פונדקאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה שהופרתה מזרע של גבר שאינו בן זוגה עד הבאתו לעולם של תינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.

ב"פונדקאות מלאה" תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והביצית (שאינה שלה) המופרית בזרע מוחדרת לרחמה. בתחליפאות או "פונדקאות חלקית" תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע. בדרך כלל נעשית השרשתו של העובר באמצעים מלאכותיים.‏[1]

במרבית מדינות העולם פונדקאות תמורת תשלום אינה חוקית כאשר בחלקן גם "פונדקאות אלטרואיסטית" אסורה. במספר מדינות, ובהן ישראל, נחקקו חוקים המסדירים את תהליך הפונדקאות.

סוגי פונדקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פונדקאות מלאה" או "פונדקאות הריונית" (Gestational surrogacy) היא נשיאת עובר על ידי אישה - האם הפונדקאית, אשר נוצר מביצית שאינה שלה, אלא ביצית של האם המיועדת או של תורמת אלמונית. תרומת ביציות נעשית בשל סיבות שונות. נשים שואבות ביציות בטיפולי פוריות, וחלק מהן מועבר בהסכמה לתרומה, וכן, נשים שיש באפשרותן לתרום ביציות, אך אינן יכולות להרות. השרשת העובר מתבצעת על ידי הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה"). פונדקאות זו הותרה בישראל במגבלות שהגדיר המחוקק הישראלי.

"פונדקאות חלקית" או "פונדקאות מסורתית" (Traditional surrogacy), היא הפריית האישה, בדרך כלל באמצעות הזרעה מלאכותית, על ידי גבר, שהילוד יימסר לו על פי הסכם מראש. בהסכם זה, האישה מוותרת מראש על פרי בטנה תמורת תשלום. בספרות המחקר העברית היא נקראת גם תחליפאות, והאישה נקראת: "אם תחליפית". אנשי דת, מומחים לאתיקה, משפטנים ואנשי ציבור רואים בהסכם זה סוג של אימוץ, ויש הסוברים כי מדובר למעשה בסחר בתינוקות.‏[2] שיטה זו אסורה בישראל.

פנייה לפונדקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן מגוונות. האחת, הסיבה הרפואית (גופנית או נפשית), כגון: נשים ללא רחם, שחלות או ביציות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, נשים שסבלו מהפלות חוזרות; וגם נשים שחוו טיפולי פוריות כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. השנייה, היעדר בת זוג, כגון אצל זוגות גברים הומוסקסואלים.

יתרונותיה של הפונדקאות עבור משפחה שמתקשה להביא תינוק לעולם, הוא בכך שהיא אפשרות חילופית לאימוץ, אשר לא מאפשר להורה לגדל את הילד מיומו הראשון. בנוסף, בפונדקאות לפחות אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי לילד. חסרונתיה של הפונדקאות הם, בין השאר, סיכונים לבריאות הנפשית והגופנית במהלך ההריון, התלות באישה זרה (האם הפונדקאית), במוכנותה להרות, ובסיכון כי האשה ההרה תתחרט על הפונדקאות ותסרב למסור את הרך הילוד, כפי שהוסכם עמה.

היבטים מוסריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפונדקאות והסדר הפונדקאות הם תהליכים שלהם משמעויות מוסריות מורכבות. האם הפונדקאית עוברת תהליכים רפואיים מורכבים ומסכני בריאות, בהם: הריון, הפריה חוץ גופית, וטיפולים הורמונליים. כמו כן, היא מוותרת על מרכיבים מחירותה, בהסכימה לפיקוח קפדני על אורחות חייה במהלך ההריון, ולעתים אף להעתקת מגוריה למרפאה מיוחדת למשך תקופת ההריון. בסופו של התהליך היא מוסרת את היילוד לאישה או גבר אחרים, במהלך שבנסיבות אחרות, וללא הסדרה חוקית מיוחדת, היה נאסר בשל סחר בתינוקות. היבטים אלו הביאו מדינות שונות ברחבי העולם לאסור על הליכי פונדקאות בשטחם ועמדו ברקע ליוזמה ישראלית להגברת המודעות להיבטים האתיים בתהליכי הפונדקאות בקרב הורים מיועדים.‏[3]

היבטים הלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקי הלכה והמעיינים בה עסקו בהיבטים הלכתיים של סוגיות "תחילת החיים" במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפשרויות הפריון החדשות שהופיעו בעטיָם. הדיון ההלכתי, בנושאי הפריה מלאכותית לשלביה, התנהל בטרם לדיון בשאלות הנוגעות לפונדקאות, ופסקי ההלכה שניתנו לגבי היבטים הלכתיים של הפריה חוץ-גופית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הובאו אל הדיון ההלכתי בשאלות הנוגעות לפונדקאות המלאה, שעל פי רוב פוסקי ההלכה מותרת בתנאים מגבילים.

פסקי ההלכה דנים בשאלות של הגדרת ההורות, וכפועל יוצא בשאלה מהי הורות; הגדרת ההורות, במיוחד באשר לאם, קובעת את זהותו הדתית של היילוד ומשליכה על היבטים נוספים כמו התכנות גיורו, למשל (כאשר האם הפונדקאית אינה יהודיה, התינוק הנולד אינו יהודי, ועליו לעבור גיור קטנים כדי להיות יהודי). כן עסקו הפוסקים בשאלה למי מותר להיות פונדקאית.

מותר לגבר להשתמש בשירותי פונדקאות, אך יש הסבורים שאסור לאישה נשואה להיות אם פונדקאית לביצית שהופרתה בזרעו של גבר זר.

על פי רוב פוסקי ההלכה אמו של התינוק היא האם היולדת, או האם הפונדקאית, בין שהתינוק נושא את מטענה הגנטי ובין אם לאו.‏[4][5]

עמדות פוסקי ההלכה במכלול הנושאים הללו והמשיקים להם, השפיעה על ניסוח החוק הישראלי באופן מהותי, ובאשר להסדרת שלבי הפונדקאות למעשה, שבהם מעורבת המדינה ומוסדותיה.

היבטים חוקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתהליך הפונדקאי ישנם היבטים ומשמעויות מורכבות על פי תורות אתיקה בתרבויות שונות; במחקר ובהגות דתית והחילונית, ובכלל זה בהגות הפמיניסטית, הוא עורר תמיכה והתנגדות. רבים סוברים כי פונדקאות היא למעשה "מנגנון נוסף לדיכוי נשים, שיש בו סממנים ברורים של עבדות, של ניצול כלכלי", ומעמדי.‏[6][7] מכלולי הדעות שהושמעו הביאו מדינות ברחבי העולם לחוקק חוקים ותקנות המסדירים את הנושא בצורות שונות. במדינות רבות פונדקאות אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות.

בבריטניה ובקנדה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל שכר תמורתם - אם כי החוק מתיר כיסוי הוצאות, מבלי לפרט סכומים.

בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה. בכמה מדינות החוק אינו מכיר בפונדקאות, ובאחרות היא מוגבלת לזוגות נשואים בלבד, או שיש מגבלה על גובה הסכום שמותר לשלם לפונדקאית. המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן אילינוי וקליפורניה, המתירות פונדקאות גם להורים מיועדים שאינם תושבי המדינה, וגם ליחידים, זוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים. בקליפורניה ניתן לקבל צו הורות עוד טרם הלידה, כך ששמותיהם של ההורים המיועדים (גם מאותו המין) נרשמים בתעודת הלידה, ללא צורך באימוץ. באילינוי הצו ניתן לאחר הלידה, ורק במקרה של פונדקאות הריונית.

במדינת ישראל, פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת שכר. משום שהריון ולידה הם משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים. בדרך כלל, מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות, אשר במקרה זה נתפסת כמתן שירות. פונדקאות בהתנדבות נעשית, בדרך כלל, בין קרובי משפחה או חברים. בשני המקרים, נהוג לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית, ובעיקר את ההוצאות הרפואיות.‏[8]

נכון ל-2013 פונדקאות תמורת תשלום חוקית במדינות הבאות בלבד: הודו, תאילנד, רוסיה, אוקראינה, גאורגיה, מספר מדינות בארצות הברית וישראל.

במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המכונות לבצע פונדקאות עבור זוגות או יחידים, המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו, תמורת תשלום, ממיינות את הפונות ומסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים.

הסדרי הפונדקאות במדינות השונות מנסים להתמודד עם עקרונות מוסר מוסכמים, שעלולים להיות מופרים במשך תהליך הפונדקאות, וכן גלום בהם המאמץ לאזן בין הפונדקאית ובין זכויות ההורים המסתייעים בפונדקאות.

הסכם פונדקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונדקאות מלאה המוסדרת על פי החוק כוללת, בדרך כלל, הסכם כתוב בין האם הפונדקאית, לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. ישנן מדינות שבהן הסכם כזה אינו תקֵף כלל, משום שפונדקאות אינה חוקית בהן. במדינות אחרות (כמו ישראל), ההסכם הוא חובה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה ממשלתית מיוחדת.

בהסכם זה, מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על היילוד, ומעבירה אותה לצד החתום על ההסכם.

פונדקאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1991, בעקבות עתירה של בני זוג שלא איפשרו להם פונדקאות, מונתה ועדה ציבורית - ועדת אלוני - על ידי שר המשפטים, לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית והשלכותיה. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות, אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, וגם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך, נפשית וגופנית.

בעקבות המלצות הוועדה נחקק ב-1996 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.‏[9] על-פי החוק הסכם פונדקאות נכנס לתוקף על פי התנאים הבאים:

  • עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת ואישורו על ידי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (להלן ועדת האישור), הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, חברתיים ודתיים.
  • ההורים המיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל.
  • האם הנושאת היא בגירה תושבת ישראל, שאינה נשואה. הוועדה רשאית לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה.
    הדרישה שהאם הנושאת תהיה לא נשואה באה למנוע חשש ממזרות. ביוני 2006 התיר הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית נשואה.‏[10] במדינות אחרות ניתנת עדיפות לפונדקאות על ידי נשים נשואות בעלות משפחה.
  • האם הנושאת אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. בחוק נקבע שקרובת משפחה היא אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת-דוד או בת-דודה, למעט קרבת משפחה בדרך של אימוץ. ועדת האישור נרחיבה דרישה זו, והיא דורשת מהאם הנושאת להצהיר: "אין כל קרבת משפחה (בין אם קרבת דם ובין אם באמצעות נישואין), ביני לבין ההורים המיועדים".‏[11]
  • האם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, ואולם אם היו כל הצדדים להסכם לא-יהודים רשאית הוועדה לסטות מהוראה זו בהתאם לחוות דעת של איש הדת חבר הוועדה.
  • מותרת רק פונדקאות מלאה (ולא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.

ועדת האישור קבעה תנאים נוספים שעל האם הנושאת לעמוד בהם:‏[12]

  • גילה לא יעלה על 38 שנה ולא יהיה פחות מ-22 שנה.
  • לא עברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים גם אם הליכים אלה לא הסתיימו בלידה.
  • לא עברה יותר משלוש לידות.
  • מצבה הבריאותי תקין, עברה לידות ללא סיבוכים ובמועד והילודים במשקל לידה תקין לגיל ההריון.
  • הרתה ומגדלת ילד אחד לפחות.
  • נמצאת שנה לאחר הלידה האחרונה.
  • אינה נמצאת בעיצומו של משבר (כמו גירושין, אובדן, מחלה קשה של בן משפחה וכדומה).
  • עומדת בדרישות בריאות שפירטה הוועדה.

החוק דורש שההורים המיועדים יהיו איש ואישה שהם בני זוג. בעקבות עתירה לבג"ץ (שנדחתה) לאפשר לאישה שאין לה בן זוג להתקשר בהסכם פונדקאות להולדת ילד מביצית שלה,‏[13] הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לבחון את תיקון החוק. דעת הרוב בוועדה הייתה שאין מקום לתיקון החוק בטרם יצטבר מידע נוסף על יישומו במתכונתו הנוכחית.

החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן השׂתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.

אף שוועדת האישור סברה שהחוק נועד לסייע לזוגות חשוכי ילדים, קבע בג"ץ, ביולי 2011, שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית, בלי להתחשב במספר הילדים שיש להם.‏[14]

חוק עבודת נשים, המקנה זכויות שונות הקשורות בהורות, מקנה זכויות אלה, ובהן הזכות לחופשת לידה, גם להורים מיועדים (ההורים המקבלים את הילד מהאם הנושאת).

נתוני משרד הבריאות מלמדים על מגמה עלייה במספר הבקשות לאישור הסכמים ובהתאם – על עלייה במספר התינוקות הנולדים בעקבות הליך זה. לדוגמה, בשנת 2000 היו עשרים פניות אל הוועדה ושש לידות, ואילו בשנת 2011 התקבלו בוועדה 92 פניות ומספר הלידות היה 49.‏[15]

פונדקאות מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 גדל מספר הישראלים, הפונים לשירותי פונדקאות במדינות זרות, במיוחד בהודו, תאילנד וארצות הברית. חלק מהפונים לפונדקאות מחוץ לישראל מנועים מקיום הליכי פונדקאות בישראל, בהם גברים ונשים יחידים וזוגות חד-מיניים.

על פי נוהל של משרד הפנים, מדינת ישראל אינה מכירה באופן אוטומטי ברישום ההורות במדינה בה התבצעה הפונדקאות, אלא דורשת מההורים המסתייעים בפונדקאית להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות לצורך הוכחת התאמה גנטית בין ההורים הנטענים ליילוד. במסגרת הליכים אלו, המדינה עומדת על כך שהיילוד לא יוכנס לישראל עד לקבלת הצהרת הורות מבית המשפט.‏[16]

פונדקאות מחוץ לישראל, בה כמעט ואין פונדקאיות יהודיות, בעייתית להורים המעוניינים שילדם יהיה יהודי, אך אינם עומדים בדרישות של גיור קטנים, מכיוון שלפחות על פי חלק מהדעות ילד לאם פונדקאית שאינה יהודיה, אינו נחשב ליהודי. זוג גברים שהופכים להורים באמצעות תהליך פונדקאות מחוץ לארץ לא יוכלו לגייר את ילדם ולרשום אותו במשרד הפנים כיהודי.‏[17][18]

על רקע הקשיים בפונדקאות מחוץ לישראל עולות דרישות לשינוי החוק והרחבת הסדר הפונדקאות בארץ. לאחר פנייה לבג"ץ, משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושא.‏[19]

פונדקאות עבור הומוסקסואלים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פונדקאות הומוסקסואלית בישראל

רווקים, רווקות, וכן זוגות הומואים, אינם יכולים להשתמש בשירותי פונדקאות במדינת ישראל. פונדקאות של זוגות גברים הומוסקסואלים היא ייחודית בהיקפה בישראל ומונה כמאות משפחות של גברים, זוגות ויחידים. השימוש בה החל להתפתח ולהתעצם מאז שנת 2008. בשנים אלו הלך וגדל מספר האבות שהביאו תינוקות לעולם באמצעות הליכי פונדקאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יען

  • אברהם שטיינברג, הערך: הפריה חוץ-גופית, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב, ירושלים : המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על-פי התורה ליד בית החולים שערי צדק, (מהדורה חדשה מורחבת, מעודכנת ומתוקנת), תשס"ו 2006.

מחקרים

הדרכה

  • ‫אירית רוזנבלום, הורות זו זכות, מדריך לבניית הורות : זכויות וחובות ההורה, הסכמי הורות, הסכמי הפריה, פונדקאות, אימוץ ועוד, תל אביב : משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה, תש"ע 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל, ב, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ט, עמ' 131.
  2. ^ ראו: צפי סער, האם פונדקאות היא כמו סחר באיברים?, באתר עכבר העיר.
  3. ^ http://www.r-surrogacy.org
  4. ^ ראו למשל: זלמן נחמיה גולדברג, יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת, תחומין, כרך ה', תשמ"ד, עמ' 259-248.
  5. ^ יהושע בן-מאיר, הפריית מבחנה - יחוס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית, אסיא, מ"א, תשמ"ו, עמ' 40-25.
  6. ^ ראו למשל:האם הפונדקאית.
  7. ^ ראו: צ'ארלס ארתור ג'יימס, הזכות להורות או הזכות לניצול - הוויכוח על הפונדקאות, באתר עיוורונה של תמיס.
  8. ^ בשנת 2006, העריך בית המשפט בישראל את העלות של פונדקאות בחוץ לארץ עבור אשה ישראלית בכ-300,000 ש"ח, בלא לכלול את הוצאת הביציות מהאם הביולוגית. ע"א 8591/06, סעיף 6.
  9. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ס"ח 1577 מיום 17 במרץ 1996
  10. ^ מיטל יסעור-בית אור, ועדת הבריאות: אישה נשואה תהיה פונדקאית, באתר ynet‏, 15 באוגוסט 2006
  11. ^ תצהיר לאם הנושאת, באתר משרד הבריאות
  12. ^ דרישות רפואיות ממועמדת להיות אם נושאת, באתר משרד הבריאות
  13. ^ בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, ניתן ב-23 בדצמבר 2002
  14. ^ בג"ץ 625/10 פלונית ופלוני נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים, ניתן ב-26 ביולי 2011
  15. ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו, דו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ביום 29 במאי 2012.
  16. ^ בע"מ 7414/11 היועץ המשפטי לממשלה נגד פלונים, ניתן ב-11 באוקטובר 2011
  17. ^ דניאל יונס, חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים", 12 באפריל 2011
  18. ^ כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות בישראל, אתר "יומן הריון", 18 באוגוסט 2011
  19. ^ דן אבןמשרד הבריאות ישקול לאפשר לזוג הומוסקסואלים הריון פונדקאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009