החתמה
ערך זה עוסק בקשר בן צאצא להוריו. אם התכוונתם למונח מתחום האפיגנטיקה, ראו החתמה גנומית.
החתמה (גם הטבעה) הוא התהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי, המשתנה ממין למין.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרת ההחתמה
מטרת ההחתמה היא ליצור קשר בלתי ניתק בין הצאצא להוריו, על מנת שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים. ההחתמה יוצרת גם מחויבות של ההורה כלפי הצאצא. מחויבות זו כוללת את הזנתו, שמירתו ולימודו של הצאצא דברים חשובים כגון תעופה ושחייה.
חוזק ההחתמה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין. אצל מינים רבים ההחתמה נדרשת לבגרות המינית, וכאשר הפרט מחפש בן זוג, הוא מחפש בן זוג מאותו מין אליו הוחתם.
[עריכה] אופן ההחתמה
ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.
אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם. אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים. אצל דגי הסלמון ההחתמה באה לידי ביטוי בהקשרות להרכב המים, כך שאותם דגים יחזרו למקור המים בו הושרצו על מנת להתרבות בו מאוחר יותר.
מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין. אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה – הוא יוחתם.
לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על חוזק ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים אינדיווידואליסטי.
[עריכה] החתמה למין אחר
כיוון שהצאצא נולד כ"טאבולה ראסה", החתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על ידי הצאצא - כך, בעלי חיים שנולדו אצל בני האדם רואים, לעתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמיתיים, ובהתבגרם יכולים הם אף לראות בהם בני זוג פוטנציאליים. בגני חיות מתבצעת לעתים קרובות החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, לעומת זאת זה גורם להם לקשיים בהתרבות ובחיי החברה.
[עריכה] היסטוריה
התופעה התגלתה בשנות ה-30 על ידי קונראד לורנץ. לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהיה היצור הנע הראשון שראו. על מנת ללמד אותם לשחות היה על לורנץ להיכנס למים לפניהם.
[עריכה] החתמה מינית
החתמה מינית (Sexual imprinting) היא תהליך בו בעל חיים צעיר מגבש את המאפיינים אליהם הוא נמשך בבן או בת הזוג הפוטנציאליים.
[עריכה] אפקט ווסטרמרק
היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם – אחד מהם, או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. תופעה זו, הידועה בשם "אפקט ווסטרמרק", תועדה לראשונה על ידי האנתרופולוג הפיני אדווארד ווסטרמרק. מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם בקיבוצים בישראל, בנישואים המאורגנים בסין מסוג "Shim-pua marriage" (לפיהם מחתנים את הילדים בילדותם), וכן בקרב משפחות בעלות קירבה ביולוגית.
למעשה, התופעה כבר מוזכרת אצל חז"ל, בציטוט מפי גבירה רומאית: "אמורה הייתי להינשא לאחי אמה, ועל ידי (=ובגלל) שגדלתי עימו בבית, התכערתי בעיניו, והלך ונשא אשה אחרת, ואינה נאה כמותי" (בראשית רבה פרק יז).
בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קירבה ביולוגית). מחקר אשר עקב אחר דפוסי הנישואין של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך כמעט 3,000 נישואים של ילדי הקיבוצים, רק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. מתוך ארבעה עשר הזוגות הללו, אף אחד מהם לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט ווסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.
במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית. דוגמאות למשיכה מינית מסוג זה ניתן לראות בין בני דודים אשר נישאים זה לזו.
