אפקט וסטרמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט וסטרמרק הוא היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם, אחד מהם או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. התופעה נקראת על שם האנתרופולוג הפיני אדווארד וסטרמרק, שתיעד אותה בשנת 1891 בספרו "ההיסטוריה של נישואים בקרב בני-אדם". מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם הקיבוצים בישראל, "נישואי שים-פואה" בסין (בהם הזוג גדל יחד), וכן בקרב משפחות בעלות קירבה ביולוגית.

בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קירבה ביולוגית). מחקר של האנתרופולוג יוסף שפר משנת 1971, אשר עקב אחר דפוסי הנישואין של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך 2,769 נישואים של ילדי הקיבוצים, אף זוג לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם, ורק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט וסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.

בסין, היו נהוגים בעבר נישואי שים-פואה, שבהם הייתה נמכרת ילדה ממשפחה ענייה למשפחה עשירה כמשרתת, והייתה נישאת לבנה של המשפחה העשירה כאשר שני הילדים הגיעו לבגרות. עם זאת, אפקט וסטרמרק גרם פעמים רבות לרתיעה מינית בין בני הזוג, ובשל כך נישואין מסוג זה אופיינו מספר קטן יותר של ילדים ובמספר גדול יותר של גירושין ובגידות.

במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]