מגן דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגן דוד
מגן דוד כעיטור מגולף באבן מעל לכניסה לבית מגורים משנת 1936 בשכונת נחלאות בירושלים (2008)
חזית בניין ישיבת נווה דקלים בצורת מגן דוד, שהיה ביישוב נוה דקלים שבגוש קטיף (2005)
ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד
מגן דוד מאבני פסיפס ברצפת כנסייה ביזנטית בשילה

מגן דוד (סמל: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה – העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה – ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך. גרסה אחרת של הסמל, שבה רק חמישה קודקודים (פנטגרם) ידועה בשם "חותם שלמה".

מקור הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת מגן דוד הופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום, הן בצורת מגן דוד והן בצורת Sri Yantra. מגן דוד מופיע גם בתרבות המוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל יהודי מובהק.

סמל זה הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפנה"ס, בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת בית שני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת, שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס. בנוסף, הוא לא הופיע בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית. העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", שם בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן[דרושה הבהרה]

}}: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

דוד אלרואי, שהחשיב עצמו למשיח, שהיה במקור מהאזורים שככל הנראה היו עדיין בשליטה כוזרית במאה ה-12 (וייתכן שהיה ממוצא כוזרי בעצמו), היה כנראה האיש שהפך את הסמל המאגי "חותם שלמה" לסמל "מגן דוד", שאף נקרא על שמו.

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.

מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם היהדות ועם מדינת ישראל.

השקפות שונות לגבי משמעות הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור שמורכב מששה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל‏[1].

יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שישה קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן טו, ועוד).

לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות[דרוש מקור].

הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, על שני המשולשים המרכיבים אותו. לשיטתו, שלושת קדקודי המשולש הבסיסי הם כנגד שלושת מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם - אלוהים, אדם, עולם. שלושת קדקודי המשולש השני מסמלים את היחסים בין קדקודי המשולש הראשון, שהם שלושת עקרונות היסוד של היהדות על פיו: - בריאה (שהיא היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם). לצורה הנוצרת קורא רוזנצוויג "כוכב הגאולה", ומכאן נובע שם ספרו.

מגן דוד לפי הצעתו של נבון קצב, כמייצג את שלושת יסודותיה של המסורת היהודית.

מסורת נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות ד בכתב עברי עתיק נראית כמו משולש, ומגן דוד מורכב משני משולשים, אחד על השני (בצלאל דייטש, מעשה בצלאל עמוד סג).

הסופר ש.ב נפתלי הביא במאמרו אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצטלבות והוא שכתוב 'חד הוא'. עוד פירוש מעניין לצורתו של המגן דוד הוא: שצורתו של מגן דוד דומה לכתרו של הרימון.

שימושים בסמל בקרב יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1879 כינסו הרוסים אסיפת רבנים גדולה בסנקט פטרבורג, והציגו לפניהם שבע שאלות בעיקרי היהדות. אחת מהן הייתה על משמעותו של סמל המגן דוד.

בשנים הבאות אימצו מספר גופים יהודיים וציוניים את מגן דוד כסמלם או ששילבו אותו בתוך סמלם. תנועת ביל"ו שילבה את מגן דוד בתוך החותם שלה, תנועת הסטודנטים היהודים אחוות ציון הדפיסה מגן דוד על מסמכיה ועוד.

מגן דוד בדגל ישראל

בשנת 1897 אימץ הקונגרס הציוני הראשון (לפי הצעתו של דוד וולפסון) דגל לתנועה הציונית שבמרכזו מגן דוד כחול, ואשר מוכר כיום כדגל מדינת ישראל. הרצל, שעמד בראש התנועה הציונית הציע בספרו מדינת היהודים דגל לבן שבמרכזו מגן דוד, בתוכו ציור אריה ומסביבו שבעה כוכבי זהב, המסמלים את שבע שעות העבודה במדינה (הסוציאליסיטית) אליה הוא חותר. מקס בודנהיימר הציע לקשט את הדגל בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים, אך הרצל דחה את ההצעה באומרו ששנים עשר השבטים כבר רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו.

מאז אותה שנה התקבל הנוהג לשלב את מגן דוד בסמלי אגודות ציוניות ובמסמכים וקבלות של התנועה הציונית.

הנאצים תרמו לא מעט לזיהוי היהודים עם מגן דוד, בכך שכפו על היהודים לתפור לחזיהם את הטלאי הצהוב או "כוכב היהודים", מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית. סמל זה הבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והיווה לדעתם אות קלון. בעת שהוכרז חרם על חנויות יהודיות בגרמניה הנאצית, סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד.

מנגד, ראו בארצות הברית ובבריטניה במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל הצלב הנוצרי, ולפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של חיילים יהודים שנהרגו בשורות צבאות בעלות הברית, בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים.

מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל הבריגדה היהודית שהייתה חלק מן הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת דגל למדינת ישראל היו הצעות לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את שבעת כוכבי הזהב של הרצל, אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד.

מועצת המדינה הזמנית קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-28 באוקטובר 1948. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית, אם כי סמלי מגן דוד וחותם שלמה מוכרים גם בתרבות המוסלמית. אנשי נטורי קרתא הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.

מגן דוד אדום בדגל הקריסטל האדום

בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ וטורקיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כבסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.

שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הח'ליף של מרוקו כלל כוכב בעל שישה קודקודים, בצורת מגן דוד, ירוק על רקע אדום. הכוכב הוחלף ב-1945 לכוכב מחומש (חותם שלמה, גרסה של סמל מגן דוד בעלת חמישה קודקודים בלבד) המופיע בדגל מרוקו[2].

חותם שלמה הופיע גם על דגל אתיופיה אשר שונה ב-1996, ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו "חותם שלמה" בצבע צהוב.

על הדגל הישן של צפון אירלנד מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה ("היד האדומה של אלסטר"). הדגל מקובל בקרב היוניוניסטים (תומכי האיחוד עם בריטניה). המסומן של מגן הדוד אינו ברור, ייתכן שזהו רמז למלוכנות וקשר לבית דוד, הסבר אחר הוא ששת קודקודי הכוכב מסמלים את ששת מחוזות צפון אירלנד[3].

במרכז דגל בורונדי מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.

בעבר הופיע כוכב בן ששה קודקודים בצבע אדום בדגל של נסיכות ג'נדאראואולו (Candaroğlu), אחת הנסיכויות הבייליקיות שהתקיימה באנטוליה בין השנים 1292-1461, ובדגל של נסיכות קרמנאואולו, נסיכות אנטולית נוספת שהתקיימה בשנים 1237-1486. דגל זה גם היה דומה בצבעיו לדגל הישראלי בן ימינו.

יש המשערים שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס (אלהות), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן (אוצר השמות ערך מגן דוד).

הסמל בעמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן דוד כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

סמל מגן דוד (הקסגרמה) נפוץ בהודו עוד מהתקופה שלפני הספירה הנוצרית וניתן לראותו גם על מקדשים עתיקים וגם בשימוש יום-יומי. לעתים קרובות מופיע מגן דוד בסמיכות לצלב הקרס.

סמל מגן דוד משמש בבודהיזם כעזר למדיטציה ואמצעי להשגת תחושת שקט והרמוניה.

בהינדואיזם מגן דוד הוא סמלה של האלה סרסוואטי, אלת החוכמה והלמידה.

סמל מורכב של מגן דוד, הנקרא Sri Yantra או Sri Chakra (בתרגום - כלי להתעשרות ולהצלחה), הוא הסמל של האלה Tripura Sundari, הסמל מורכב מ-9 משולשים, חמישה הפונים כלפי מטה וארבעה כלפי מעלה, היוצרים צורה הנראית דומה למגן דוד.

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן דוד כחול חוסם מגן דוד אדום, וחסום במגן דוד ירוק. היחס בין הצלעות בין מגן דוד לחוסמו הוא שורש 3

מגן דוד הוא אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון עם כללי הגאומטריה והטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כשני משולשים חופפים, שצלעו של כל אחד מהם חוצה שתי צלעות של האחר. במקרה כזה, השטח המשותף הוא תמיד משושה.

קיים מספר רב של כוכבים בני שישה קודקודים המקיימים את התנאים למעלה, ולא כולם נראים כמגן דוד המוכר לנו, שהוא למעשה מגן דוד משוכלל. מגן דוד כזה הוא שני משולשים שווי צלעות, המקיימים את תנאי החיתוכים שהוזכר לעיל, כך שהשטח המשותף הוא משושה משוכלל. מספר תרגילי גאומטריה קלאסיים מבוססים על מספר תכונות אלמנטריות של מגיני דוד משוכללים: חלוקה של כל אחת מצלעות המשולשים הגדולים לשלושה חלקים שווים, וקיום שתי זוויות בלבד: 60 מעלות ו-120 מעלות.

תרגיל בסיסי בטריגונומטריה מתייחס ליחס הגדלים בין מגן דוד החסום במגן דוד, ובין המגן דוד החוסם אותו; זאת כהכנה לתרגילים מורכבים יותר של משולש החסום במעגל. לפתרון התרגיל נדרשים רק שלושה משפטים טריגונומטריים: יחס בין צלעות במשולשים דומים מעידה על יחס בין המשולשים, משפט פיתגורס ומשפט הצלע מול זווית 30 מעלות במשולש ישר-זווית.

כיכוב של מצולע דו ממדי או פאון תלת ממדי הוא שרטוט מחדש של הצלעות או הפאות, כך שבמקום לחבר בין שני קודקודים סמוכים, מחברים בין קודקודים בקפיצה כלשהי. כך למשל פנטגרם הוא הכיכוב היחידי של מחומש, ואילו מגן דויד הוא הכיכוב היחיד של משושה (בשני המקרים, על ידי מתיחת הצלע בין קודקוד לקודקוד שאחרי הסמוך לו). לכמה מצולעים יש כיכובים רבים - כך למשל למשובע יש שני כיכובים ולמתושע ארבעה. בנוסף, הכיכוב היחיד של תמניון הוא מגן-דויד תלת ממדי, המורכב משתי פירמידות משולשות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב', ובפירושים
  2. ^ היסטוריה של מרוקו - דגל הח'ליף
  3. ^ מפתח הסמלים של צפון אירלנד מתוך אתר אוניברסיטת אלסטר להבנת הפוליטיקה והקונפליקט בצפון אירלנד