ארבע העונות (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארבע העונותאנגלית: The Four Seasons) היא להקת פופ אמריקנית מהעיר ניו יורק שהגיעה לשיא הצלחתה בשנות השישים והשבעים, וממשיכה לפעול בהרכבים משתנים עד היום.

פרנקי ולי היה ילד פלא שהקליט שירים וגם כשגדל, היה קול הפַאלסֶטוֹ לסימנו המסחרי. יחד עם טומי דה-ויטו הקים את הלהקה The Variatones שבשנת 1956 קיבלה חוזה הקלטה בחברת תקליטי RCA ושינתה את שמה לשם The Four Lovers. הלהיט היחיד שהקליטה,You’re the Apple of my eye, הגיע למקום ה-62 במצעד האמריקאי.

בשנת 1959 הקליט ולי את הלהיט I go ape. בשנת 1960 הצטרף ניק מאסי ללהקה והמפיק בוב קרו לקח אותה תחת חסותו. ב-1961 הצטרף ללהקה בוב גאודיו מלהקת Royal Teens והשלים את ההרכב שהתפרסם בהמשך. בפברואר 1962 שינתה הלהקה את שמה לארבע העונות. חצי שנה לאחר מכן הקליטה הלהקה בחברת Vee-Jay את להיטה הראשון שנכתב ב-15 דקות על ידי בוב גאודיו ונקרא במקור Terry, בהמשך Jackie ולבסוף Sherry. הלהיט הגיע לראש המצעד האמריקאי וכמוהו גם הלהיט השני של הלהקה Big girls don’t cry והלהיט השלישי Walk like a man (שב-1993 הפך ללהיט הנושא של הסרט גברת דאוטפייר). בהמשך זכו ארבע העונות לשני להיטים שהגיעו למקום השלישי - Candy girl ו-(Dawn (go away שכבר הוקלט בחברת התקליטים החדשה של הלהקה - Mercury, נאבק בהצלחה במתקפת הפלישה הבריטית ולא הגיע לפסגה רק בגלל I want to hold your hand ו-She Loves You של הביטלס. בשנים הבאות הקליטו ארבע העונות שרשרת של להיטים מצליחים והגיעו לשיא עם Rag doll שהגיע לפסגת המצעד האמריקאי ולמקום השני במצעד הבריטי.

במקביל החל פרנקי ולי ב1967 בקריירת סולו, הגיע למקום השני במצעד האמריקאי עם Can’t take my eyes off you והמשיך עם להיטים נוספים שהצליחו פחות עד שבחצי השני של שנות ה-70 הגיע פעמיים לפסגה עם My eyes adore you ועם Grease מהמחזמר גריז. גם להקת ארבע העונות דעכה בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, ולאחר שב-1972 חתמה על חוזה עם חברת התקליטים מוטאון, חזרה גם היא להצליח במקביל לפרנקי ולי עם הלהיט Who loves you שהגיע למקום השלישי ב1975 ועם הלהיט December ‘63 (oh, what a night שכבש את הפסגה ב-1976. ב-1977 הודיע פרנקי ולי על עזיבת הלהקה, אם כי ארבע העונות התאחדה בלעדיו למסע הופעות ב-1980 והמשיכה להופיע בעשרים השנים הבאות.

דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956 - "The Four Lovers - (You’re the) Apple of my eye"
  • 1962 - "Sherry"
  • 1962 - "Big girls don’t cry"
  • 1963 - "Walk like a man"
  • 1963 - "Ain’t that a shame"
  • 1963 - "Candy girl"
  • 1963 - "New Mexican rose"
  • 1964 - "Dawn (go away)"
  • 1964 - "Stay (Vee-Jay previous label)"
  • 1964 - "Ronnie"
  • 1964 - "Rag doll / Silence is golden"
  • 1964 - "Alone (Vee-Jay previous label)"
  • 1964 - "Save it for me"
  • 1964 - "Sincerely (Vee-Jay previous label)"
  • 1964 - "Big man in town"
  • 1965 - "Bye bye baby (baby goodbye)"
  • 1965 - "Toy soldier"
  • 1965 - "Girl come running"
  • 1965 - "Let’s hang on"
  • 1966 - "Working my way back to you"
  • 1966 - "Opus 17 (Don’t you worry ‘bout me)"
  • 1967 - "I’ve got you under my skin"
  • 1967 - "Tell it to the rain"
  • 1967 - "Beggin’"
  • 1967 - "C’mon Marianne"
  • 1967 - "Watch the flowers grow"
  • 1969 - "Electric stories"
  • 1969 - "Something on her mind"
  • 1969 - "And that reminds me (my heart reminds me)"
  • 1970 - "Patch of blue"
  • 1975 - "The night"
  • 1975 - "Who loves you"
  • 1976 - "December ‘63 (oh, what a night)"
  • 1976 - "Silver star"
  • 1976 - "We can work it out"
  • 1977 - "Rhapsody"
  • 1977 - "Down the hall"

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1962 - "Sherry and 11 others"
  • 1963 - "Big girls don’t cry and twelve others"
  • 1963 - "Ain’t that a shame and 11 others"
  • 1964 - "Born to wander"
  • 1964 - "Dawn (go away) and 11 other great hits"
  • 1964 - "Rag doll"
  • 1965 - "The Four Seasons entertain you"
  • 1966 - "Big hits by Burt Bacharache, Hal David and Bob Dylan"
  • 1966 - "Working my way back to you"
  • 1969 - "The genuine imitation life gazette"
  • 1972 - "Chameleon"
  • 1975 - "Who loves you"
  • 1977 - "Helicon"