אנטון שינדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום של אנטון פליקס שינדלר.

אנטון שינדלרגרמנית: Anton Felix Schindler13 ביוני 1795 - 16 בינואר 1864) היה חבר, מזכיר וביוגרף מוקדם של לודוויג ואן בטהובן. שינדלר נולד במדלוב שבמורביה ומת בפרנקפורט.

היווצרות חוסר אמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי כבר בשנות ה-50' של המאה ה-19 היוו הסתירות בדין וחשבון של שינדלר בולטות דיין להניע את אלכסנדר וילוק תאייר להתחיל במחקר לכתיבת הביוגרפיה החלוצית שלו עצמו, הייתה זו סדרה של מאמרים מוזיקולוגיים שהתפרסמו מאז שנות ה-70' של המאה ה-20[1] שחיסלה מן היסוד את המוניטין של שינדלר כמקור מוסמך ומהימן. הוכח, ששינדלר זייף פסקאות ב"ספרי השיחה" של בטהובן (שלתוכן הכניס הרבה פסקאות בדויות לאחר מותו של בטהובן) וכי הגזים באורך היכרותו הקרובה עם המלחין ("11 או 12" השנים שלהן טען היו ככל הנראה לא יותר מחמש או שש). כמו כן סבורים, ששינדלר השמיד יותר ממחצית ספרי השיחה. "בטהובן התמציתי" (The Beethoven Compendium) (קופר 1991, עמ' 52) מרחיק לכת עד לאמירה, שהנטייה של שינדלר לאי-דיוק והמצאות חסרות-יסוד הגיעה לממדים כאלה, שאין כל אפשרות לסמוך על משהו מרשומותיו כל עוד אין לו סימוכין בראיות אחרות. במועד מאוחר יותר בחן תאודור אלברכט מחדש את שאלת אמינותו של שינדלר, ובאשר להשמדה לכאורה של מספר עצום מספרי השיחה, הגיע למסקנה, שלא ייתכן שהאמונה הנפוצה הזאת הייתה נכונה.‏[2]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anton Schindler (1840): Biographie von Ludwig van Beethoven. [Biography of Ludwig van Beethoven.] Münster. (2nd ed. 1845; 3rd ed. 1860; 5th ed. 1927.)
  • (1996) Donald W. MacArdle: Beethoven as I knew him. Courier Dover Publications. ISBN 978-0-486-29232-8. 
  • Anton Felix Schindler, Ignaz Moscheles (ed), The life of Beethoven: including numerous characteristic traits and remarks on his musical works, Volumes 1-2,Gamut Music Co., 1966
  • Theodore Albrecht, 'Anton Schindler as destroyer and forger of Beethoven’s conversation books: A case for decriminalization', Music’s Intellectual History, RILM 2010, 168-81.
  • Dagmar Beck & Grita Herre (1979): "Anton Schindlers fingierte Eintragungen in den Konversationsheften." [Anton Schindler's Fabricated Entries in the Conversation Books.] In: Harry Goldschmidt (ed.): Zu Beethoven. Aufsätze und Annotationen. [On Beethoven. Essays and Annotations.] Leipzig.
  • Barry Cooper, gen. ed., The Beethoven Compendium, Ann Arbor, MI: Borders Press, 1991, ISBN 0-681-07558-9.
  • Grita Herre & Dagmar Beck (1978): "Einige Zweifel an der Überlieferung der Konversationshefte." [Some Doubts about the Conversation Books.] Bericht über den Internationalen Beethoven–Kongreß Berlin 1977. Leipzig.
  • Howell, Standley (1979): "Beethoven's Mälzel Canon. Another Schindler Forgery?", The Musical Times Vol. 120, No. 1642, pp. 987-990. In German as "Der Mälzelkanon - eine weitere Fälschung Schindlers?", in: Harry Goldschmift (ed.): Zu Beethoven. Aufsätze und Dokumente, vol. 2. Berlin: Neue Musik 1984, pp. 163-171.
  • William S. Newman, 'Yet Another Major Beethoven Forgery by Schindler?', The Journal of Musicology, Vol. 3, No. 4. (Autumn, *1984), pp. 397-422.
  • Peter Stadlen, 'Schindler's Beethoven Forgeries', The Musical Times, Vol. 118, No. 1613. (July 1977), pp. 549-552.
  • Alexander Wheelock Thayer, Ludwig van Beethoven's Leben, 5 vols., Berlin 1866-1908 (vols. 4 and 5 posthumously ed. by Hugo Riemann.)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו שטאדלן (1977), גולדשמידט (1977, עמ' 470), הר את בק (1978), בק את הר (1979), הוול (1979), ניומן (1984).
  2. ^ "בכל מקרה, עכשיו מתברר בוודאות, שלשינדלר לא היו מעולם כ-400 ספרי שיחה, והוא מעולם לא השמיד כחמש שמיניות ממספר זה." (אלברכט 2010)