רב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסמכות תורנית ביהדות. אם התכוונתם לאמורא בשם זה, ראו רב (אמורא).

ערכים ביהדות
יהדות

פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה אלוהים • שלושה עשר עיקרים עשרת הדיברות • תורה • מצוות • משיח ספרי קודש תנ"ך • תורה • משנה • תלמוד • משנה תורה • שולחן ערוך זרמים ביהדות אורתודוקסים • קונסרבטיבים • רפורמים • רקונסטרוקטיבים • קראים אישים מרכזיים אבות האומה ואִמותיה • משה • דוד נביאים • עזרא • הלל • תנאים • ריב"ז ר' עקיבא • אמוראים • סבוראים • גאונים ראשונים • רמב"ם • יוסף קארו • אחרונים תפילות, חגים ומועדים תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית שמע ישראל • קריאת התורה • מוסף קידוש • ברכה • רשימת תפילות וברכות ראש השנה/יום תרועה • יום הכיפורים • סוכות פסח/חג המצות • שבועות • תשעה באב חיי הקהילה היהודית תפקידים: רב • דיין • חזן • גבאי • מוהל • שוחט • קברן מוסדות: בית כנסת • מקווה • חדר • ישיבה • כולל • בית מדרש אתרים ומבנים המשכן • בית המקדש • הר הבית הכותל המערבי • מערת המכפלה קבר רחל • קבר יוסף • קברי צדיקים ירושלים • חברון • טבריה • צפת ראו גם גיור • שומרונים • מינים העם היהודי • מיהו יהודי • אנטישמיות

רב (או רבי) הוא סמכות דתית גבוהה ביהדות. משמעותה הפשוטה של המילה היא מורה. הפירוש המקורי של השם "רב" הוא מנהיג, אדון או גדול (למשל: "עבד המשמש את רבו" והאידאל להתרחק מלהיות בעל שררה "שנא את הרבנות" "פום ממלל רברבן" - פה מדבר גדולות (דניאל ז, ח)).

[עריכה] מהות התואר

התואר "רבי" התחיל בתור תואר לתנאים אשר נסמכו איש מפי איש החל ממשה רבנו (למשל רבי מאיר). כאשר ישנו תנא אשר לא קיבל סמיכה אבל היה בכל זאת תלמיד חכם קראו לו בשם אביו (למשל בן עזאי ובן זומא). לראש הסנהדרין קראו "רבן. ישנם תנאים שאינם מוזכרים עם תואר שכזה, כגון הלל ושמאי, ועליהם נאמר "גדול מרבן - שמו". לאחר חתימת המשנה והעברת המרכז התורני מארץ ישראל לבבל נקראו הסמוכים בתואר "רב" בלבד כאשר אמוראי ארץ ישראל המשיכו להקרא "רבי".

כיום המונח רב מתייחס לאחד משני התפקידים הבאים:

מומחה בהלכה, ומורשה לפסוק לפיה.
מנהיג רוחני של קהילה יהודית. בתפקידו זה משמש הרב כיועץ רוחני וכמורה.

נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. במגזר החרדי מקובל לכנות בתואר "הרב" כל אדם שעוסק בענייני הציבור, כגון: חברי כנסת חרדים.

המונח רבי או רבי חסידי משמש כיום לזיהוי אדמו"ר או ראש חצר חסידית שאינו בהכרח רב פוסק הלכה. ביידיש השם נכתב רעבע ונהגה רֶבֶּה. כדי לפסוק הלכה יש בחסידויות שונות בעל תפקיד הנושא בתואר "אב בית דין". ובמקביל יש את התואר 'גאב"ד' (גאון אב בית דין) שהוא האב"ד החשוב ביותר, ומנהיגהּ של העיר או הקהילה, לדוגמה, המנהיג החשוב ביותר של העדה החרדית מכונה "'גאב"ד' העדה החרדית".

באנגלית, מכונים הרבנים האורתודכסים Rabbi. אולם כאשר מונח זה מתורגם לעברית בצורת "ראביי", הוא משמש בארצות הברית את האורתודכסים בהתייחסות לרבנים (והרבות או הרבניות) הרפורמים והקונסרבטיביים ^[1]. לעתים, לתוספת חיזוק, התואר ראביי מושם במרכאות ^[2]. התואר 'ראביי' הפך בעיני רפורמים לתואר גנאי שמייצג עמדה שפוסלת את היהדות הלא-אורתודוקסית. הרבנים והרבניות מקבוצות אלו חותמים את תוארם כ'רב' או 'רבה', (בהתאם למגדר).

בקהילות החסידיות, לאשת הרב, הרבנית (הרבעצען), יש תפקיד חשוב בקהילה, ובייחוד בחצרות הגדולות, כמנהיגת הנשים, ולעתים כמעין "שרת החוץ" של הקהילה לעולם העסקים או העיתונות.

[עריכה] פוסק הלכה

רב המשמש כפוסק הלכה, עליו לעבור מסלול של לימוד ומבחנים כדי להיסמך לתפקיד זה. יהודים רבים שהוסמכו כרבנים אינם עוסקים ברבנות בפועל. במוסד הרבנות הראשית לישראל, התואר רב הראשון שניתן מעיד על לימוד וכבוד, ומעיד טכנית רק על הגעה לרמת לימוד גבוהה, ולא בהכרח על עבודה או התפקיד שאותו מבצע האדם. התואר מתייחס לרמת הידע, ואין אדם יכול לכהן בתפקיד אלא אם כן נבחן ונמצא מתאים לכך ("נסמך לרבנות").

בהסמכה לרבנות קיימים שתי דרגות: "יורה יורה" (מו"ץ - מורה צדק) - תעודה אותה מקבל מי שנבחן על הלכות שבת, נידה, אבלות ואיסור והיתר. ו"ידין ידין" (דיין) - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות לדיני ממונות (בעיקר חלק חושן משפט - חו"מ). קיימים הבדלים בין המוסדות המסמיכים לרבנות באשר לקביעת החומר המדויק הנדרש לשם ההסמכה לרבנות. בנוסף לשתי דרגות אלו קיימת דרגת הסמכה נוספת של "רב עיר" - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות ל"אורח חיים" ו"יורה דעה" ומעט הלכות נישואין.

באופן רשמי סמיכה ברבנות הראשית לישראל תלויה בשש שנות לימוד בישיבה אחרי גיל שמונה עשרה, אם כי ייתכנו יוצאים מהכלל, המלצת רב מוכר (לרוב הרב המכין את התלמיד למבחני ההסמכה) ובחינות הסמכה.

[עריכה] סמכויות רב פוסק הלכה

[עריכה] פסיקת הלכה

רב שהוסמך קיבל את הסמכתו על ידי לימוד חומר תאורטי רב בנושאים הלכתיים שונים. בהתאם לרמת הלימוד (בנושאי הלכה שונים דרוש גם ניסיון מעשי בהוראת הלכה ולא רק לימוד תאורטי) יכול הרב להודיע לשואלים אותו מה ההלכה במקרה מסוים. עם זאת רק רב פוסק מוסמך להכריע בהלכה שאינה כתובה כהלכה פסוקה אלא כהכרעה על פי כללי ההלכה.

[עריכה] עריכת חופה, קידושין וגירושין

על מנת למנוע בעיות הלכתיות (נישואין שאין להם תוקף או אסורים על פי ההלכה) נדרשת נוכחות של רב מסדר קידושין. לפי החוק במדינת ישראל הרב צריך להיות מוכר ברבנות הראשית כרב שהוסמך. כמו כן, הליך גירושין (באמצעות גט) מבוצע על ידי רב.

[עריכה] נתינת הסכמה לספר

ערך מורחב – הסכמה

על מנת שספר יוכל להכלל בארון הספרים היהודי מקובל לעטרו בהסכמה. את ההסכמה יכול לתת (אם כי אינו מחויב) רב שהוסמך. לפי החתם סופר דרושה הסכמה משלשה רבנים ולפי הרב יוסף חיים זוננפלד מספיקה הסכמה של רב אחד. כיום, אין אוכפים את הדרישה לקבלת הסכמה לספר, אלא בעיקר מתייחסים לתוכן הספר. משמעות ההסכמה היא מעין חותמת זכויות יוצרים, ובשאלות ותשובות רבים ממאות השנים שעברו דנו במקוריות החומר, בשאלת הקניין ובפיצויים במקרה של הפרת זכויות יוצרים אלו, לפי ההסכמות שבספרים.