצירה זו במידה רבה. הדמות היחידה בעלת שם בסיפורו של קינתיו היא "דיסדמונה" ("חסרת מזל" ביוונית); הדמויות האחרות מוצגות כ"נושא הנס" (יגו), "הקפטן" (קאסיו), ו"המורי" (אותלו). במקור, נושא הנס חושק בדסדמונה, והוא נוקם בה כאשר היא דוחה אותו. שייקספיר המציא דמות נוספת, רודריגו, שרודף אחר אשתו של המורי ונהרג כשהוא מנסה להרוג את קאסיו. המורי בסיפורו של קינתיו לא מתחרט על כך שהרג את אשתו, וגם הוא וגם נושא הנס נהרגים הרבה יותר מאוחר. קינתיו גם מציג במפורש לקח (אותו הוא שם בפי הגבירה) שנשים אירופאיות אינן צריכות להתחתן עם גברים חמי מזג מעמים אחרים.

גזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותלו, הדמות הראשית, הוא מורי (מוסלמי צפון אפריקאי) אציל, שמפקד על צבא בקפריסין. הוא מוצג מתוך אמפתיה למרות גזעו. דבר זה היה יוצא דופן בספרות האנגלית בזמנו של שייקספיר, שבדרך כלל הציגה מורים ואנשים כהי עור אחרים כנבלים. יש ויכוח בין החוקרים האם אותלו היה אמור להיות מוצג כשחור או כערבי או שניהם, אך הקונצנזוס בין הקוראים והקהל הממוצע היום נוטה לאפשרות הראשונה. שייקספיר נמנע מכל דיון באסלאם במחזה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגום הראשון של המחזה לעברית נעשה בידי יצחק סלקינסון בשנת 1874 ונקרא "איתיאל הכושי". מתרגם זה נהג לעברת שמות של מחזות ואת שם המחזה "רומיאו ויוליה" הוא תרגם ל"רם ויעל". המשורר נתן אלתרמן תרגם את המחזה, בשם "אותלו", עבור תיאטרון הבימה, כאשר התרגום מוקדש "לשחקן העברי הגדול אהרן מסקין" ומוגדר בצניעות כ"ניסיון".

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המחזה עובדו שתי אופרות, האחת מאת ג'וזפה ורדי והשנייה מאת ג'ואקינו רוסיני. סרט הוליוודי בשם "או" מתבסס בחופשיות על עלילת אותלו. תרגום חדש של נסים אלוני זכה לביצוע בתיאטרון הבימה, בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון חיפה ובתיאטרון החאן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעוד אצל דמויות אחרות של שייקספיר ניתן למצוא הסבר להתנהגותם, מניעיו של יאגו להכשלתו של אותלו אינם ברורים. http://ndpr.nd.edu/news/24263-the-apologetics-of-evil-the-case-of-iago/] ‏[http://www.shakespeare-online.com/plays/othello/iagochar.html