רדב"ז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסי סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בהיותו בן 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.

אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בכ"א בחשוון שנת ה'של"ד (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל.

יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.

פסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש במניין שטרות וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ו- ר"ד חלקים), המניין הנהוג היום, כמניין רשמי ומחייב בעם ישראל.

שתי פסיקות מפורסמות הרלוונטיות בימינו אלה נמצאו בכתביו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים ' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א ,שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית , על זיהוי ה'צכרה ' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקדשים של בית המקדש ומתיר ומאשר את הכניסה להר הבית .

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתלמידיו הידועים הוא ר' בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
  • יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם
  • מצודות דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד
  • מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב
  • מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
  • כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין.
מהדורה ראשונה של שו"ת הרדב"ז, חלק ג', פיורדא תקמ"א (1781)

ספרי שו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:

  • שו"ת הרדב"ז
  • שו"ת דברי דוד
  • שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובלי צפת בימי הביניים

רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו

האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטאל , רבי יוסף אבן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק)

רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חאגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולה | רבי יונתן סאגיס |

רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא

תקופת חייו של רדב"ז על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן