בית הכנסת עמנו-אל (קוראסאו)

בית הכנסת עמנו-אל
מידע כללי
סוג	בית כנסת
מיקום	וילמסטאד
מדינה	קוראסאו
קואורדינטות	12°06′15″N 68°55′58″W / 12.104167°N 68.932778°W

בית הכנסת עמנו-אל היה בית כנסת של הקהילה הרפורמית בכיכר הנדריקפליין בשכונת פונדה הישנה בוילמסטאד בקוראסאו. בשנת 1964 הגיעו שתי הקהילות בוילמסטאד להבנות והקימו קהילה רקונסטרוקטיבית במבנה בית הכנסת הוותיק. החל משנת 1999 המבנה משמש את התביעה הציבורית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להתעורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה בשנת 1864 בעקבות ריב שפרץ בין האבות של המשפחות היהודיות החזקות ישורון ומדורו לאחר שהאחרונים השתמשו בשרידי חומת העיר שנהרסה לבניית מעגן, בעקבות הפעולה הזו יכלו לעגון גם ספינות מתחרות של משפחת ישורון וכך המונופול שלהם נשבר.^[1] העובדה שמדורו בנה את המטה שלו מול זה של ישורון יצרה מתח נוסף. ריב זה בא במקביל לעליית היהדות הרפורמית בקרב הצעירים בתוך הקהילה היהודית, שהקהילה הקיימת לא יכלה לתת לה תשובה ברורה. היהודים הליברלים יותר שתמכו במשפחת מדורו התפצלו מהשמרנים של בית הכנסת "מקווה ישראל" . הממשלה סירבה לתת להם מיקום טוב, והוקצתה להם חלקת אדמה של כ-2000 מ"ר בשטח בית קברות פרוטסטנטי ישן ומוזנח משנת 1680שהיה מוקף בערימות אשפה. בין השנים 1865–1867 הקהילה בנתה בית כנסת חדש בסגנון נאו-קלאסי עם צריח שבראשו מגן דוד, שהוסר מאוחר יותר.

בית הכנסת הרפורמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקהילה הרפורמית היו מגעים רבים והיא אימצה את הטקסים של הקהילה בעלת אותו השם בית הכנסת עמנו-אל בניו יורק. בשנת 1876 הגיע מניו יורק הרב הראשון לקהילה.

ב-1932 הקהילה הרפורמית הייתה היחידה שלא הוזמנה למלאת 200 שנה לחנוכת בית הכנסת 'מקווה ישראל', בהמשך נקבע פיוס בין נשיאי שתי הקהילות שהיו ידידים והוחלט שחברי הקהילות של שתי העיריות יוכלו לבקר זה בשירותיו של זה.^[2]

בשנת 1963 לאחר עשרות שנים של ירידה בכמות החברים, החליטו שתי הקהילות לחזור שוב לבית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל, שזכה לשם בית הכנסת מקווה ישראל-עמנואל. הוסכם לבטל חלק ממסורות 300 השנים של הקהילה האורתודוקסית ולהקים קהילה רקונסטרוקציוניסטית במקום קהילה אורתודוקסית או רפורמית.^[2]

ייעוד מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962, הממשלה רכשה את הקרקע שמסביב לבניין ולאחר 1963 התפנה הבניין והתפרק אט אט. בשנת 1978 שופץ המבנה והפך לתיאטרון. ב-1989 מכרה הקהילה היהודית את הבניין לקבוצת ואן דר ואלק, שביקשה להקים בו מלון, אך בסופו של דבר מכרה את המבנה בחזרה לממשלה הבניין שוחזר והועבר לאחר מכן לשירות התביעה, ששיכנה שם את הפרקליטות ב-1999.