תפיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפסיכולוגיה, תפיסה (או תפישה) היא התהליך של קליטה, פענוח וסיווג של מידע המגיע אלינו דרך החושים. התפיסה היא ההליך שהמידע עובר בין הקלטו בחושים לבין העיבוד הקוגניטיבי שלו. הפסיכולוגיה חוקרת את הדרך בה אנו מאחדים מידע חושי לרשמים כלומר לתוצרים תפיסתיים, וכיצד אנו משתמשים ברשמים אלו לצורך התנהלותנו בעולם.

קל להבין את המשמעות של המושג "תפיסה" בהשוואת בעיות תפיסה עם בעיות חישה ובעיות קוגניציה. הפרעה בקריאה בשל בעיה במיקוד הראיה היא בעיית חישה. הפרעה לקריאה בשל קושי להבדיל בין תמונה לרקע היא בעית תפיסה. הפרעות קריאה קוגניטיביות נקראות דיסלקציה.

על פי אסכולת הגישטלט, אנו תופסים את העולם כעצמים שלמים ומאוחדים ולא כתחושות מופרדות, כגירוי שלם תלת ממדי ולא כחלקיו.

[עריכה] המערכת התפיסתית

למערכת התפיסתית שלוש מטרות

1. זיהוי עצם (object recognition) – קביעות משמעותו של עצם המאפשרת להבין על תכונותיו של העצם, דבר החיוני להישרדות.
2. מיקום מרחבי (spatial localization) – היכן העצמים נמצאים, עוזר לניווט–חיוני להישרדות.
3. קביעות תפיסתית – שמירה על קביעות העצמים למרות שוני ברישומיהם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפיסה