בית הכנסת צמח צדק (צפת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזית בית הכנסת צמח צדק

בית הכנסת צמח צדק הוא בית כנסת של חסידות חב"ד בעיר העתיקה של צפת. בית הכנסת נבנה בסביבות ה'תרכ"ד[1] והוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרכ"ד נפטר ר' ישעיה הורביץ, שהיה נשוי לבילא, בתה של דבורה, אחות הצמח צדק (רק מצד אביו, רבי שלום שכנא, שנישא בשנית לרבקה בת רבי אהרן הגדול מקרלין, ואחיינית זו הייתה בתם). לבני הזוג נולדו חמישה ילדים. לאחר פטירת בעלה עברה לגור בבית דודה הצמח צדק. זמן קצר אחרי זה שלח אותה הצמח צדק לצפת, ורבי אהרן מקרלין ורבי אהרן טברסקי קיבלו על עצמם לממן אותה בצפת.

לאחר בואה לצפת היו מגיעים גדולי רבני צפת, ובהם הרב שמואל הלר, לבקרה ולשמוע ממנה.

פעם אחת שמעה שיש בצפת מחלוקת בין חסידי חב"ד ובין חסידי פולין בגלל המנהגים השונים, ושלחה דיווח לצמח צדק. בתגובה שלח הצמח צדק סכום כסף, כדי להקים בית כנסת חב"ד. הוקם בניין בן שתי קומות. בקומה השנייה הייתה עזרת נשים ומרתף ששימש למקווה. הקמת בית הכנסת והמקווה החלו לבסס את יישוב קהילת חסידי חב"ד בצפת.

בשנת תרל"ו ואילך עמד בראש עדת חסידי חב"ד בצפת בנה הרביעי של מרת בילא, ר' אשר יחזקאל, בשנת תרס"ח החל בנו הרב ישעיה הורביץ למלא תפקידו, הוא כיהן בתפקידו עד שנת תרפ"ב אז נאלץ לעזוב לצורך פרנסת משפחתו, מאז משפחות רבות עזבו, אך נשארו בקהילת חב"ד מספר משפחות מחסידי חב"ד שדאגו בין השאר גם להחזקת בית הכנסת וגם לתחזוקתו.

בשנת תשכ"ג, כתב הרב ישעיהו הורוויץ לעורכי 'בטאון חב"ד' כי בית הכנסת עתיד להסגר, וכי יש לטכס עצה בנדון על מנת שהמקום יישאר. בשנת תשכ"ח, התחילה פעילות של מספר בחורים חב"דיים בעיר צפת בראשות הרב אברהם אייזנבך, כשבין פעולותיהם קיימו גם התוועדויות בבית הכנסת צמח צדק.

בשנת תש"ל פקדה את צפת סופת שלגים כתוצאה ממנה נגרם נזק כבד לבית הכנסת ועיריית צפת שלחה לאגודת חסידי חב"ד באה"ק הודעה כי בית הכנסת מיועד להריסה[2]. בהוראת הרבי פעלו עסקני חב"ד בהם הרב אפרים וולף נגד ההריסה של המבנה.

באב תשל"ג נשלח על ידי הרבי מלובביץ' לישראל הרב אריה ליב קפלן. בין המשימות הראשונות שהטיל עליו הרבי היה לשקם את חורבות בית הכנסת "צמח צדק" בעיר, באופן שיהיה מוכן לתפילה לפני ראש השנה תשל"ד, הרב קפלן פנה לעירייה להשיג אישורים מתאימים, ולאחר התרוצצויות רבות כתב לרבי שעל פי החוק זה בלתי אפשרי שיהיה מוכן לראש השנה, והרב קפלן הציע שאולי יקימו במקום מאהל לתפילות, והרבי ענה: "דווקא בנין של קבע", הרב קפלן פנה לקבלן משה שלייפשטיין בבקשה לסיוע, האחרון אמר "שאם הרבי ביקש חייב להיות כך!", ובדרך לא דרך כשרבים מתושבי העיר נרתמו לעזור לשיקום, הצליחו לבנות את בית הכנסת באופן שכבר במוצאי שבת סליחות אמרו שם את הסליחות.

בנוסף לזה הקים באותו זמן הרב קפלן את כולל האברכים "צמח צדק" שהתחילו ללמוד בבית הכנסת האר"י האשכנזי בעיר ועם שיקום בית הכנסת, עברו ללמוד בבית הכנסת צמח צדק.

כיום מנהל את המקום שליח חב"ד הרב גבריאל מרזל, הפועל לחיזוק וביסוס המקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הרב ישעיה הורביץ הבית הכנסת הוקם בסביבות תר"ה
  2. ^ מנחם רהט, סכנת התמוטטות לבית הכנסת העתיק של חסידי חב"ד, עיתון מעריב, 12 באוגוסט 1970