יואל סירקיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה' שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ באדר ה'ת - 1640)‏[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל "הב"ח" על שם ספרו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יואל סירקיש נולד בשנת 1561 בלובלין שבפולין לשמואל יפה וסירקה (שרה).‏‏‏[2]

השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.

שימש כרב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת 1615 נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת 1619 עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב"ח היו שני בנים רבנים:

חתניו היו:

בין תלמידיו היו:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות.

הגהות הב"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

  • הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
  • הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס.
  • צ"ל - צריך לומר = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
  • נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
  • ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
  • נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה. בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.


להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341-370.

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

  • שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
    • שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
    • שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
  • משיב נפש - פירוש על מגילת רות.
  • ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
  • חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬

דרכו בחינוך ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה) בניגוד לנהוג על פי רש"י במקומות רבים, שמיד לאחר לימוד התורה עוברים ללימוד גמרא. הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122-126.
  • בן ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א' עמ' 84.
  • הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139-162.
  • פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'
  2. ^ ‏לפי ספר הב"ח מאת פנחס סירקיס, עמודים ח' - ט'‏
תקופת חייו של יואל סירקיש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן