ארטיקולטור
ארטיקולטור (באנגלית: Articulator) הוא מכשיר מכני המשמש ברפואת שיניים כדי לדמות את תנועות הלסתות ליצירת אביזרים דנטליים. במכשיר משתמשים רופאי וטכנאי שיניים, לייצור תותבות במעבדה או לחיבור הטבעות דנטליות על פי מדידות שנלקחו מהמטופל בידי רופא השיניים.
כהכנה לבניית שיניים תותבות, מודד הרופא מספר רב של מדידות. במכשיר ניתן להזין את המידות (באמצעות שנת) ובכך לקבוע את מיקום ההטבעות ביחס אחת לשנייה כך שידמו את לסת המטופל. רק לאחר הזנת המידות המלאות, ניתן להתחיל במיקום השיניים התותבות על גבי המודל למצב שישקם וישמר את מבנה הפה הבריא.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
המצאת הארטיקולטור, כמכשיר המדמה לעיסה, הייתה אמורה לדמות את תנועת הלסת התחתונה ובכך לשחזר את תנועת הלעיסה. המכשירים הראשונים (occluder) איפשרו פתיחה וסגירה למעלה ולמטה בלבד. ב-1893, ג'וליוס פרדייט (Julius Parreidt) תיאר בפירוט מכשירים מתקופתו שנבנו מציר דלת. לאחר עבודת הכנה שביצע דניאל איוונס, ויליאם גיבסון ארלינגן בונוויל (1899-1833) מפילדלפיה, פיתח את הארטיקולטור המורכב הראשון שדימה תנועות מפרק לסתי-רקתי. פריצת הדרך הגיעה כאשר המציא אלפרד גייסי את הארטיקולטור שנקרא על שמו (Gysi Simplex articulator) והיה המכשיר המשמעותי הראשון שתנועתו הייתה הפוכה לפעולת הלסת (Non-Arcon). במשך 150 השנים הבאות, פותחו למעלה מ-100 סוגים שונים המדמים סוגי תנועת לסת מגוונים.[1][2]
פעולת המכשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכשיר מדמה את המפרק לסתי-רקתי, תנועות הלסת תחתונה (מנדיבולה), הלסת העליונה (המקסילה) שאינה נעה ומקובעת לגולגולת, ואת הסגר. המכשיר מעתיק גם את תנועת קשת השיניים העליונה, התחתונה והמפרקים הטמפורומנדיבולריים. התנועות הבסיסיות המופקות במכשיר הן: מנוחה (centric jaw relation), בבליטה (חיתוך מזון), מצד לצד (lateral excursion) כדי ללעוס, רטרציה (אחורנית) וכל שילוב של אחד מאלו. המכשיר מסייע במציאת נקודות ההשקה של השיניים בבניית שיקומים פרוסדנטיים נשלפים (שיניים תותבות), שחזורים דנטליים קבועים (שתלים, כתרים, גשרים, באורתודנטיה וכו'.
קיימים מספר סוגים הנחלקים לרמת התנועה שהם מסוגלים לייצר, כאשר הפשוטים ביותר מחזיקים את התותבות בתנועה פתיחה/סגירה, והמורכבים ביותר מדמים תנועה מלאה במספר צירים, כמעט כמו פה אנושי. הארטיקולטורים מחולקים ל-4 סוגים עיקריים: ציריים פשוטים (Hinge type), קונדילרי (Freeplane), תואם חלקית (Semi Adjustable), ותואם מלא. המכשירים התואמים חלקית נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות לפי מכשירים הפועלים לפי תנועת הלסת (Arcon) ושאינם פועלים לפי תנועת הלסת (Non-Arcon).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 14 – Principles and Types of Articulators, באתר Pocket Dentistry
- Occlusion: 3. Articulators and Related Instruments, באתר ResearchGate
- סוגי ארטיקולטורים (באנגלית)
הסבר והדגמת השימוש בארטיקולטור, הפקולטה לרפואת שיניים, אוניברסיטת מישיגן, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kerstin Godau: Die historische, prothetische Sammlung des Zentrums für Zahn-, Mund- und Kieferheilkunde der Martin-Luther-Universität Halle-Wittenberg. Dissertation, Martin-Luther-Universität Halle-Wittenberg 2005, S. 225–238, Digitalisat. Abgerufen am 23. Januar 2017.
- ^ András Szentpétery: Dreidimensionale mathematische Bewegungssimulation von Artikulatoren und deren Anwendung bei der Entwicklung eines „Software-Artikulators“. Universitäts- und Landesbibliothek Sachsen-Anhalt, Habilitationsschrift (2000), S. 6–37, Digitalisat. Abgerufen am 21. Januar 2017.
