בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". נחשב לאחד החשובים שבמדרשי האמוראים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהו בראשית רבה
זהו כנראה מדרש האגדה הראשון שנערך. לדעת חוקרים אחדים נתחבר עיקר המדרש בזמן האמוראים בסמוך ליצירתו של מדרש דומה - ויקרא רבה, וקראו לו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו. פירוש השם "רבה" הוא "גדול" בארמית. בראשית רבה הינו רב היקף, וכולל דרשות שנאמרו כפי הנראה בציבור. רוב הדרשות מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. המדרש מוצא בטקסט של המקרא דברים שאינם משתמעים ממנו במפורש. לדעתו של הדרשן מסתתרות בכתוב כל מיני השקפות ואמירות. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו. במקור נאמרו כנראה דרשות אלה בשבתות לפני הציבור בבתי כנסת בעל-פה, ורק אחר-כך הועלו על הכתב.
[עריכה] לשונו, סגנונו וסידורו
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא ארמית גלילית כלשון התלמוד הירושלמי. בטקסט משולבות מילים יווניות ולטיניות. בראשית רבה הוא מדרש אגדה, ושונה בסגנונו ובסידורו ממדרשי הלכה ליתר חלקי התורה כגון הספרא והספרי, המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בבראשית רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש כמעט כל פסוק.
דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הוא פותח במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא הוא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד שהוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר בראשית, ומפרש אותו. לפעמים הפתיחה היא בפסוק מן הנביאים, ולעתים מתחילה הדרשה בלי פתיחה.
[עריכה] זמן חיבורו ומחברו
החיבור מכונה לעתים בראשית רבה דרב אושעיא רבה משום שהחיבור מתחיל במילים ר' אושעיא פתח, וכרגיל לקרוא חיבורים על שם החכם ששמו נזכר בפתיחה. אבל החיבור נתחבר בזמן מאוחר יותר. שכן יש בחיבור דרשות של אמוראים שחיו ארבעה או חמישה דורות אחרי ר' אושעיא. רוב האמוראים הנזכרים בבראשית רבה הם אמוראי ארץ ישראל, כי המדרש נסדר בארץ ישראל. אי אפשר לקבוע בבירור את זמן חיבורו, אך הוא מהמדרשים הקדומים. נראה שכבר בימי רב האי גאון (המאה ה-8) היה המדרש מסודר בשלמותו.
[עריכה] מהדורות
לספר זה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:
- מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה.
- מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה.
- מהדורה מדעית, שיצאה לאור על ידי חנוך אלבק ויהודה תיאודור.
- מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר
[עריכה] פירוש המיוחס לרש"י
לדעת החוקרים "פירוש רש"י" לבראשית רבה לא נכתב על ידי רש"י, אלא על ידי חכם שחי כנראה קרוב לזמנו של רש"י בדרום איטליה. מסקנתם זו מתבססת על כמה ראיות ראשית, מחברים שונים בימי הביניים מביאים קטעים מהפירוש אך לא מייחסים אותו לרש"י. שנית, שום חכם מימי הביניים לא מזכיר פירוש שכתב רש"י למדרש. בנוסף, מחבר הפירוש הביא כמה אזכורים מספרים שנראה שרש"י לא הכיר, וכן נראה ששלט ביוונית ואיטלקית, לשונות שרש"י לא השתמש בהם אף פעם וכנראה לא הכירן.[1]
[עריכה] לקריאה נוספת
- חננאל מאק, מבראשית לבראשית-רבה, הוצאת כרמל, 2011
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בראשית רבה - מהדורה מעוצבת, באתר דעת
- ענת רייזל, בראשית רבה, באתר "מחלקי המים"
- בראשית רבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.
| מדרש רבה | ||
|---|---|---|
|
