מפרק לסתי-רקתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפרק לסתי-רקתי או מפרק הלסת התחתונה (TA: Articulatio temporomandibularis. מוכר גם בראשי תיבות של שמו באנגלית: TMJ) הוא שמו של המפרק המחבר בין הלסת התחתונה לעצם הרקה של הגולגולת.

מפרק לסתי-רקתי שמאלי
מבט תיכון
איור 2. מבט תיכון
מבט צידי
איור 1. מבט צידי

ישנם שני מפרקים כאלו - אחד בכל צד של הלסת התחתונה. המפרק הלסתי-רקתי הוא מפרק סינוביאלי מסוג מפרק ציר שהוא גם מפרק החלקה. המפרק נע גם בתנועה צירית המעלה ומורידה את הלסת התחתונה, וגם בתנועת החלקה של הלסת התחתונה קדימה ואחורה. תנועות המפרק מאפשרות לעיסה ודיבור.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרק לסתי-רקתי כולל מצידו התחתון את המשטח המפרקי של הראש או העילי של הלסת התחתונה, ומצידו העליון מבנים בשם גומץ הלסת התחתונה (Fossa mandibularis), והגבשושית המפרקית (Tuberculum articulare ossis temporalis), שנמצאים בחלק השטוח של עצם הרקה. את המפרק עוטפת קופסית מפרק דקה הנמשכת מצוואר הלסת התחתונה עד לאזור המפרקי בעצם הרקה.

מפרק לסתי-רקתי כולל דיסק מפרקי (Discus articularis temporomandibularis; Discus articulationis temporomandibularis) אליפטי העשוי סחוס סיבי החוצה אותו ומפריד אותו לשני חללים. התנועה במפרק מתקיימת בין הלסת התחתונה לדיסק המפרקי ובין הדיסק המפרקי לעצם הרקה. החיבור בין הדיסק ללסת התחתונה חזק יותר מהחיבור בין הדיסק לעצם הרקה, כך שהדיסק צמוד לראש של הלסת התחתונה יותר מאשר לעצם הרקה.

רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למפרק לסתי-רקתי שלוש רצועות המחזקות אותו:

  • רצועת הצדע והלסת התחתונה (איור 1) - התעבות בחלק הצידי של קופסית המפרק המחזקת את הקופסית. לרצועה שני חלקים, חלק צידי (Ligamentum laterale articulationis temporomandibularis) וחלק תיכון (Ligamentum mediale articulationis temporomandibularis). הרצועה נמשכת מצוואר הלסת התחתונה עד לגבשושית המפרקית ולזיז העול של עצם הרקה (Processus zygomaticus ossis temporalis).
  • רצועת החרט והלסת התחתונה (Ligamentum stylomandibulare, איור 2) - רצועה הנמשכת מזיז החרט של עצם הרקה עד לזווית הלסת התחתונה.
  • רצועת היתד והלסת התחתונה (Ligamentum sphenomandibulare, איור 2) - רצועה שטוחה בחלקו התיכון של המפרק, הנמשכת מקוץ עצם היתד עד לשונית הלסת התחתונה.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה במפרק לסתי-רקתי
מפרק סגור
חתך במישור חיצי דרך מפרק לסתי-רקתי שמאל כאשר הפה סגור. מבט צידי.
מפרק פתוח
המפרק כאשר הפה פתוח

במפרק לסתי-רקתי מתרחשות שתי תנועות: החלקה וסיבוב. ראש הלסת התחתונה יחד עם הדיסק המפרקי מחליקים קדימה על עצם הרקה ומגיעים עד מתחת לגבשושית המפרקית. תנועה זו נקראת קידום (באנגלית: protrusion). כאשר הראש והדיסק נעים אחורה בחזרה לגומץ הלסת התחתונה מכונה התנועה הסגה (retrusion). בין ראש הלסת התחתונה לדיסק המפרקי מתרחשת תנועה נוספת של סיבוב הראש על פני הדיסק. סיבוב הראש מסביב לציר מוריד או מרים את הלסת התחתונה.

התנועה משולבת של קידום וסיבוב מתרחשת בפתיחת הפה, תנועת הסגה וסיבוב לכיוון הנגדי מתרחשת בעת סגירת הפה. תנועה של הלסת התחתונה לצדדים מתאפשרת כאשר מפרק אחד מתקדם והמפרק בצד השני נסוג בה בעת.

שרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרירים העיקריים של המפרק הלסתי-רקתי הם שרירי הלעיסה. שרירי הלעיסה מניעים את הלסת התחתונה לכיוון הרמה, קידום, הסגה וסיבוב (תנועה לצדדים). פתיחת הפה נעשית בדרך כלל בעזרת הכבידה ורק במקרים של פתיחה כנגד התנגדות פועלים מספר שרירים אחרים לפתיחת הפה. השרירים הפועלים על המפרק הם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd. Baltimore, Williams & Wilkins, 731-734, 1992. ISBN 0-683-06133-X