מנחם מנדל שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מֶנְדֶל שניאורסון
הרבי מליובאוויטש
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2.jpg
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון
תאריך לידה י"א בניסן ה'תרס"ב
מקום לידה ניקולאייב שבאימפריה הרוסית, היום מיקולאייב שבאוקראינה
תאריך פטירה ג' בתמוז ה'תשנ"ד
המרכז הרפואי בית ישראל, ניו יורק
מקום קבורה באוהל מיוחד בבית הקברות היהודי בקווינס שבניו יורק
תאריך לידה לועזי 18 באפריל 1902
תאריך פטירה לועזי 12 ביוני 1994 (בגיל 92)
חסידות חב"ד ליובאוויטש
מספר בשושלת שביעי
הקודם חמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון
תחילת כהונה י' בשבט ה'תשי"א
רבותיו אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון וחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
נושאים בהם עסק אמונה, חסידות, עם ישראל, גאולה, תשובה ועוד
חיבוריו ספרי הרבי מליובאוויטש
אב הרב לוי יצחק שניאורסון
אם חנה שניאורסון
בת זוג חיה מושקא שניאורסון
מנופף לשלום לילדים עוברים בצעדה
צעדת ל"ג בעומר בכניסה לבית מדרשו ב-1987
ילד מכריז פסוק מ-12 הפסוקים שבחר הרבי לילדי ישראל לאמירה בכל הזדמנות. בתחתית עמדת הרבי סמל ה-מרכז לענייני חינוך

רבי מנחם מנדל שניאורסון[1] (י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 - ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994), מכונה הרבי מליובאַוויטש (מלוּבָּבִיץ') ובקיצור הרבי, הוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, עמד בראשה משנת ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו. נודע בפעילותו הרבה למען ביאת המשיח. בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את המשיח, ורבים מהם מוסיפים להאמין בכך אף לאחר פטירתו. קברו משמש מוקד עלייה לרגל.

הקים את מפעל השלוחים ובתי חב"ד בנקודות רבות בעולם. תורתו משתרעת על פני ספרים רבים. הכריז על עשרה מבצעי מצוות שיש לעורר את העם היהודי לקיימם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם מנדל שניאורסון נולד בעיר ניקולייב שבאוקראינה לרב לוי יצחק שניאורסון ולחנה שניאורסון, הבכור מבין שלושה בנים. אביו הוא צאצא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד (נין בנו בכורו רבי ברוך שלום שניאורסון, בן אחר בן), השם "מנחם מנדל" ניתן לו על שם הצמח צדק. אמו הייתה בתו של רב העיר ניקולייב, הרב מאיר שלמה ינובסקי, נכד הרב אברהם דוד לבוט.

בשנות ילדותו ונערותו אביו היה מורו העיקרי‏[2]. בשנת 1909, בהיותו בן 7, עבר עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב, לאחר שאביו התמנה לרב העיר (בה כיהן בשנים 1909-1939). ביקטרינוסלב שכר אביו את הרב שניאור זלמן וילנקין כמלמד פרטי עבורו‏[3] שלימדו חומש עם רש"י, נ"ך, משנה וגמרא[4] כארבע וחצי שנים, מגיל שבע עד גיל אחת עשרה‏[5]. אחר כך שכר לו אביו מלמד נוסף שלימדו במשך שנה בביתם‏[6]. את רוב זמנו העביר בלימוד תורה, קבלה וחסידות.

בשנת 1919, בהיותו בגיל שבע עשרה עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם לימודי חול באופן עצמאי, הוא רשם אותו ללימודי בגרות‏[7] ושכר את ישראל בר-יהודה[8] לתת לו שיעורים פרטיים‏[9].

בחורף תרפ"ג (1923) פגש ברוסטוב לראשונה את חותנו לימים, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. בקיץ של אותה שנה הזמינו הרבי לעיר הנופש קיסלובודסק שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, חיה מושקא שניאורסון. מאותה עת התקרב מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר‏[10]. החל מנובמבר 1926 השתתף מנחם מנדל באוניברסיטת לנינגרד כשומע חופשי בשיעורי מתמטיקה והנדסה, בתמיכת הוריו. הוא גר באותה תקופה בבית הרבי‏[11]. בני הזוג התחתנו רק בסוף שנת 1928, בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט, בוורשה[12].

עוד קודם לכן, בשנת 1927 עזב מנחם מנדל את ברית המועצות ועבר להתגורר בברלין, שם למד תורה ולקח קורסים באוניברסיטה המקומית. אחרי החתונה המשיך להתגורר בברלין ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה כשומע חופשי באוניברסיטת ברלין[13].

בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר .E.S.T.P להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות‏[14]. בתאריך 24 ביולי 1937 קיבל שניאורסון תואר מהנדס חשמל. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי מתמטיקה בסורבון[15], ובנובמבר 1938 ללימודי המשך בתחום המדעים המדויקים[15], לימים סיפר שלמד גם כן פיזיקה בסורבון‏[16].

בזמן שהותו בברלין ובפריז נהג לכתוב חידושי תורה ומנהגים שראה בחצר חותנו, רשימות אלה נתגלו לאחר פטירתו ונכללו בסדרת ה"רשימות".

בואו לניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 נמלט מצרפת שנכבשה בידי הנאצים. ובכ"ח בסיון ה'תש"א הגיע עם אשתו‏[17][18] לארצות הברית, לעיר ניו יורק, שם הצטרפו למשפחת חמיו האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, שהתגוררה במרכז חב"ד העולמי - 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. לקראת הגיעו, ביקש חמיו משלושה מחסידיו הבולטים‏[19] לנסוע לנמל לקבל את פניו, בהוסיפו: "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקיא בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקיא בכל ה'לקוטי תורה' עם העיין'ס"‏[20][18].

עם בואו לניו יורק מינה אותו חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים שהקים - מרכז לענייני חינוך וארגון מחנה ישראל. בשנת תש"ב התמנה‏[21] על ידי חמיו למנהל הוצאת הספרים קה"ת, ובשנת תש"ג לעורך הראשי‏[22], בשנה זו יצא גם ספרו הראשון, 'היום יום'. לצד עבודתו זו בהנהלת המוסדות המרכזיים של חב"ד, עבד בהנדסת חשמל לאוניות הצי האמריקני בניו יורק‏[23]. לאחר שהעבודה במוסדות חב"ד רבתה, התפטר מעבודתו כמהנדס.

בשנת תש"ז נסע לפריז לפגוש ולקבל את אמו‏[24], לאחר שהצליחה לצאת מברית המועצות, בדרכה לארצות הברית. מאז פטירת חמיו, לא יצא ממדינת ניו יורק‏[25] ומאז קבלתו את הנהגת חב"ד, פרט לשלושה ביקורים ב"קעמפים" של חסידיו בהרי קטסקיל, הוא לא יצא במשך שנות הנהגתו אף מהעיר ניו יורק‏[26][27].

בהנהגת חסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים הסתמנה מגמה לראות ברב שניאורסון את האדמו"ר הבא, וגברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. בי' בשבט ה'תשי"א (1951), ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרבי מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה"‏[28] ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר‏[29].

אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא נתמנה לאדמו"ר. הרב גוראריה קיבל על עצמו מרות מלאה החל משנת ה'תשי"ג, ומאז השתתף באופן קבוע ב"התוועדויות" של גיסו. התלקחות מסוימת של מאבק הירושה נוצרה בשנים תשמ"ה - תש"ן, כאשר אגודת חסידי חב"ד ניהלה מאבק משפטי נגד בארי גור-ארי, בנו של הרב גוראריה. הוא הואשם שנטל ללא רשות ספרים מספריית חב"ד ומכר אותם לסוחרים ולאספנים. אביו תמך בגיסו - הרב שניאורסון, והתנער מבנו. בתאריך ה' בטבת תשמ"ז פסק השופט הפדרלי צ'ארלס סימפטון לטובת אגודת חסידי חב"ד וכך נפסק שוב בכ"ה בחשוון תשמ"ח בערעור שהגיש גוראריה‏[30].

הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור וראה את עצמו כמייצג של חמיו. הוא נהג ללכת באופן קבוע, לעתים כמה פעמים בשבוע, לקבר חמיו עם שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם, ולקרוא את בקשותיהם על הציון. בתשובות לפונים אליו הרבה לכתוב "אזכיר על הציון", כלומר שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

הרבי שלח אלפי שלוחים, והם הקימו אלפי מוסדות חינוך וארגונים תחת פיקוחו.

בשנת תש"י יסד את רשת בתי הספר והגנים "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" במדינות צפון אפריקה. בשנת תשי"ב ייסד את ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל, את אגודת נשי ובנות חב"ד בישראל ואת "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בישראל ובאוסטרליה. בשנת תשי"ג חידש את מנהג 'חלוקת הש"ס' בי"ט בכסלו וכן יסד את אגודת נשי ובנות חב"ד בארצות הברית ובמדינות נוספות. בשנת תשט"ו הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק ובקנדה. בשנת תשט"ז יסד את רשת מחנות הקיץ "גן ישראל"‏[31] ואת ישיבת "אהלי תורה" בניו יורק.

בשמחת תורה בין השנים 1954 ל-1963 לימד הרבי את חסידיו שלושה עשר ניגונים, בכל שנה ניגון חדש‏[32].

בשנת תשכ"ז, סמוך למלחמת ששת הימים, הכריז על "מבצע תפילין"‏[33], אחרי המלחמה ושחרור ירושלים העתיקה, חידש את בית הכנסת שעל שם ה"צמח צדק" במקום.

בשנת 1980 הורה להקים את תנועת הנוער "צבאות השם"‏[34]. בשנת 1981 פתח במיזם שבמסגרתו קרא לקנות לכל ילד יהודי מתחת לגיל מצוות 'אות' ב"ספר התורה של ילדי ישראל", בסכום אחיד של דולר אחד. בהמשך יזם מיזמים דומים למבוגרים‏[35]. הוא אמר כי מטרת המיזמים לאחד את הילדים ואת העם באמצעות ספר התורה‏[36].

בשנות ה-80 עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפייה לגאולה. בשנות ה-90 קרא לפרסם בציבור כי יש להתכונן לבואו הקרוב של המשיח.

דרשותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבתות, חגים ומועדים חסידיים ערך התוועדות בבית מדרשו, הרבי ישב במרכז בית המדרש על בימת עץ מוגבהת, ומאחריו רבנים ואישי ציבור. מולו ישבו חסידיו המבוגרים, והצעירים עמדו בצפיפות על מדרגות עץ מוגבהות (בצורת טריבונות).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשת השבוע או לאותו מועד. בין השיחות, שנמשכו זמן רב, שר הקהל ניגונים והרים כוסית 'לחיים'.

לאחר אמירת כמה שיחות היה מצווה הרבי שישירו 'ניגון' הכנה ל'מאמר חסידות' או בעגה החסידית 'דא"ח' (ראשי תיבות של דברי אלוקים חיים). בזמן אמירת המאמר היה שקוע הרבי ברצינות מיוחדת. קודם אמירת המאמר נעמד הקהל על רגליו.

פרט לשבת, שההקלטה אסורה בה על פי ההלכה, כמעט כל מילה מדוברת של הרבי תועדה והועברה לחסידיו בעולם. שיחותיו בשבתות שארכו שעות רבות שוחזרו בכתב על ידי ה"חוזרים" ונשלחו במהירות לחסידים‏[27].

בשונה מהאדמו"רים הקודמים של חב"ד לא נהג הרבי לכתוב את תורתו בעצמו. מאז תחילת מנהיגותו החלו חסידיו להתאסף לאחר כל התוועדות ולשמוע מצוות "חוזרים" בראשות הרב יואל כהן שחזור של שיחותיו. רוב ההתוועדויות נערכו בשבתות ובחגים, ולכן לא ניתן היה להקליטן. דברי התורה נאמרו לעתים במשך 13 שעות ברציפות, ועל כן הייתה חשיבות רבה לזיכרונם של "החוזרים". צוות שנקרא 'ועד הנחות התמימים' הופקד על העלאת הדברים על הכתב. הרבי היה מקבל את ה"הנחות" הכתובות לחדרו, וחלק קטן מהן הוגה ואושר על ידו. משנת תשמ"ז הגיה ואישר את רוב ה"הנחות".

"יחידות" ו"חלוקת דולרים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות אלפי אנשים מרחבי העולם ומכל גוני הקשת היהודית נפגשו עם הרבי‏[37], כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו, בהם ראשי ממשלת ישראל‏[38], נשיאי המדינה‏[39][40] ואישי צבא וביטחון‏[41]. מהכתרתו באופן רשמי עד שנת ה'תשמ"א (1981) קיבל שלוש פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית, שנקראה "יחידות". בשנת ה'תשמ"א הופסקה היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה. משנת ה'תשמ"ו (1986) עד ה'תשנ"ב (1992) התקיים מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה", שבמסגרתו חילק מדי יום ראשון שטרות של דולר אחד למבקריו על מנת שיגיעו לצדקה. מעמד חלוקת הדולרים לווה במילות ברכה או מענה קצר של הרבי על שאלות, והוא שימש כמעין תחליף מקוצר ליחידות. הוא התנהל בתור ארוך ומסודר שלעתים ארך כשש שעות. רבים ממקבלי הדולרים נתנו שטר אחר במקומו לצדקה והם שומרים את הדולר שקיבלו מהרבי כסגולה‏[42].

ערוב ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פולמוס המשיחיות בחב"ד

בראשית שנות ה-90, גבר הלהט המשיחי בקרב חסידי חב"ד. רובם האמינו כי הוא הראוי להיות המשיח, לאחר שלהבנתם רמז הרבי על כך בכמה הזדמנויות. בהתאם לכך החלו חלק מהם להצהיר על כך בגלוי ואף ליזום פרסומים ברוח זו. הרבי עצמו התבטא פעמים רבות נגד פרסום משיחיותו וכמה פעמים מחה כאשר ניסו לשיר בנוכחותו שירים שרמזו כי הוא המשיח, אך במקרים אחרים עודד את השירה.

בהיותו קרוב לגיל 90, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (2 במרץ 1992), בשעה שעמד באוהל קברו של חמיו, לקה הרבי בשבץ מוחי. השבץ גרם שיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. כשמונה חודשים לאחר מחלתו החל לצאת מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

כאשר נראה לקהל, החלו החסידים לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה בתנועות ראש. תגובה זו הפכה לטענה בפולמוס שבקרב חסידיו. הזרם המשיחיסטי רואה בכך שינוי בעמדתו של הרבי ואישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה' של הרבי, לכן הם פועלים בכיוון זה, ומפרסמים את עובדת היות הרבי משיח - גם לאחר פטירתו. לעומתם טוענים אנשי הזרם המתון כי אין לראות בכך שינוי בעמדתו העקרונית של הרבי. לטענתם, לא ייתכן שדווקא בתקופת מחלתו החליט הרבי כי זה הזמן להכריז שהוא המשיח, ולכן יש להסביר את עידוד השירה בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה זו, או שהרבי הצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד.

מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי
קברו של הרבי לצד קברו של חמיו

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית מרץ 1994, לאחר שנתיים מיום מחלתו, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' שם שהה עד פטירתו. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שימות‏[43]. בג' בתמוז תשנ"ד (12 ביוני 1994), לאחר חצות הלילה, נפטר הרבי‏[44].

פטירת האדמו"ר, שהיה מפורסם כאחד מגדולי הדור, גרמה לצער כבד ברחבי העולם היהודי, ובמיוחד לחסידיו, שהאמינו שהוא יעמוד בראש החסידות עד ביאת המשיח‏[45].

בהלוויה השתתפו יותר ממאה אלף איש, בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, כמו ראש עיריית ניו-יורק, מושל המדינה, סנאטורים, ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו"ם גד יעקובי. הרבי נקבר בסמוך לחמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק, בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שהרבי לא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום.

למחרת הפטירה הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, ה"דיילי ניוז" וה"ניו יורק פוסט", את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל")‏[46]. עם היוודע הפטירה, ראש הממשלה יצחק רבין הוציא הודעה: "ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות"[47]. יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון מיוחד לרגל פטירת הרבי והחליטה על אסיפת מליאה מיוחדת שהתקיימה ביום השלושים לפטירתו‏[45].

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוהל הרבי מליובאוויטש

קברו הממוקם באוהל מיוחד (בחלקת חב"ד בבית הקברות היהודי על שם משה מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס ברובע קווינס שבניו יורק) הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו יהודים רבים, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים לקבר נוהגים לרשום את בקשותיהם, לקרוא את הבקשה ליד הקבר, לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו אלפי יהודים.

מדליית הזהב של הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית הזהב שהוענקה לרבי מליובאוויטש מהקונגרס של ארצות הברית ב-1994

כשלושה חודשים לאחר פטירתו של הרבי החליט הקונגרס של ארצות הברית להעניק לו את אות מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית‏[48]. בנובמבר 1994 העניק הנשיא ביל קלינטון בטקס מיוחד את המדליה, בחדר הסגלגל בבית הלבן. בטקס השתתפו עשרים משלוחי הרבי. במעמד זה אמר קלינטון:

The late Rebbe's eminence as a moral leader for our country was recognized by every president since Richard Nixon. For over two decades, the Rabbi's movement now has some 2000 institutions; educational, social, medical, all across the globe. We (the United States Government) recognize the profound role that Rabbi Schneerson had in the expansion of those institutions.

– Education Day U.S.A., a tribute and a message, Washington, D.C. : American Friends of Lubavitch, c1994, p. 70

תרגום: מעמדו הרם של הרבי המנוח כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות, חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה.

פועלו והשפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו בעולם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"‏[49].

הוא קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על יהודים חילונים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, מדי שנה יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי‏[50]. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה‏[51].

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה עשרת המבצעים, הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, כשרות, מתן צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, כשרות המזון, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[52].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

שלוחיו ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שלוחי הרבי מליובאוויטש, בתי חב"ד

חמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב חילוניים לתורה ולמצוות[53], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של הריי"צ היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, במדינת ישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי‏[54]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום‏[55].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרמב"ם היומי

בשנת 1984 יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים‏[56]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

השפעתו מחוץ לעולם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע מצוות בני נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[57] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים בזמננו, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת‏[58].

הוא ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני‏[59].

החינוך בקונגרס האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת 2009 הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"‏[60].

רגע של שתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 קרא להנהיג בבתי הספר 'רגע של שתיקה' (Moment of silence), שישים שניות בתחילת היום שבהן יתבוננו התלמידים בבורא העולם. הוא טען שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית‏[61]. עוד קודם לכן קראו ארגונים נוצריים להנהיג 'רגע של שתיקה' בבתי ספר אמריקאים והדבר עורר פולמוס נרחב‏[62]. המתנגדים טענו שהדבר סותר את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועל כן הוא מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

משנתו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במהלך הופעותיו בציבור וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. סוג שלישי, שיצא לאחר פטירתו, מבוסס על רשימות שכתב לעצמו.

כל השיחות והמאמרים שאמר (גם שאינם מוגהים על ידו) יצאו בסדרת ספרים המוגשות בדרך כלל כפרוטוקול, המביא את דברי התורה והחסידות שנאמרו עם האירועים שהתרחשו באותה התוועדות. הסדרה נקראת "תורת מנחם - התוועדויות", המחולקת לשניים: הסדרה המאוחרת הכוללת את השנים תשמ"ב-תשנ"ב (1981-1992), ובה ארבעים ושניים חלקים‏[63]; והסדרה המוקדמת הכוללת את השנים תש"י-תשכ"ח (1950-1967) ובה חמישים ואחד חלקים‏[64]. סדרה זו עדיין עומדת בעיצומה של עריכה, ומעריכים כי בסיומה של הסדרה יהיו בה קרוב למאה וחמישים כרכים.

הגאולה במשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי עסק רבות בנושא הגאולה. הוא סיפר שכבר בילדותו התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה‏[39]. בראשית הנהגתו הכריז, כי הגאולה בפתח ודורנו הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה‏[65], וכי התפקיד המוטל על העם היהודי בזמן הזה הוא לפעול להבאת הגאולה וביאת המשיח. על-פי הגותו, הגאולה היא מטרת ותכלית בריאת העולם[66], ולכן כל ענייני התורה והמצוות צריכים להיות חדורים בשייכותם לגאולה‏[67].

במשך כל השנים הרבה לעסוק בסוגיית הגאולה והלהיט את הציפייה לביאת המשיח‏[68]. במסגרת זו, עודד את הלימוד בענייני הגאולה ובית המקדש[69], הוא אמר כי הלימוד בהלכות אלו מקרב את הגאולה, מעורר את התשוקה אליה ו'מרגיל' את האדם לחיים בימות המשיח. בין השאר תיקן לימוד בהלכות בית המקדש בימי בין המצרים[70].

לדעת הרבי בנושאי הגאולה והמשיח יש להתמקד בדעות הפוסקים, ובעיקר הרמב"ם, העוסק בעניינים אלה בהלכות 'מלכים ומלחמותיהם'‏[71][72]. לאור זאת, הוא הכריע ש'קיבוץ גלויות' יתרחש רק לאחר בניית בית המקדש[73].

עם זאת הרבי פירש את ייעודי הגאולה הנסיים בתנ"ך ובחז"ל כפשוטם (כגון בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו' "וגר זאב עם כבש"). הוא סבר כי מה שכתב הרמב"ם שלאחר בוא המשיח "עולם כמנהגו נוהג"‏[74] הכוונה לתקופה הראשונה שלאחר בואו, ושגם הרמב"ם מסכים שיתרחשו נסים מאוחר יותר. לדבריו, הרמב"ם לא כתב זאת בפירוש במשנה תורה משום שספר זה הקדיש הרמב"ם להלכה ולא מוטלת על האדם חובה הלכתית להאמין בנסים שיתרחשו בתקופה השנייה לאחר בוא המשיח. עם זאת, הוא הוסיף שגם לדעת הרמב"ם ייתכן מצב של "זכו" שבו ההנהגה הניסית תהיה מיד עם תחילת הגאולה‏[75].

תורה ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו לטענות על סתירות בין התורה והמדע התאפיין בראיית התורה כמקור לאמת אלוהית מוחלטת לעומת המדע המבוסס על הנחות[76]. מסיבה זו שלל הרבי גישות אפולוגטיות המנסות לפרש את התורה בהתאם לממצאי המדע המודרני.

לדעתו הסתירות האמורות נובעות לרוב מהבנה בלתי נכונה של היגדים מדעיים או מהתבססות על תאוריות ספקולטיביות הנחשבות בטעות כאמיתות המוכחות מבחינה אמפירית. הוא מחלק בין מדע המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה ומתבסס על אינדוקציה, ובין מדע ספקולטיבי המתבסס על אקסטרפולציה, כגון תאורית האבולוציה, המסיקה מתוך תצפיות שנעשות בהווה על מה שקרה לכאורה לפני מיליוני שנים.

בנוסף טען כי המדע של היום, בניגוד לזה של המאה ה-19, איננו טוען לאמת מוחלטת, ונימק זאת בהסתמך על עקרון האי-ודאות, השומט את הקרקע מתחת לגישה שהתצפיות של המדענים על העולם הם דטרמיניסטיות.

יחסו להתפתחות הטכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי לא נרתע מפני החידושים המדעיים והטכנולוגיים. הוא ראה את הפוטנציאל החיובי שבהם, ולדעתו, העובדה שהם משמשים גם לצרכים שליליים אינה פוסלת אותם. להפך, המטרה האמיתית שלשמה הדברים האלה נוצרו היא כדי להוסיף אור וקדושה בעולם, ויש להשתמש בהם למטרות האלה. הוא אף התבטא כי ההתפתחות הטכנולוגית היא שלב בהכנת העולם לקראת הגאולה, על בסיס דברי הזוהר שבאמצע האלף השישי לבריאה ייפתחו "מעיינות החכמה"‏[77].

הוא עודד את השימוש בכלים טכנולוגיים להפצת יהדות, כגון שידור שיעורי תורה וענייני יהדות וחסידות ברדיו‏[78] ובטלוויזיה‏[79] ואף השתתף בעלויות הכספיות שהיו כרוכות בכך‏[80]. בשנת 1990 נשאל הרבי אם להפיץ את תורת חב"ד באופן מקוון, והוא השיב בחיוב‏[80] בהמשך הפך מפעל זה ל-Chabad.org[81].

התוועדויותיו שודרו למדינות שונות מתחילת שנות השבעים באמצעות קווי הטלפון‏[82], בשנותיו האחרונות ללמעלה מ-500 נקודות בעולם‏[83], ובערוץ רדיו בתוך ניו יורק. דרשותיו בתאריכים חשובים שודרו על ידי jem בערוץ מיוחד בטלוויזיה בכבלים בארצות הברית, ובשנותיו האחרונות אף באמצעות הלוויין למוקדים רבים בעולם. בהתוועדויותיו דיבר הרבי ביידיש. מסוף שנות השבעים נעשה בהתוועדויותיו הגדולות תרגום סימולטני עבור מי שאינם מבינים שפה זו באמצעות אוזניות‏[84].

יחסו לשווין מגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי בדבריו ובתכנים שהעביר לגברים ולנשים באופן שווה‏[85]. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו‏[86]. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד הלכה ואף משנה וגמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את תורת החסידות ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה‏[87].

גם במהפכה הפמיניסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא‏[88]. בשנת תשי"ג (1953) הקים את ארגון נשי ובנות חב"ד, וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי הצניעות.

אחד מהמוסדות הראשונים שהוקמו על ידי הרבי כמנהל הארגון מרכז לענייני חינוך, היה בית הספר לבנות "בית רבקה", עם השנים התפתח המוסד לרשת מוסדות מקיפה של בתי ספר לבנות "בית רבקה" ו"בית חנה" בארצות רבות‏[89]. הרבי הגיה בקביעות חלק מהעלון לנשים 'די אידישע היים' כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות‏[90]. הוא עודד נשים לכתוב מאמרים אודות מעמד האשה ביהדות‏[91]

יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו למדינת ישראל היה מורכב. הוא התנגד לגישה המקובלת בציונות הדתית כי הקמת המדינה היא ראשיתו של תחילת הגאולה (אתחלתא דגאולה) וראה באמירה זו עצמה סכנה‏[92]. הוא סבר והבהיר רבות כי עם ישראל נמצא עדיין בגלות, והגאולה טרם הגיעה למרות הקמת המדינה ושיבת יהודים לישראל‏[93], ותהליך הגאולה יתחיל ויתחולל דווקא על ידי המשיח על פי הסדר שקבע הרמב"ם‏[94]. עם זאת, הוא סבר כי הקמת המדינה היא נס הצלה שניתן מבורא העולם לעם ישראל, כדי להוכיח שהוא ראוי לגאולה[95]. גם בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ובהצלחת מבצע אנטבה, ראה נסים אלוהיים. מאוחר יותר התבסס על כך כשהתנגד להחזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בנימוק שהם ניתנו בנס לעם ישראל והחזרתם תהיה כפירה בטובה.

הוא לא השתמש בשם "מדינת ישראל"‏[96][39] מכיוון שהיא נקראת "ארץ ישראל" על ידי אלוקי ישראל מאז שהוא נתנה לעם ישראל[96][97][98]. עם זאת הדגיש שמדובר על בעיה רק בשם של המדינה‏[97].

הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה‏[99] והפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל. בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה.

הרבי קיים קשרים טובים עם רבים ממנהיגי המדינה‏[100], קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל‏[101]. קשרים עמוקים במיוחד שררו בינו לבין נשיא המדינה זלמן שזר. בעת ביקורו כנשיא בארצות הברית ביקר שזר את הרבי בבית מדרשו במקום שהלה יבקרו במלונו. כאשר טענו מקורביו כי הדבר מהווה זלזול בכבוד הנשיא, הגיב שזר כי הוא הולך אל הרבי לא בתור נשיא אלא כחסיד[102][40].

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים‏[103] ומהם:

  1. עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש[104].
  2. עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך[105], כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב‏[106].

לאור זאת הביע הרבי את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים[107]. הוא טען כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה‏[108].

בשנת 1990, בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.

תומכים ומתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבאבא סאלי תמך בתקנות ובמבצעי הרבי. מסופר כי כשאמרו בפניו שחסידי חב"ד מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, ענה: "אישתהיל קילשי" [=ראוי לו הכל]‏[109].

הרב דב בער אליעזרוב, רבה של שכונת קטמון, כתב‏‏‏[110] "שמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, 'שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה' והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ועוד כתב‏[111] "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

הרב משה פיינשטיין קרא להצטרף לפעול בעשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש[112], קרא להשתתף בתהלוכות ל"ג בעומר שיזם הרבי ותמך בו בתחומים נוספים‏[113], והצטרף למערכה לתיקון החוק מיהו יהודי שניהל הרבי‏[114].

הרב מנשה קליין התבטא: "אנו רואים אצל הרבי מליובאוויטש, שהתעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות"‏[115], הוא תמך בתקנתו של הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, ואף למד בעצמו את השיעורים הללו‏[116].

בכ"א באדר א' תשמ"ט פרסמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כרוז מחאה נגד הפגיעה בכבודו של הרבי‏[117].

הרב מרדכי אליהו התבטא עליו: "גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע.. בקי בש"ס ובפוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה - כל זה בשיא הגדלות שבן אנוש מסוגל להגיע אליה"‏[118]. וכן "נשמה כללית של כלל ישראל... עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו באופן של פלאי פלאים... חסד עשה עמנו הא-ל כאשר הוריד את האדם הגדול בענקים ל"דור יתום" שכזה... עינים לו ורואה הוא את כל המתרחש בכל העולם כולו..."‏[119]" קרא ליהודים בכל מקום להישמע להוראות הרבי‏[119].

מתנגדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות בין הרבי ובין הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמאר) היו קשרי ידידות‏[120], אך הם היו חלוקים, בפרט בעניין היחס לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. בהמשך האדמו"ר מסאטמאר נהפך לאחד מגדולי מתנגדיו. כאשר התייחס הרבי למלחמת ששת הימים כאל ניצחון משמיים, תקף האדמו"ר מסאטמר את דעתו, משום שפירשה כתמיכה בציונות‏[121][122],. בדומה לכך כשנערך מבצע אנטבה בשנת 1976, ראה הרבי במבצע נס הצלה, ולעומתו אמר הרב טייטלבוים שמבצע זה הוא מעשי ידי רשעים.

בחוגים ליטאים שונים רווחת הסתייגות מדמותו של הרב שניאורסון ומהאופן המשיחי שבו תופסים אותו חסידיו. בין מתנגדיו בלט מנהיג הליטאים, הרב אלעזר מנחם מן שך, שהתנגד לתקנות ולהדרכות רבות של הרבי, כגון תקנת לימוד הרמב"ם היומי ולמנהג החסידים שלא לישון בסוכה. הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש הרב של חב"ד ביחס לצורך להביא את המשיח "עכשיו", עומד בסתירה לדברי ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג' "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג העיקרים שקבע הרמב"ם, העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"‏[123]). הרב שך הדגיש כי המאבק עם הרב שניאורסון אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו. הוא נימק זאת גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏‏[124].

הרב עובדיה יוסף צידד בשנת תש"ן בעמדת הרב שך ומתח ביקורת על הרבי. בין היתר אמר כי הרבי: "אמר דברים נוראים שלא ניתנו להיאמר, מטעים את ההמון, עושים אותו אלוה"‏[125]. עם זאת, בהזדמנויות אחרות שיבח הרב עובדיה את הרבי. כך למשל, ב-2012 אמר כי "הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"‏[126]. הוא גם מזכיר את דעתו ההלכתית (ביחוה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה
  • מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, שלשה כרכים העוסקיים בהרחבה בתולדות ימי חייו, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת, 1989
  • ירמיהו ברנובר, אברהם נווה בעין הלב 1989, ספריית מעריב.
  • אליעזר זקליקובסקי ויוסף גרינברג, ימי בראשית קובץ PDF, יומן העוסק בתחילת נשיאותו החבדית של הרב שניאורסון וכולל בתוכו מסמכים ותמונות, קה"ת, ניו יורק, 1992
  • ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש. הוצאה לאור, 2007
  • שמואל היילמן ומנחם פרידמן, הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו, הוצאת דביר ומרכז שז"ר, 2011
  • יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2013
שונות
  • הרבי - שלושים שנות נשיאות מאמרים על הרבי, שני חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג
  • אלבום בנאות דשא קובץ PDF, תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו במחנה קיץ בניו יורק שיסד לילדים, הנקרא בשם "גן ישראל". ברוקלין, ניו יורק, 1993 ISBN 0-8266-5260-3
  • אוי רבי (Oh Rebbe) - ג' תמוז תשנ"ד, לקט עיתונות רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, על הרבי ותנועת חב"ד-ליובאוויטש. הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, ישראל 1994
  • פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), הוצאת נחלי דבש, קרית מלאכי 1996
  • ספר בפורמט אלבומי מקדש ישראל, תמונות מסידורי הקידושין שערך, תיאורים ממהלך החתונות שהשתתף. קה"ת, ברוקלין, 2000 ISBN 0-8266-0655-2
  • רבן של ישראל מאמרים על הרבי מליובאוויטש לאחר פטירתו, הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ד
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי", חב"ד ויסקונסין בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008
  • שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, 1995-2010
  • יאיר עמיקם, ימה וקדמה הוצאת "האור"
  • דוד ברגר, "הרבי מלך המשיח" שערוריות האדישות והסכנה לאמונת ישראל
  • בצל החכמה קריית מלאכי תשמ"ז, תיעוד וריכוז פגישות הרבי מליובאוויטש עם אדמו"רים וגדולי ישראל (בהמשך נדפס בשם "שיח שרפי קודש")
  • ספר מנחם משיב נפשי, התכתבות בין 400 רבנים וגדולי ישראל עם הרבי מליובאוויטש, בהוצאת מכון באהלי צדיקים 2012, שני כרכים‏[127]
  • השביעי, הוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, ישראל, תשע"ד - 2013
משנתו
  • סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, אריה ניר מורן, תל אביב תשנ"ו 1996
  • ירמיהו ברנובר ויוסף שמחה גינזבורג, מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת שמי"ר, 2000 תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, 1976)
  • יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד", 2007
  • אלון דהן, "דירה בתחתונים" : משנתו המשיחית של ר’ מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ו 2006
  • אליהו מאיר אליטוב, משנתו של הרבי מליובאוויטש - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות, תשע"ב - 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו

וידאו

תמונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכתיב היידי ובחב"ד נוהגים לכתוב את שמו: "מנחם מענדל שניאורסאהן". מכונה לעתים הרמ"מ.
  2. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, תל אביב 2013, עמודים 70-76
  3. ^ מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמודים 122-125.
  4. ^ הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין חומש משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת פרשת ויגש תשל"ב נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300.
  5. ^ תשורה לחתונת נכדו של וילנקין הקרוי על שמו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין נ.י. עמודים 12-13.
  6. ^ הררי, סודו של הרבי, עמוד 71
  7. ^ במוסד מקומי המקביל לתיכון. הררי, סודו של הרבי, עמוד 75
  8. ^ אז נקרא ישראל אידלסון, שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים
  9. ^ לאופר, ימי מלך, עמ' 159; מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם "הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו", על פי צבי הרכבי, ספר יקטרינוסלב, ירושלים – תל אביב תשל"ג, עמ' 119; יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמודים 75-77
  10. ^ סודו של הרבי' עמודים 80-79; 'השביעי', עמודים 48-51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מענדל: אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ו, ISBN 0826653529, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א
  11. ^ פרידמן והיילמן, הרבי מלובביץ', עמ' 92-89
  12. ^ לדברי פרידמן והיילמן, פרק הזמן הארוך, למעלה מחמש שנים, שבו עמדו בני הזוג בקשר עד לחתונה, הוא יוצא דופן בעולם החסידי. שם
  13. ^ Avirama Golan,‏ Messiah Flesh and Blood, באתר עיתון "הארץ", 11 בפברואר 2007.
  14. ^ אתר בית הספר.
  15. ^ 15.0 15.1 חשיפה: רישום הרבי לסורבון אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ח‏. לפי הרישומים, המקצוע המרכזי שלמד שם היה חשבון דיפרנציאלי.
  16. ^ שניאורסון לגאולה כהן, מעריב, 18 בדצמבר 1964
  17. ^ ראה מכתב מאותו היום בו מודיע הריי"צ על הגעת בתו וחתנו באותו יום לארצות הברית, נדפס באגרות קודש הריי"צ, חלק ה', עמוד שצו; וכן מסמך של רשימת הנוסעים ב"ספינה ההצלה" בדרך לארצות הברית.
  18. ^ 18.0 18.1 הרבי מגיע לארה"ב: קטע מתוך ה-DVD "שנים ראשונות" - חלק רביעי, סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו, סרט דוקומנטרי, ארגון JEM.
  19. ^ שמואל לויטין, ישראל ג'ייקובסון ואליהו סימפסון.
  20. ^ "העיין'ס" - כלומר הערות השוליים המפנות לעיון בספרים אחרים. ימי מלך, מאת מרדכי מנשה לאופר, הוצאת קה"ת, כרך א, עמ' 536.
  21. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 744.
  22. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 745.
  23. ^ ראו עדותו של מילטון פכטר באתר חב"ד (באנגלית), מעובדי הצי באותם ימים. קטעי וידאו מתוך עדות זו התפרסמו במגזין הווידאו "תורת חיים" תוכנית 112. אזכור נוסף לעבודה זו ראו בעדותו של מהנדס החשמל מר יעקב הרדוף, שם, תוכניות 210, 211 - "רבי מהנדס" חלק ראשון חלק שניקובץ וידאו; הרבי משוחח על עבודתו בצי, עם אדם מחיל הים הישראלי, סרטון באתר YouTube סרטוניםקובץ וידאו.
  24. ^ צפו במסמך: שם הרבי ברשימת הנוסעים לארצות הברית בתש"ז.
  25. ^ שניאורסון לנשיא שז"ר, "ידוע לו שמאז ההסתלקות של חותני לא יצאתי מניו יורק", מכתב מי"ג בתמוז, ה'תשכ"ז.
  26. ^ בשנים 1956, 1957 ו-1960. אודות ביקורים אלו בספר "בנאות דשא", קה"ת, תשנ"ג.
  27. ^ 27.0 27.1 מייקל ספקטר The Oracle of Crown Heights ניו יורק טיימס, 15 במרץ 1992.
  28. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק א'. המאמר מיוסד על מאמר שפרסם חמיו כשנה לפני כן, כמה ימים לפני פטירתו.
  29. ^ מנדי קמינקר יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים, אתר בית חב"ד.
  30. ^ הספרים הוחזרו לספרייה כשבוע לאחר מכן בתאריך ב' בכסלו.
  31. ^ Camp Gan Israel, באתר Chabad.org.
  32. ^ הניגונים שלימד הרבי מליובאוויטש - פרויקט אודות שלושה עשר הניגונים שלימד הרבי, אתר בית חב"ד קובץ צליל
  33. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון ח' (מ"ו) "מבצע תפילין - ארבעים וחמש שנה. ברוקלין נ.י, סיון ה'תשע"ב.
  34. ^ קטע וידאו משיחת היסוד של צבאות ה' - 28 בספטמבר 1980.
  35. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 38.
  36. ^ וידאו משיחת היסוד של מיזם ספר התורה לילדי ישראל - 23 באפריל 1981.
  37. ^ איתמר מרילוס, אני והרבי מלובביץ': "חזה את 11/9, הציל ממאסר", באתר ynet‏, 24 ביוני 2012.
  38. ^ יצחק רבין, עם לבדד ישכון; יצחק שמיר יחיד-סגולה שניחן ביכולת ראייה למרחוק. ראשי ממשלות והרבי מליובאוויטש. חלק מהקטע על שמיר, קדימון הסרט באתר YouTube סרטונים; בנימין נתניהו להדליק את האור בבית החושך; אריאל שרון, רב גדול ואסטרטג צבאי; בנימין קליין, הרבי מבקש טובה אישית ממנחם בגין, אתר בית חב"ד.
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 שניאורסון במכתב לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי, אגרות קודש הרמ"מ, כרך י"ב אגרת ד'רכו. ניסן, ה'תשט"ז.
  40. ^ 40.0 40.1 דוד זקליקובסקי, הרבי ושז"ר
  41. ^ אמונה בחזית סרט וידאו: מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל קובץ וידאו.
  42. ^ סרט תיעודי של מעמד חלוקת הדולרים.
  43. ^ דור שלם של חסידים חונך על האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. נדב איש שלום. ויורי ינובר. רוקדים ובוכים: האמת על תנועת חב"ד. ניו-יורק 1994 עמ' 146
  44. ^ הודעת הפטירה נשלחה לחסידים בנוסח: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ברוך דיין האמת".
  45. ^ 45.0 45.1 מליאת הכנסת, יום השלושים לפטירתו. יום שני, ג' באב ה'תשנ"ד. 11 ביולי 1994.
  46. ^ [1]
  47. ^ מעריב, יום אחרי פטירת הרבי, נדפס גם בספר "אוי רבי", לוד 1994 תשנ"ה, עמ' 17
  48. ^ אודות קבלת המדליה, ‏רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית‏
  49. ^ בראשית כ"ח י"ד
  50. ^ ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אג"ק הרמ"מ, חלק י"ח עמוד קע"ז.
  51. ^ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.
  52. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.
  53. ^ ‏ראו למשל כאן בתחתית הדף‏
  54. ^ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  55. ^ דניאל אפרתי מספר על עזרתם של שלוחי הרבי כשנעצר בפונה, סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו.
  56. ^ אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  57. ^ בספרו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח', הלכה י"ג.
  58. ^ את דעתו בנושא הביע שניאורסון בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן.
  59. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני, 3 בינואר 1991
  60. ^ ברק אובמה מכריז על יום חינוך לכבוד הרבי - תרגום ההצהרה לעברית
  61. ^ רגע של שתיקה באתר צעירי חב"ד בישראל.
  62. ^ ראו את הערך בוויקיפדיה באנגלית (אנ')
  63. ^ וכן שני כרכי מפתח עניינים
  64. ^ נכון לכסלו תשע"ד, וכן שני כרכים של מפתח עניינים.
  65. ^ מאמר החסידות הראשון של הרבי, י' שבט תשי"א. תורת מנחם, הוצאת קה"ת, חלק ב ע' 192
  66. ^ ראה בספר 'שערי גאולה', פרק ראשון
  67. ^ מדבריו בשיחת שבת פרשת חיי-שרה תשנ"ב-1992
  68. ^ חלק נכבד מביאוריו בנושא זה מרוכזים בספר "שערי גאולה" (2 כרכים), ירושלים תשנ"ב. ובמהדורה מורחבת, שם תשס"ט
  69. ^ על לימוד ענייני הגאולה, ראה: תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א, חלק ג', עמוד 164 ועמוד 189. על לימוד ענייני בית המקדש, ראה: לקוטי שיחות, חלק י"ח, עמוד 411 ואילך
  70. ^ בשנת תשל"ו. נדפס בשיחות קודש, תשל"ו, חלק ב', עמוד 483-485
  71. ^ רמב"ם, שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרקים י"א-י"ב.
  72. ^ לקוטי שיחות, חלק ה', עמוד 149, הערה מספר 51; שערי גאולה, ירושלים תשנ"ב, עמ' לד
  73. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, עמוד 509; המלך במסיבו, חלק א', עמוד רי"ז; אגרות קודש הרמ"מ, חלק ט"ז עמוד רט"ז
  74. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה א'.
  75. ^ ליקוטי שיחות חלק כ"ז, עמ' 191 והלאה. ראו ביאור העניין בהדרן שאמר על הרמב"ם, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א חלק א', עמודים 251־266.
  76. ^ אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג
  77. ^ טכנולוגיה אתר 'בית חב"ד'.
  78. ^ הרב יוסף וינברג מספר על כיבוד האם של הרבי מליובאוויטש, סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו בראיון הוא מספר על התייחסות הרבי לשידורים ברדיו.
  79. ^ החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרבי קובץ צליל - ראיון עם אברהם זיגמן, עורך מוזיקה ברשת ג' באתר COL.
  80. ^ 80.0 80.1 הרבי והטכנולגיה אתר 'בית חב"ד'.
  81. ^ אודות חב"ד אורג באתר הרשמי של המרכז לענייני חינוך.
  82. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון י"ג תשרי תשע"ב, מספר 3 (41) עמודים 27 - 52, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי.
  83. ^ מרדכי מנשה לאופר, מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'. הוצאת צעירי אגודת חב"ד.
  84. ^ התרגום בוצע על ידי חברי כולל אברכים של מזכירות הרבי, ושודר אלחוטית באמצעות גלי רדיו למכשירים תואמים עם אוזניות(סרטון דוקומנטרי על התרגום הסימולטני, סרטון באתר YouTube סרטונים מהתאריך 26 בספטמבר 1981 קובץ וידאו.
  85. ^ הרבי מליובאויטש: לימוד תורה לא רק לגברים, סרטון באתר YouTube סרטונים דברים שנשא הרבי לקבוצת נשים ב-15 במאי 1988קובץ וידאו.
  86. ^ הרבי משתתף בכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד - תשמ"א, סרטון באתר YouTube סרטונים דברי הרבי ב-26 בספטמבר 1981קובץ וידאו.
  87. ^ סודו של הרבי, יחיאל הררי, עמודים 207-208. ראו אצל הררי מראי מקומות בהערה 49.
  88. ^ הרבי מליובאוויטש: 'נשים תחילה', סרטון באתר YouTube סרטונים דברים שנשא הרבי לקבוצת בנות ב-25 באוקטובר 1981קובץ וידאו.
  89. ^ הנשים בחב"ד.
  90. ^ הרבי מליובאוויטש - "פמיניזם יהודי", סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו ראיון עם ד"ר סוזן הנדלמן על הרבי
  91. ^ ראה למשל בספר "אבא", ארי סמית, תחילת עמוד 77 עד אמצע עמוד 78, סיפורה של דיאנה אברהמס מניו יורק. הוצאת 'אשכילה' תל אביב, 2012 תשע"ב
  92. ^ שניאורסון במכתב להרב שלמה יוסף זוין מי"ז בכסלו תשכ"ט, נדפס באגרות קודש הרמ"מ, חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז, ובלקוטי שיחות חלק ט"ו, עמודים 491-493
  93. ^ שם, וכן תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג, חלק א, עמודים 509-510; ספר השיחות תשנ"ב, הוצאת קה"ת, עמ' 406.
  94. ^ בפסק ההלכתי של הרמב"ם אודות סדר הגאולהמשנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א.
  95. ^ "נסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
  96. ^ 96.0 96.1 שניאורסון במכתב לגאולה כהן
  97. ^ 97.0 97.1 שניאורסון במכתב לפנחס שטיינוואקס
  98. ^ הארץ ניתנה לעם ישראל החל מלאברהם אבינו בברית בין הבתרים ממשיך במהלך האירועים ההיסטוריים, והוחלף מהשם ארץ כנען לשם ארץ ישראל. השם הזה מוזכר בתנ"ך והוא נקרא כך כבר שלושת אלפים שנה (מתוך ההערות)
  99. ^ ראו התכתבות של הרבי בנושא ב"היכל מנחם" כרך א' ע' קנח-קס. ראו גם "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון מ"א.
  100. ^ סרט אמונה וביטחון חלק שלישי - ראשי ממשלה, קדימון הסרט באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו
  101. ^ ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, מספר על פגישה סודית עם הרבי בביתו בשנת 1990 באתר חב"ד; קובי נחשוני, יעקב פרי: לרבי היו תחזיות מודיעין מדויקות, באתר ynet‏, 5 ביולי 2011
  102. ^ ראו: שמואל קראוס, "נשיא וחסיד, קשרי הרבי מליובאוויטש עם חסידו בלב ובנפש - שניאור זלמן שזר", בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, 1999
  103. ^ נימוקים נוספים ניתן לראות באגרות קודש הרמ"מ חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז. במכתב מי"ז כסלו תשכ"ט, להרב שלמה יוסף זוין, ראה מקורות נוספים במאמר של ‫אליעזר מלמד, הרבי מלובביץ' ושלמות הארץ, באתר ישיבה
  104. ^ המובא בפיסקה זו מבוסס בין היתר על מכתבו בתחילת 1978 (נדפס בלקוטי שיחות חלק טו עמוד 489). במכתב מדגיש הרבי כי אף שאותם מומחים הוסיפו שכדאי להיכנס לסכנת החיים הכרוכה במסירת השטחים תמורת השלום המובטח בעתיד וקבלת סיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית - אך אלו אינם שיקולים ביטחוניים כי אם מדיניים ופוליטיים
  105. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט
  106. ^ דוגמה: הרבי מליובאויטש: 'הדרך לשלום - מפת הדרכים של אלוקים', סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו דברים שנשא הרבי בי"ח תשרי תשמ"א
  107. ^ הרבי מליובאוויטש על ועידת מדריד והסכמי קמפ דייוויד, סרטון באתר YouTube סרטונים קובץ וידאו דברים שנשא הרבי ב-22 באוקטובר 1990; הרבי מליובאויטש על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, סרטון באתר YouTube סרטונים דברי הרבי ב-28 ביוני 1977 על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"םקובץ וידאו
  108. ^ הרבי: 'שמוותרים לטרוריסטים זה מלמד אותם שהטרור מצליח', סרטון באתר YouTube סרטונים דברים שאמר הרבי לרון נחמן בתאריך כ"ו אדר ב' ה'תשמ"ט קובץ וידאו
  109. ^ שלום דובער וולפא בספרו 'שמן ששון מחבריך' בערך רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, ראוי לו! בראיון לשבועון בית משיח גיליון 909]
  110. ^ ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו
  111. ^ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  112. ^ קריאה משנת תשל"ח, 'שמן ששון מחבריך', חלק ד', עמוד 40-39
  113. ^ קריאה משנת תש"מ, שם, עמוד 43-42
  114. ^ קריאה מי"ד שבט תשל"ה. שם, עמוד 43
  115. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 145
  116. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 142
  117. ^ נדפס ב: שמן ששון מחבירך, חלק א', עמוד 236; מנחם משיב נפשי, חלק ב', עמוד 995; עיתון 'המודיע', כ"ב באדר א', תשמ"ט
  118. ^ ממלכת התורה, עמוד 93, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי תשנ"ה. עוד מובא שם בשמו: "כשיושבים לידו מרגישים במוחש ממש את דברי הגמרא "לית בר איניש"... אשרי הדור שהרבי מנהיגו".
  119. ^ 119.0 119.1 ממלכת התורה, עמוד 94. נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. תשנ"ה.
  120. ^ לדוגמה, הרבי ניחם את האדמו"ר מסאטמאר אחרי פטירת בתו, בחשון תשי"ד. נדפס בתורת מנחם, חלק י, עמודים 144-145. וכן האדמו"ר מסאטמאר ניחם את הרבי בעת פטירת אמו בתשרי תשכ"ה, נדפס בתורת מנחם, חלק מ"א עמוד[דרוש מקור]
  121. ^ בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' עמ' פח
  122. ^ כמה חודשים לאחר מכן הגיב הרבי בפומבי בפירוט לטענותיו, לקוטי שיחות, חלק ו עמ' 271, ראו גם ב'השביעי' לד"ר יצחק קראוס עמ' 174-167
  123. ^ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים
  124. ^ "במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ שלמה לורנץ [דרוש מקור].
  125. ^ דברי הרב עובדיה יוסף, סרטון באתר YouTube סרטונים
  126. ^ בפני משלחת רבני חב"ד, סוף מרץ 2012. ".. תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו. זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו..". באתר תנועת ש"ס, וידאו מהמעמד, סרטון באתר YouTube סרטונים
  127. ^ ספר חדש: התכתבויות רבנים והרבי מלובאוויטש, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2012
  128. ^ 128.0 128.1 128.2 128.3 כדי לראות את הווידאו - יש ללחוץ על המקש הימני את האופציה של שמירת הקישור על מנת להוריד את הקובץ כדי לצפות


שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש

אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי - אדמו"ר הצמח צדק - אדמו"ר מהר"ש - אדמו"ר הרש"ב - אדמו"ר הריי"צ - הרבי מליובאוויטש