בן ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בן-ציון)

בן ציון הוא שם פרטי גברי המשמש גם כשם משפחה, פירוש השם הוא בן של ציון - ירושלים.

השם מוזכר במסכת עדיות כשם של אחד החכמים,[1] יש שפירשו שם שלא נודע שמו וכתבו רק את שם אביו,[2] החיד"א כתב על שם זה "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם הירושלמי שמי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יוולד לו בן ציון ויחיה",[3] הראשון הידוע בשם זה הוא רב בשם "בן ציון צרפתי" המוזכר בשו"ת חיים שאל של החיד"א כאחד ממתפלמסי המקווה בריוויגו בוונציה ה'ש"ס.[4]


האם התכוונתם ל...

אישים

ראו גם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע." משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ז'
  2. ^ סדר הדורות ערך ציון
  3. ^ שם הגדולים קונטרס אחרון אות ב
  4. ^ חלק א סי' לח אות ד