נוירולוגיה
הנוירולוגיה (מלועזית: Neurology) היא ענף ברפואה העוסק בחקר התפקוד ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית.
מקור השם מהצמדת המילים מיוונית νεῦρον- תא עצב (נוירון) ו-λογία- לוגיה - שמשמעותה תורה.
המחקר הנוירולוגי שואף להבין את תהליכי עיבוד המידע במוח[1].
תוכן עניינים |
הפרעות נוירולוגיות[עריכה]
הפרעות נוירולוגיות הן הפרעות המשפיעות על תפקוד מערכת העצבים המרכזית (המורכבת מהמוח, גזע המוח, המוח הקטן וחוט השדרה), וכן מחלות של מערכת העצבים ההיקפית.
ההפרעות הנוירולוגיות מתחלקות למספר קבוצות עיקריות:
- מחלות גנטיות, למשל תסמונת דאון. חלק ממחלות אלו מתבטאות כבר בלידה וחלק מתפתחות במשך החיים.
- פגמים מולדים של מערכת העצבים הגורמים לפיגור שכלי, שיתוקים והפרעות תפקוד אחרות מולדות. שיתוק מוחין הוא דוגמה שכיחה לקבוצה זו.
- מחלות כפיון (אפילפסיה) היכולות להיות ראשוניות או משניות למחלה מוחית אחרת.
- מחלות חבלתיות - פגיעה חבלתית במערכת העצבים במשך חיי אותו אדם מהיותו ברחם אמו ולאורך כל חייו.
- מחלות זיהומיות - גורמים מזהמים שונים (חידקים, נגיפים, פרזיטים וכו') יכולים לפגוע במערכת העצבים למשל דלקת קרום המוח.
- מחלות נווניות של מערכת העצבים. אלו מחלות בהן חלקים של מערכת העצבים מתנוונים ונהרסים. רוב מחלות אלו עדיין נמצאות במחקר וסיבת הופעתן לא ברורה - למשל מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון.
- גידולים - באזורים שונים של מערכת העצבים יכולים להתפתח גידולים מסוגים שונים, שפירים או ממאירים.
- מחלות משניות - מחלות שונות של האורגניזם כמו מחלות כלי דם, מחלות לב, תת-תזונה וכו', יכולות להתבטא גם בתסמינים בתחום הנוירולוגי. למשל, נוירופתיה[2] היא תסמין נפוץ של סוכרת.
- מחלות שינה - תהליך ומחזור השינה מתרחש בתוך המוח. סיבות שונות פנימיות וחיצוניות למוח יכולות לגרום להפרעה במחזור השינה כמו חוסר שינה או סהרוריות (סומנבוליזם).
- כאב - הכאב קשור מאוד למערכת העצבים. הנוירולוגיה עוסקת רבות בחקר תהליך הכאב וטיפול בסוגי כאב ייחודיים כמו מיגרנה.
- לקות קשב וריכוז וליקויי למידה - הפרעות אלו מטופלות בעיקר על ידי נוירולוגים של ילדים, אם כי ההפרעות קיימות גם במבוגרים.
נוירולוג[עריכה]
רופאים המתמחים בענף הנוירולוגיה נקראים נוירולוגים. ניתוחים במערכת העצבים נערכים על ידי נוירוכירורגים - נוירולוגים אשר עברו הכשרה מיוחדת לניתוח.
הנוירולוגים אחראים לחקר, אבחנה, טיפול ומעקב של כל התופעות הנוירולוגיות.
כאשר יש צורך בהתערבות כירורגית, הנוירולוג עשוי להפנות לנוירוכירורג או לנוירורדיולוג פולשני. במדינות מסוימות, אחריות חוקית נוספת לנוירולוגים היא קביעת מוות מוחי כדי להוכיח את מותו של מטופל.
כדי לקבל את המינוי כמומחה בנוירולוגיה בישראל, צריך לסיים לימודי רפואה ואחר כך להתמחות בתקן מתמחה במחלקה נוירולוגית מוכרת באחד מבתי החולים בארץ. אורך ההתמחות היא כ-5 שנים. על המתמחה לעבור בחינות התמחות באמצע ההתמחות ובסופה. אם הצליח בבחינות אלו יהפך לנוירולוג מומחה.
התמחויות מיוחדות הן בנוירופדיאטריה (נוירולוג ילדים) ונוירוגריאטריה (נוירולוג העוסק במחלות נוירולוגיות בקשיש). במכוני מחקר מיוחדים, כמו מכון ויצמן, אפשר להתמחות בתחומי נוירולוגיה שונים כגון נוירופיזיולוגיה, ביוכימיה של מערכת העצבים, נוירוגנטיקה ועוד.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ^ Mcdonnell, M. D., Ikeda, S., & Manton, J. H. (2011). An introductory review of information theory in the context of computational neuroscience. Biological Cybernetics, 105(1), 55-70.
- ^ רון דבי, נוירופתיה: נמלים בקצות העצבים, באתר הארץ, 5 ביולי 2009
קישורים חיצוניים[עריכה]
מחלקת נוירולוגיה בבית-החולים הדסה בירושלים
