אפרים פיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים פיש (וויש) אשכנזי
לידה ליטא בריסק, ליטא
פטירה 1596
ה'שנ"ו
מקום פעילות בריסק דליטא, ירושלים
השתייכות אשכנזים
תפקידים נוספים אב"ד בריסק, רב העדה האשכנזית בירושלים
תלמידיו רבי יואל סירקיש, רבי שמעון אנשבורג
בני דורו הרדב"ז, המהרי"ט
בת זוג ולנטינה בת המהרש"ל
צאצאים נכדו הרב אפרים הכהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אפרים פיש (וויש) אשכנזי (? – 1596 לערך), היה חתנו של המהרש"ל, אב בית הדין בבריסק והרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אפרים פיש אשכנזי נולד לר' משה יהודה בבריסק, שם היה האב"ד וראש ישיבה שלדברי המהריט"ץ מנתה כ–200 תלמידים[1], הוא נשא לאישה את ולנטינה, בתו של המהרש"ל. עלה לירושלים בשנת ה'שמ"ט ושימש כרב של עדת האשכנזים שם.

הב"ח מזכירו בספרו: ”חייבים למחות שלא להסיק את התנור עוד עד אחר צאת הכוכבים וכן קיבלתי ממורי הרב מה"ר וי"ש ז"ל מבריסק דליטא”[2]. רבי שמעון אנשבורג מפרנקפורט דמיין מחבר ספר "דבק טוב" על רש"י על התורה הוא תלמידו[3].

המהרי"ט והמהריט"ץ כתבו בשבחו[4][1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו נישאה לרבי יעקב הכהן (כ"ץ), אביו של רבי אפרים הכהן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גליס, י. (ירושלים, תשל״ה). אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק א עמוד רכ: 'רבי אפרים פייש ב״ר משה יהודה אשכנזי'
  • הכהן, נ. י (חיפה, תשכ"ז - תש"ל) אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ג עמ' קפד-קפה
  • פרומקין, א.ל. (תשכ״ט). תולדות חכמי ירושלים חלק ראשון. עורך:רבלין, א. תל אביב: דפוס סלומון, ירושלים, תרפ״ט. עמ' 107

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רבי יום־טוב צהלון, שו"ת מהריט"ץ [ישנות], יו"ד סימן קס
  2. ^ סירקיש, יואל, בית חדש, אורח חיים, סוף סימן תע״ו, וכן באבה״ע סי' קכט
  3. ^ פרומקין, א.ל. (תשכ״ט). תולדות חכמי ירושלים חלק ראשון. עורך:רבלין, א. תל אביב: דפוס סלומון, ירושלים, תרפ״ט. עמ' 107
  4. ^ מטראני, יוסף, שו"ת מהרי"ט, ח"ב, סימן נ"ב.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.