ארכיטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארכיטיפ הוא אב טיפוס של רעיון, אדם, אובייקט או מצב שהאנושות, על תרבויותיה השונות, חוותה תדיר והוא נשמר כמשקע בזיכרון האנושי, כמודל שעל פיו פרטים אחרים מתובנתים. הפרט החווה את חייו הפרטיים חשוף תמיד הן להתרחשויות ההווה שהוא שותף להן, והן לאותם דימויים קדומים מעברה של משפחת האדם.

דוגמה: דמות האם היא ארכיטיפ, שהרי כל התינוקות בכל התרבויות שותפים לחוויית האם, תפיסת התינוק את אמו שלו משלבת בתוכה את התנסויותיו עם אותו דימוי של דמות האם הטבוע בו, כפי שהגזע האנושי חווה אותה מאז ומעולם.

הארכיטיפים של יונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התאוריה האנליטית של הפסיכואנליטיקאי קרל יונג, קיימים מספר ארכיטיפים מרכזיים:

  • אגו - ארכיטיפ ההסתגלות למציאות והשגת הזהות.
  • הצל - הצד הנחות והלא רצוי באישיותנו, אותו אנו מדחיקים משום שאין אנו מוכנים להודות בקיומו (ה"חלק האפל" באישיותנו) מאכלס את היצרים והרגשות הפרימיטיביים הקיימים בנו.
  • הפרסונה - המסכה אותה אנו חובשים בהתאם לדרישות הסביבה והחברה. האישיות החברתית המתפקדת בהתאם לציפיות החברה ומסתירה את ה"אני האמיתי" - מעיין פשרה בין אישיות היחיד לדרישות החברה.
  • האנימה - היסוד הנשי המצוי בגברים בעקבות החוויות האישיות של האדם עם נשים ובעקבות חוויות קולקטיביות של גברים עם נשים בהיסטוריה (מסתמך על התת-מודע הקולקטיבי).

האנימה קובעת את יחס הגבר לנשים ואת יחסו לצד הנשי שבו.

  • האנימוס - הצד הגברי בנשים, לקוח מהחוויות האישיות והקולקטיביות של נשים עם גברים וקובע את היחס של האישה לגברים ולצד הגברי שבה.
  • העצמי - יונג טען שבערך בגיל ארבעים האדם מגיע לשלמות והרמוניה פנימית, בה הוא חדל מלהתעסק בדברים חומריים (כסף, בית, אישה/גבר וכו') ומרכז את האנרגיה שלו לעסוק בעניינים רוחניים יותר ולהביא את עצמו לשלמות רוחנית. העצמי מקנה לאישיות אחידות, שיווי משקל ויציבות.

ארכיטיפים נוספים הם: דמות האם, הגיבור, הילד, אלוהים, אמא אדמה, בעלי חיים, הזקן החכם ועוד.

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.