אם (משפחה)
אם או אמא היא הורה ביולוגי או סוציולוגי ממין נקבה. דהיינו, מי שמהביצית שלה, אחרי הפריה, התפתח צאצא, מי שילדה צאצא, או מי שאימצה צאצא שכבר בא לעולם ותפקדה כאם במהלך גידולו.
קשר בריא ותקין בין אם לילדה הינו חלק חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית התקינה של היונק והעוף.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי אמהות
צורת האמהות הבסיסית והנפוצה היא של אם ביולוגית, ולצדה מתקיימות דרכים נוספות של אמהות.
[עריכה] אם ביולוגית
אם ביולוגית היא מי שמהביצית שלה התפתח העובר. אצל יונקים, היא גם נשאה ברחמה את העובר וילדה אותו. במקרה של יונק, כאדם, האם הביולוגית מייצרת ביצית אשר מופרית והופכת לעובר. לאחר שהעובר מפותח דיו, האם מפתחת צירים ויולדת. לאחר שהתינוק נולד האם מייצרת חלב ומניקה את ילדה. לעתים רבות חלב האם הינו מקור התזונה היחיד בשנתו הראשונה של העולל, אך מקובל גם לגדל את העולל ללא הנקה, באמצעות תרכובת מזון לתינוקות.
[עריכה] אם מאמצת
 |
ערך מורחב – אימוץ |
אם מאמצת היא מי שמגדלת את הילד במקום אמו הביולוגית, או יחד עמה. אימוץ נעשה על ידי זוג שהילד מצטרף אל משפחתם, על ידי יחיד שמקים משפחה חד הורית או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים, לדוגמה, אישה שהתחתנה עם גבר גרוש ומאמצת את ילדיו.
אם מאמצת שאימצה את הצאצא בעקבות מות אמו הביולוגית או אובדנה (מקובל אצל עוד יונקים מלבד האדם) קרויה אם חורגת.
סוג אחד של אם מאמצת הוא אם חורגת - הנקבה מבין ההורים, שאיננה האם הביולוגית והיא חיה כבת זוג של ההורה הביולוגי. בנוסף, בהורות הומו-לסבית של שתי נשים קיים המושג "אם אחרת" (Other Mother) המתייחס לבת הזוג שאינה האם הביולוגית[1].
[עריכה] אם פונדקאית
|
|
ערך מורחב – פונדקאות |
אם פונדקאית היא אם אשר נושאת ויולדת תינוק שנוצר מביצית שאינה שלה, עבור זוג אשר אינו יכול להביא ילד לעולם. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בהפריה מלאכותית בשלהי המאה העשרים, הדבר הפך אפשרי. לאחר הלידה, האם הפונדקאית מוותרת על חובותיה וזכויותיה לגבי הילד. שימוש באם פונדקאית נעשה בהתנדבות או תמורת תשלום. זוג המשתמש בשירותי פונדקאות עושה זאת לרוב בגלל בעיות פוריות, חשש לבריאות האם בהריון או כאשר מדובר בזוג גברים הומוסקסואליים.
[עריכה] תפקיד סוציולוגי ודתי
באופן היסטורי, אמהות שימשו כעקרת בית וכמגדל העיקרי של ילדים, אך החל מסוף המאה ה-20 תפקיד האב בגידול הילד התרחב במרבית העולם המערבי, ובמדינות רבות חופשת הלידה ניתנת גם לאבות. חווית האמהות ומחויבותיה משתנות בהתאם למעמד ולמקום בו האם חיה. במדינות העולם השלישי ישנם יותר סיכויים שהאם תמות במהלך לידה, או שתראה את ילדה מת לפניה, מאשר במדינות מפותחות.
במדינות רבות חוגגים את יום האם, אשר נחגג לראשונה ביוון העתיקה כחגה של ריאה, אם האלים.
רוב הדתות המרכזיות, ובהן הנצרות האסלאם והיהדות, הגדירו תפקידים עבור האם דרך חוקים דתיים או דרך האדרה של אמהות באירועים דתיים משמעותיים. דוגמאות להאדרה הן מריה, אם ישו, בנצרות; האלה האם בהינדואיזם ודמטר בדת יוון העתיקה. באסלאם תפקידה של האם חשוב מתפקידו של האב אך היא אינה עומדת בראש המשפחה. ביהדות דתו של הילד נקבעת על פי דת האם.
[עריכה] לינגויסטיקה
המילה הראשונה או השנייה של עולל נשמעת במקרים רבים כ"אי-מא", "מא" או "מא-מא". הקשר החזק של הברות אלו עם המשמעות הלשונית של "אמא" קיים כמעט בכל השפות הקיימות, על אף התפתחותן הנפרדת. כך mom או mum באנגלית, matrika או mata בסנסקריט, maman בצרפתית ובפרסית, mama בסווהילית, במנדרינית, בפולנית ובסלובקית, má בוייטנאמית ובנאוואחו, umm בערבית, umama בזולו ו-eomma בקוריאנית. ביפנית mamma היא המילה למזון.
[עריכה] אמהות בתרבות
אמהות היא מוטיב חוזר ביצירות אמנות רבות, למשל בהצגת מריה לצד בנה ישו. האנשת המדינה בדמות אם רווח גם הוא, ועל אלה נמנות, בין היתר, "אמא אלבניה" (Nëna Shqipëri), "אמא ארמניה" (Մայր Հայաստան), "בהאראט מאטה" ("אמא הודו" - भारत माता), "אמא רוסיה" (Матушка-Русь) או "אמא גאורגיה" (כרתליס דדה - ქართლის დედა).
[עריכה] ראו גם
- מטריארכיה
- אמהות מרכזיות בדתות שונות - חוה, שרה, מריה, אם ישו, איזיס, פרוואטי, ונוס, אלישבע
- תסביך אדיפוס
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אמיליה פרוני, "אמהות ואימהיות" - פרק המבוא לספרה "אמהות: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" (מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה)
- ענת הררי, קטעים מתוך ספרה "מאה אמהות, מאה זיכרונות", באתר פסיכולוגיה עברית
- הופ אדלמן, פרק 1 מתוך ספרה "אמהות ללא אם", באתר פסיכולוגיה עברית
- קמיל פרי וקייט מוזס (עורכות), פרקים מתוך ספרן "אמהות חושבות: נשים כותבות את האמת על אמהות", 2005, באתר "טקסט"
- ענת פלגי-הקר, פרקים מתוך ספרה "מאי-מהות לאמהות", 2003, באתר "טקסט"
- סיגל השילוני-אריאלי, חשיבותה הבלתי-נסבלת של האם, באתר הארץ, 17 באפריל 2006
- קרן צוריאל הררי, הכל אודות אמא, באתר כלכליסט, 1 בדצמבר 2011
