בראשית רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". נחשב לאחד החשובים שבמדרשי האמוראים.

מהו בראשית רבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו כנראה מדרש האגדה הראשון שנערך. לדעת חוקרים אחדים נתחבר עיקר המדרש בזמן האמוראים בסמוך ליצירתו של מדרש דומה - ויקרא רבה, וקראו לו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו. פירוש השם "רבה" הוא "גדול" בארמית. בראשית רבה הינו רב היקף, וכולל דרשות שנאמרו כפי הנראה בציבור. רוב הדרשות מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. המדרש מוצא בטקסט של המקרא דברים שאינם משתמעים ממנו במפורש. לדעתו של הדרשן מסתתרות בכתוב כל מיני השקפות ואמירות. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו. במקור נאמרו כנראה דרשות אלה בשבתות לפני הציבור בבתי כנסת בעל-פה, ורק אחר-כך הועלו על הכתב.

לשונו, סגנונו וסידורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא ארמית גלילית כלשון התלמוד הירושלמי. בטקסט משולבות מילים יווניות ולטיניות. בראשית רבה הוא מדרש אגדה, ושונה בסגנונו ובסידורו ממדרשי הלכה ליתר חלקי התורה כגון הספרא והספרי, המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בבראשית רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש כמעט כל פסוק.

דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הוא פותח במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא היא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד שהוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר בראשית, ומפרש אותו. לפעמים הפתיחה היא בפסוק מן הנביאים, ולעתים מתחילה הדרשה בלי פתיחה.

זמן חיבורו ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור מכונה לעתים בראשית רבה דרב אושעיא רבה משום שהחיבור מתחיל במילים ר' אושעיא פתח, וכרגיל לקרוא חיבורים על שם החכם ששמו נזכר בפתיחה. אבל החיבור נתחבר בזמן מאוחר יותר. שכן יש בחיבור דרשות של אמוראים שחיו ארבעה או חמישה דורות אחרי ר' אושעיא. רוב האמוראים הנזכרים בבראשית רבה הם אמוראי ארץ ישראל, כי המדרש נסדר בארץ ישראל. אי אפשר לקבוע בבירור את זמן חיבורו, אך הוא מהמדרשים הקדומים. נראה שכבר בימי רב האי גאון (המאה ה-8) היה המדרש מסודר בשלמותו.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר זה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:

  • מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה.
  • מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה.
  • יהודה תיאודור, חנוך אלבק, בראשית רבה, א-ג, ירושלים, 1936.
  • מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר

פירוש המיוחס לרש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת החוקרים "פירוש רש"י" לבראשית רבה לא נכתב על ידי רש"י, אלא על ידי חכם שחי כנראה קרוב לזמנו של רש"י בדרום איטליה. מסקנתם זו מתבססת על כמה ראיות ראשית, מחברים שונים בימי הביניים מביאים קטעים מהפירוש אך לא מייחסים אותו לרש"י. שנית, שום חכם מימי הביניים לא מזכיר פירוש שכתב רש"י למדרש. בנוסף, מחבר הפירוש הביא כמה אזכורים מספרים שנראה שרש"י לא הכיר, וכן נראה ששלט ביוונית ואיטלקית, לשונות שרש"י לא השתמש בהם אף פעם וכנראה לא הכירן.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חננאל מאק, מראשית לבראשית רבה, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010.‏[2]
  • עפרה מאיר, הסיפור הדרשני בבראשית רבה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993.‏[3]

מאמרים

  • גבריאל בירנבאום, יידוע שם העצם בבראשית רבה, לשוננו 70, 2008, עמ' 252-235.
  • יוסף היינימן, מבנהו וחלוקתו של מדרש בראשית רבה, בר-אילן 9, 1972, עמ' 289-279.
  • עפרה מאיר, גן בעדן – הערות לאופן העריכה של בראשית רבה, דפים למחקר בספרות, 6-5, 1989, עמ' 330-309.
  • עפרה מאיר, עקרון החלוקה לפרשות בבראשית רבה, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות העשירי ג (1), 1989, עמ' 108-101.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.
  2. ^ ביקורת: יצחק לאורמה היה לפני הראשית, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011
  3. ^ ביקורת: שולמית ולר, המדרש – ספרות על ספרות, עתון 77, מס' 19, 1988, עמ' 107-106.


מדרש רבה

בראשית רבהשמות רבהויקרא רבהבמדבר רבהדברים רבהאסתר רבהרות רבהקהלת רבהאיכה רבהשיר השירים רבה