אב בית דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אב"ד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אב בית דין (אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים בעיקר בארצות הברית נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים‏[1], בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אב בית הדין במשפט העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, בזמן הבית השני, אב בית דין היה המשנה לנשיא במושב הסנהדרין. כיום, אב בית דין הוא כינוי לדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.

כבוד אב בית דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את האב"ד ואפילו מרחוק נעמדים עד שיעבור 4 אמות הלאה‏‏‏[2] ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד ואין לתפור את הקרע, מגלים את כתף שמאל, כל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.

אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: ‏הכבד ושב בביתך‏[3]. חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...

סוגי בתי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים, כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית, תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרי הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה: מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה.כאמור היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן 3 אנשים, המוקם לפי הצרכים - לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.

סמכויות אב בית דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו על פי הכלל שהדין הפחות חשוב מתחיל והחשוב ביותר מסיים על מנת שלא תשונה דעתו. אב בית הדין קולו כשאר כל הדינים והוא אינו מכריע במקרה של שויון וחוסר הכרעה.‏‏‏[4].

מינוי אב בית דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב"דים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.

אב בית דין במשפט העברי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת חכמים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.

במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.

בבתי דין גדולים שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.

אב בית דין במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, משפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי, ועניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה - הקשיש מביניהם.

לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי. ובמשפט הפלילי אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.

חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה, וחוקים שונים העוסקים בטריבונלים אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה בו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בני רבי צבי הירש מייזליש.
  2. ^ ‏1.92 מטר לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מהנודע ביהודה והתפרסמה על ידי החזון איש, 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם ‏רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
  3. ^ ‏מלכים ב' י"ד‏.
  4. ^ ‏מוסיפים עוד דיינים.‏
  5. ^ ‏הנשיא: משה רבנו. מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי‏.
  6. ^ ‏שם‏.
  7. ^ ‏הנשיא: שאול. מועד קטן כ"ו א'.‏
  8. ^ ‏הנשיא: יוסי בן יועזר.‏
  9. ^ ‏הנשיא: יהושע בן פרחיה‏.
  10. ^ ‏הנשיא: יהודה בן טבאי.‏
  11. ^ ‏הנשיא: שמעיה (זוגות).‏
  12. ^ ‏הנשיא: הלל‏ הזקן.