אפילפסיה כללית
אפילפסיה כללית הידועה גם כאפילפסיה כללית ראשונית או אפילפסיה אידיופתית היא סוג של אפילפסיה המאופיינת על ידי התקפים כלליים בלא סיבה נראית לעין. [1] התקפים כלליים, בניגוד לפרכוסים חלקיים הם סוג של התקפים שמשבשים את ההכרה ומפריעים לפעילות החשמלית של כל המוח או חלק נרחב ממנו. ניתן לראות זאת באלקטרואנצפלוגרם, EEG. [2] אפילפסיה כללית היא ראשונית כשהאפילפסיה מאובחנת כמצב המקורי עצמו, בניגוד לאפילפסיה משנית שמתרחשת כסימפטום של מצב מאובחן ידוע. [3]
תוכן עניינים |
[עריכה] איך היא מתבטאת
התקפים כלליים יכולים להיות או מסוג התקף ניתוק, התקף מיוקלוני, התקפים קלוניים, פרכוס טוני-קלוני או התקף א-טוני. התקפים כלליים מתרחשים בסינדרומים שונים של התקפים כולל: אפילפסיה מיוקלונית, עוויתות תורשתיות של יילודים, התקפי ניתוק, אינפנטיל ספאזם (תסמונת וסט), אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים ותסמונת לנוקס-גסטו
[עריכה] פרוגנוזה
רוב סוגי האפילפסיה הכללית מתחילים בילדות. בעוד שיש חולים שנרפאים מן האפילפסיה בהגיעם לגיל ההתבגרות ולא נזקקים יותר לתרופות, הרי אצל אחרים היא נשארת לכל החיים ולכן הם נזקקים לטיפול רפואי במשך כל החיים ולהשגחה.
[עריכה] טיפול
הטיפולים באפילפסיה כללית כוללים סוגים שונים של תרופות. תרופות בהן משתמשים הן:
- קארבאמזפין (טגרטול)[4]
- אוקסקארבאזפין (טרילפטל)[5]
- למוטריג'ין (למיקטל)[6]
- לבטיראצטם (קפרה)[7]
- פניטואין (אפנוטין)[8]
- טופירמאט (טופמקס)[9]
- ולפוראט (דפלפט)[10]
[עריכה] הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
