ארמון סטרוגנוב

ארמון סטרוגנוב
Строгановский дворец
מידע כללי
סוג ארמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע המרכזי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים המוזיאון הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1753
תאריך פתיחה רשמי 1753 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ברתולומאו רסטרלי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי בארוק רוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°56′09″N 30°19′14″E / 59.93573611°N 30.32067222°E / 59.93573611; 30.32067222
www.rusmuseum.ru
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
 
ארמון סטרוגנוב
ארמון סטרוגנוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האולם המרכזי בארמון
עיטור בחזית הארמון. ישנה סבירה לפי מדובר בדיוקנו של ברתולומאו רסטרלי.

ארמון סטורגנוברוסית: Строгановский дворец) הוא ארמון הממוקם במפגש נבסקי פרוספקט עם הנהר מויקה במרכז סנקט פטרבורג שברוסיה.

הארמון נבנה בסגנון הבארוק המאוחר, בתכנונו של האדריכל ברתולומאו רסטרלי עבור הברון סרגי גריגורייביץ' סטרוגנוב ממשפחת סטרוגנוב, בין השנים 17531754.

פנים המבנה עוצב על ידי אנדריי וורוניכין בראשית המאה ה-19.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת סטרוגנוב התגוררה במבנה במיקומו של הארמון מאז שנת 1720 לערך, במבנה חד קומתי. בשנת 1740 לערך בנה האדריכל מיכאיל זמצוב קומה שנייה למבנה.

בשנת 1752 הזמין הברון סטרוגנוב את בניית הארמון מהאדריכל האיטלקי ברתולומאו רסטרלי. רסטרלי עבד באותה עת על הקמת ארמון יקטרינה ומנזר סמולני עבור הצאריצה יליזבטה, אולם בשל מעמד המשפחה לא יכל רסטרלי לסרב להזמנת העבודה.

בין השנים 17871791 עיצב האדריכל דמרצוב את מבני הסמך הצמודים למבנה הראשי וכן עיצב מחדש כמה מחדרי הארמון.

בראשית המאה ה-19 הוזמן האדריכל אנדרי וורוניכין (מתכנן קתדרלת קאזאן) לעצב מחדש את פנים המבנה בסגנון ניאו קלאסי.

אחת מדירות הארמון עוצבה עבור אגלאידה פרבלובנה סטרוגנוב על ידי האדריכל קארלו רוסי בשנת 1820.

לאחר מהפיכת אוקטובר בשנת 1917 עזבו בני משפחת סטרוגנוב את רוסיה, ומבנה הארמון הולאם.

השלטון הסובייטי הפך את מבנה הארמון למוזיאון תעמולה שמטרתו להציג את האופי הדקדנטי של אורך חיי האצולה ברוסיה. בשנת 1929 נסגר המוזיאון, ויצירות האמנות שבו עברו למוזיאון ההרמיטאז'. מבנה הארמון עבר בחלקו למכון הבוטני של סנקט פטרבורג, ומשרד בניית האוניות עשה שימוש במבנה החל משנת 1939 ועד 1988.

במהלך המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה ספג המבנה נזק רב. המבנה שוקם בין השנים 19481956 ועבודות שיחזור נוספות בוצעו בשנים 19661967.

בשנת 1988 הועבר המבנה לרשות המוזיאון הרוסי והפך לאחד מאגפי המוזיאון, המציג תערוכות מתחלפות. בשנת 1991 עבר המבנה שחזור במטרה להביאו מחדש למצב בו היה עת התגוררה בו משפחת סטרוגנוב. קירות המבנה שוחזרו לעיצובו של רסטרלי (ונצבעו שוב בצבע ורוד, במקום בצבע הירוק הקהה בו נצבעו באמצע המאה ה-20).

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית המבנה פונה לנבסקי פרוספקט. לכיוון זה יצר רסטרלי חזית בסגנון צרפתי אימפריאלי, בדומה למראהו של ארמון וורונצוב שנבנה על ידי רסטרלי בין השנים 17441750. חזית המבנה המרשימה כוללת שער מרכזי ומצדדיו עמודים קורינתיים שמטרתם עיצובית בלבד (אין לעמודים אלה משמעות ארכיטקטונית, וכל מטרתם היא להדגיש את כיפת המבנה ואת סמל משפחת סטרוגנוב המופיע עליו).

רסטרלי שילב במבנה אלמנטים בארוקיים, כך לדוגמה חלונות הקומה השנייה והשלישית מחוברים יחדיו על מנת ליצור מראה מודגש לחלונות אלה.

מתחת לחלונות החזית מופיע פרופיל של אדם, כאשר ישנה סברה לפיו זהו פרופיל הברון סטרוגנוב, אולם יש הסוברים כי מדובר בדיוקנו של רטסרלי עצמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון סטרוגנוב בוויקישיתוף