אפולוגטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפולוגטיקה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית. מקור המילה הוא ביוונית, ומשמעותה המקורית היא הגנה באמצעים צבאיים על עמדת חיילים.
המושג השתרש בהשאלה בעיקר בענף בתאולוגיה, ובעיקר זו הנוצרית, במשמעות של הגנה אינטלקטואלית על עיקרי האמונה והוכחת אמיתותה. הפרוטסטנטים מבחינים בין אפולוגטיקה לבין פולמיקס המגנה על מרכיב אחד באמונה. המונח משמש להביע צידוק אינטלקטואלי-לוגי, באמצעים רטוריים, לתפיסה, אמונה, מערכת ערכים ותורה פילוסופית.
