בע"מ 8236/21 פלונית נגד היועצת המשפטית לממשלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

בע"מ 8236/21 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה[א] הוא פסק דין שבו קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לקבל זכויות הורות ללא קשר גנטי או ביולוגי לילד, אלא בהליך של אימוץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקשת הביאה ילדים לעולם בהליך פונדקאות בארצות הברית באמצעות תרומת זרע ותרומת ביצית מתורמים אנונימיים. ניתן פסק דין הצהרתי בארצות הברית הנותן זכות בלעדית ורישום המבקשת כאימם של התאומים שנולדו על ידי פונדקאית. המבקשת דרשה לאכוף את פסק הדין הזר שניתן לה אך בישראל לא היה ניתן לרשום את המבקשת כאימם בהיעדר קשר גנטי לילדים. פסק דין זה ניתן לאחר שנדחו את שתי בקשותיה של המבקשת. לשם כך הגישה היא ערעור לבית משפט העליון במטרה להרחיב את הגדרת החוק להורות. בקשתה הייתה לאפשר הורות הסכמית גם למי שיזם ומימן הליך להולדת ילד ללא קשר גנטי או פיזיולוגי, אלא באמצעות תורמים אנונימיים ופונדקאית.

הכרעת בית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט ד' מינץ לעיתים יש לסטות מסייגים הרשומים מהרשום בחוק בבקשה זו אין הכרה בהורות הסכמית כפי שנחתם עם התורמים האנונימיים אלה יש לנתק קשר גנטי או ביולוגי בין ההורה ולבין הילדים. חוק אימוץ ילדים שומר על תורם הזרע או תורמת הביצית מפני הכרה בהורות. החוק מגן מהתופעה של סחר בילדים ופגיעה בכל המעורבים בהליך. בשנים האחרונות ביתי המשפט נדרשים לחפש פתרונות חדשניים ויצירתיים עקב הזמנים שהשתנו בנושא ההורות. בהתאם לזאת ניתן לאפשר למבקשת צו הורות כדי להגן על טובת הילד.

השופטת ע' ברון מסכימה עם רוב חוות דעתו של השופט מינץ ועם התוצאה שאליו הגיע שניתן לאפשר צו הורות לשם טובת הילד. נאמר כי הזכות להורות הוכרזה כזכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם וחירותו שהינה זכות יסוד ורחבה על פי ההלכה.

"מתפרשת על כלל הטכניקות השונות שמסייעות להולדה ונתונה לכל אדם ללא תלות בזהותו המגדרית.."

מתוך פס"ד פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה[1]

. מאחר שהתחום הטכנולוגי בפריון והולדה משיגות לא בפעם את ההסדר המשפטי של הורות, ללא קשר גנטי וביולוגי ומאפשרות להורים לגדל ילדים. לכן אין לכפות על המבקשת את תהליך האימוץ כפי שהוא. אלה לאפשר לה הליך אימוץ מהיר תוך דילוג על השלב הראשון שבו מכריזים על הילדים כבני אימוץ. הליך זה מתבצע אחרי שמבצעים ניתוק קשר בינם לבין ההורים הביולוגיים. ביהמ"ש קבע כי השלב הזה מיותר במקרה הנוכחי מאחר שאין לילדים הורים ביולוגיים. ואם זאת יש להכיר בהורות הקטינים מכוח צו הורות פסיקתי.

השופט נ' סולברג מסכים עם חבריו השופטים ואומר כי יש פער בין עולם המשפט לבין חיי המעשה לכן יש לעצב את חוק האימוץ מחדש. מוסיף ואומר כי במערכת המשפט הישראלי אין אפשרות להליך הורות הסכמית עם התורמים האנונימיים והפונדקאית. אלה רק מתוך הליך אימוץ. ובמקרה זה יש לאפשר למבקשת הליך אימוץ מזורז לילדים ולוותר על התערבות סוציאלית מאחר שהילדים חיים עם המבקשת מיום לידתם. הפסיקה בתיק זה מהווה התפתחות משמעותית בחוק ומגדירה את הזכויות ההורות בישראל. הוא מבהיר שגם אם חד הורית שמביאה ילדים לעולם באמצעות פונדקאות או אמצעים אחרים, היא עדיין ההורה החוקי של אותם ילדים. זהו ניצחון גדול עבור אמהות חד הוריות הנתמכות בפונדקאות, וסביר להניח שתהיה לו השפעה חיובית על חייהן של משפחות רבות.

ביהמ"ש קבע כי ניתן להכיר במבקשת כאימם של התאומים באמצעות הליך אימוץ מזורז תוך דילוג על השלב הראשון שבו מכריזים על הילדים כבני אימוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בע"מ – "בקשת ערעור משפחה"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]