ברושיים
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
|
|
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| תת-משפחה: | ברושים סקווים טקסודים Cunninghamhioideae Taiwanioideae Athrotaxidoideae Callitroideae |
| סוגים | |
|
בגוף הערך |
|
| מינים | |
|
בגוף הערך |
|
| שם מדעי | |
ברושיים (Cupressaceae) היא משפחה של עצים ושיחים מחטניים בסדרת מחטיים הכוללת את העצים הגדולים והגבוהים ביותר בעולם בתת-משפחת סקווים וכן עוד תת-משפחות וביניהן טקסודים שנחשבה בעבר למשפחת טקסודיים והסקוויות שויכו אליה.
במשפחה 7 תת-משפחות שבהן 30-27 סוגים הכוללים 140-130 מינים. בארץ מוכרים מיני ברוש וערער ובהם ברוש מצוי, ערער רם, ערער ארזי וערער גלעיני, שבתת-משפחת ברושים (Cupressoideae).
תוכן עניינים |
[עריכה] שיאים
במשפחת ברושיים נמצאים העצים הגדולים והגבוהים ביותר. כל העצים הידועים היום כגבוהים ממאה מטרים הם עצי סקוויה נאה, מין העצים הגבוה בעולם, וכל 50 העצים הגדולים ביותר ואף למעלה מכך, הם מהמינים סקוויה ענקית, מין העצים הגדול בעולם, וסקוויה נאה.
אמנם לפני הכריתה הרבה הבלתי מבוקרת של עצים אלו כשהמין "סקוויה נאה" סבל הרבה יותר מהכריתה הזו, ה"סקוויה נאה" הייתה גם מין העצים הגדול ביותר.[1]
העץ הגדול ביותר הוא הגנרל שרמן והגבוה ביותר הוא היפריון.
משאר המשפחה העץ הגבוה ביותר הוא מהמין Cupressus gigantea בסוג ברוש. העץ הגדול ביותר במין זה מגיע לגובה 50 מטרים וקוטר גזע של 5.8 מטרים, כממדיו של הפרט המכונה "המלך ברוש" או "ברוש גדול מאוד" הצומח בכפר באיי במחוז ניינגצ'י בטיבט, וגילו מוערך ב-2,600 שנים.
[עריכה] מיון
- תת-משפחת ברושים (Cupressoideae)
- ברוש (Cupressus)
- ברוש מצוי (Cupressus sempervirens) - מין הברוש היחיד הגדל בר בארץ ישראל. מובן שמו המדעי "ברוש ירוק עד".
- ברוש מצוי צריפי (Cupressus sempervirens stricta או Cupressus sempervirens pyramidalis) - הצורה הידועה ביותר, ענפיו קצרים וצמודים לגזע ויוצרים צורה דמוית חרוט צר. מגיע לגובה 20 -30 מטר.
- ברוש מצוי אופקי (Cupressus sempervirens horizontalis) שענפיו ארוכים וחסונים יותר ויוצרים נוף רחב ופרוע.
- ברוש גדול-פירות (Cupressus macrocarpa) – עץ נוי שמקורו בקליפורניה, הידוע בזכות אצטרובליו.
- ברוש אריזוני (Cupressus arizonica) – עץ נוי שמקורו באריזונה. צורתו חרוטית זקופה בדומה לברוש המצוי מהזן האופקי, אולם ענפיו ועליו מכסיפים. גובהו 5 - 10 מטרים.
- ברוש קרח (Cupressus glabra) - יש הרואים בו תת-מין או זן של ברוש אריזוני.
- ברוש בכות (Cupressus funebris) – עץ נוי שמקורו בסין.
- ברוש פורטוגלי (Cupressus lusitanica) – עץ נוי שגדל במקסיקו ובפורטוגל.
- ברוש קשמירי (Cupressus cashmeriana) - תפוצתו הטבעית במזרח ההימלאיה בבהוטן ובמדינת ארונצ'אל פראדש בדרום-מזרח הודו.
- Cupressus dupreziana - מין מדברי הצומח ברכס טאסילי נאג'ר במדבר סהרה במזרח אלג'יר, ונמצא בסכנת הכחדה חמורה.
- ברוש אטלנטי - נתון בסכנת הכחדה בסביבתו הטבעית במורדות הרי האטלס בדרום מרוקו. יש הרואים בו זן של Cupressus dupreziana.
- Cupressus gigantea - תפוצתו רק בטיבט ובסין. מובן שמו המדעי "ברוש ענק" והוא הגדול בין מיני הברוש. מצב שימור: פגיע.
- ברוש משונץ (Cupressus torulosa) - תפוצתו הטבעית במורדות הרי ההימאליה, בסיצ'ואן שבסין ובוייטנאם.
- Cupressus chengiana - תפוצתו רק בסין. מצב שימור: פגיע.
- Cupressus duclouxiana - תפוצתו רק בסין.
- ברוש מצוי (Cupressus sempervirens) - מין הברוש היחיד הגדל בר בארץ ישראל. מובן שמו המדעי "ברוש ירוק עד".
- תויה (Thuja)
- תויה מערבית (Thuja occidentalis)
- תויה מזרחית (Thuja Orientalis)
- תויה מזרחית זהב ננסי (Thuja orientalis aurea nana)
- תויה מזרחית פרמידלי זהוב (Thuja orientalis Pyramidalis Aurea)
- תויה קוריאנית (Thuja koraiensis)
- ארז אדום [מערבי][2] (Thuja plicata)
- Thuja standishii - מכונה באנגלית "תויה יפנית" כי תפוצתה הטבעית בדרום יפן.
- Thuja sutchuenensis- בסכנת הכחדה חמורה. השם המדעי והאנגלי הוא "תויה סיצ'ואנית" כיוון שתפוצתה הטבעית באזור מסוים במזרח סיצ'ואן בסין.
- Thujopsis
- Thujopsis dolabrata
- ברושית (Chamaecyparis)
- Chamaecyparis formosensis
- "ברושית לאוסון" (Chamaecyparis lawsoniana)
- Chamaecyparis obtusa
- Chamaecyparis pisifera
- Chamaecyparis taiwanensis
- Chamaecyparis thyoides
- Fokienia
- Fokienia hodginsii
- קלוצדרוס (Calocedrus)
- קלוצדרוס מפושק (Calocedrus decurrens)
- Calocedrus formosana
- Calocedrus macrolepis
- טטרקליניס (Tetraclinis)
- טטרקליניס מפריק (Tetraclinis articulata) - יש המשייכים אותו לסוג קליטריס בתת-משפחת קליטריסים (ראה להלן) ושמו לפי זה "קליטריס מרובע" (Callitris quadrivalvis), ואחרים משייכים אותו לסוג תויה בתת-משפחת ברושים ושמה Thuja articulata
- Microbiota
- Microbiota decussata
- Platycladus
- Platycladus orientalis
- Callitropsis (שם נרדף לסוג הוא Xanthocyparis)
- Callitropsis nootkatensis
- Callitropsis vietnamensis
- ערער (Juniperus) - בסוג בוודאות מעל 50 מינים כשחוקר אחד הגיע ל-52 מינים ואחר ל-67 מינים. הם מתחלקים ליחידות ותת-יחידות, ולא לכל המינים יש וודאות לאיזו יחידה ותת-יחידה הם משתייכים. רובם מגיע לגודל עץ וחלקם שיחים. במינים ישנם זנים לא מעטים וזני תרבות רבים עוד יותר שפותחו למטרות גינון. וכן ישנם בני כלאיים בין מינים שונים
- יחידת ערער
- תת-יחידת ערער
- ערער מצוי (Juniperus communis) - הערער המצוי הוא מין הערער הנפוץ ביותר באירופה עליו הם דמויי מחטים וגדלים בדורים (מספר עלים בצמח הערוכים סביב מפרק אחד) סביב לענפים. אינו מצוי בארץ.
- "ערער מצוי אלפיני" (Juniperus communis alpina)
- הזן depressa
- הזן montana
- ערער מכנס (Juniperus conferta) - יש הרואים בו זן של Juniperus rigida. ישנם בו מספר זני תרבות.
- זן התרבות Blue Pacifica שהוא הנפוץ ביותר מזני התרבות של "ערער מכנס".
- Juniperus rigida
- ערער מצוי (Juniperus communis) - הערער המצוי הוא מין הערער הנפוץ ביותר באירופה עליו הם דמויי מחטים וגדלים בדורים (מספר עלים בצמח הערוכים סביב מפרק אחד) סביב לענפים. אינו מצוי בארץ.
- תת-יחידת Oxycedrus
- ערער קנרי (Juniperus Cedrus)
- ערער אדום (Juniperus phoenicea)
- ערער ארזי (Juniperus oxycedrus) - מין זה עשוי להופיע כשיח או כעץ, הוא אינו משיר את עליו בשלכת והוא דו ביתי. ניכר באמצעות החוטים הלבנים הדקיקים שעל חלקו העליון של העלה, פרי הערער הוא אצטרובל עגול שנעשה אדום עם הבשלתו. נקרא באנגלית juniper ומשמש כתבלין בצרפת. מפירותיו מופק משקה אלכוהולי הנקרא ג'ין. בארץ גדל רק בהרי מירון, על מסלע של גיר קשה וחוואר.
- תת-יחידת Caryocedrus
- ערער גלעיני (Juniperus drupacea) - עץ מחטני המגיע לגובה 8-12 מטרים, חד ביתי ומואבק רוח. פירותיו זקוקים לשנה וחצי(!) להבשיל עד שמגיעים לצבע כחלחל שעווני. גדל בארץ רק בשטח החרמון מעל לרום של 1300 מ'.
- תת-יחידת ערער
- יחידת Sabina
- מיני העולם הישן
- ערער ברושי (Juniperus excelsa) - מין זה הוא מחטני וירוק עד. צורתו החיצונית היא בעלת מבנה של פירמידה, העלים שלו קשקשיים ומסודרים בזוגות. הערער הברושי גדל בארץ רק בחרמון ומגיע לגובה של כ-30 מטר. צומח במזרח אזור הים התיכון בצפון יוון, דרום בולגריה, טורקיה, ועד לסביבת סוריה, לבנון, ישראל, וכן גדל מין זה בהרי הקווקז.
- "ערער סבינה" או "ערער סביני" (Juniperus sabina)
- הזן Tamarscrifolia
- הזן Scandia
- ערער סיני (Juniperus chinensis) - תפוצתו הטבעית המקורית היא בצפון-מזרח אסיה בסין, מונגוליה, יפן, קוריאה וגם בדרום-מזרח רוסיה, אך פותחו מעל מאה זני תרבות הצומחים בפארקים ובגנים ברחבי העולם בנוסף לזנים של הצמח בתפוצתו הטבעית. מטרת פיתוחם היא כדי לקבל תכונות שונות כמו צבע עלווה מסוים.
- הזן Tsukusiensis Masummune
- הזן Procumbens
- זן התרבות "ערער סיני משונץ" (זן התרבות Kaizuka או Torulosa)
- זן התרבות "פיצרינאה" (Pfitzeriana) - שם נרדף: media.
- "פיצרינאה גלאוקה" (Pfitzeriana Glauca)
- "פיצרינאה מוזהבת" (Pfitzeriana Aurea)
- Pfitzeriana Angelica Blue
- Pfitzeriana Armstrongii - נחשב בעבר לזן תרבות ישיר של "ערער סיני" ועכשיו משוייך לפיצרינאה, והתברר שהוא בן כלאיים של "ערער סיני" ו"ערער סבינה".
- Pfitzeriana Mint Julep
- Pfitzeriana Daub's Frosted
- Pfitzeriana Sea Green
- זן התרבות "ספרטן" (Spartan)
- זן התרבות "סטריקטה" (Stricta)
- "סטריקטה היברניקה" (Stricta Hibernica)
- זן התרבות Aurea
- זן התרבות Blaauw
- Golden Blaauw או Blaauw Golden (יש הנותנים לו את השם Juniperus x media)
- זן התרבות Femina
- זן התרבות Hetzii
- Hetzii Glauca
- Hetzii Columnaris
- זן התרבות Globosa
- זן התרבות Keteleeri
- זן התרבות Perfecta
- זן התרבות Pyramidalis
- זן התרבות Pyramidalis
- זן התרבות Shimpaku
- זן התרבות Torulosa
- Torulosa Variegata
- זן התרבות Tremonia
- זן התרבות Variegated Parsonii
- זן התרבות Ames
- זן התרבות Blue Alps
- זן התרבות Blue Point
- זן התרבות Blue Vase
- זן התרבות Gold Lace
- זן התרבות Gold Star
- זן התרבות Gold Tip
- זן התרבות Lemon Pfizz
- זן התרבות Mac's Golden
- זן התרבות Mountbatten
- זן התרבות McKay's Weeper
- זן התרבות Plumosa Albovariegat
- זן התרבות Silver Shower
- זן התרבות Shoosmith
- זן התרבות San Jose
- זן התרבות Sea Spray
- זן התרבות Saybrook Gold
- זן התרבות Spearmint
- Juniperus sargentii - בעבר נחשב לדעת כולם לזן של "ערער סיני", והיום רוב המומחים והחוקרים רואים בו מין בפני עצמו.
- זן התרבות Glauca
- זן התרבות Viridis
- ערער סיבירי (Juniperus davurica) - יש הרואים בו זן של "ערער סבינה". יש לו שני זני תרבות:
- זן התרבות "ערער סיבירי פושט מגוון" (Expansa Variegata)
- זן התרבות Expansa Aureospicata
- זן התרבות Parsonii - יש הרואים בו זן תרבות של "ערער סיני" או "ערער קשקשי".
- זו התרבות Parsonsii
- ערער שרוע או ערער רובץ (Juniperus procumbens)
- ערער קשקשי (Juniperus squamata) - תפוצתו הבסיסית היא באסיה בין צפון-מזרח אפגניסטאן למערב יונאן בסין דרך ההימלאיה, אך פותחו כמה זני תרבות הצומחים באירופה ובצפון אמריקה.
- הזן squamata - ישנם חוקרים הטוענים לשני זנים נוספים ב"ערער הקשקשי", הזן hongxiensis והזן parviflora, אך הרוב כוללים אותם בזן squamata.
- הזן fargesii
- זן התרבות Prostrata
- זן התרבות Blue Carpet
- זן התרבות Blue Star
- זן התרבות Meyeri
- זן התרבות Holger
- זן התרבות Loderi
- Juniperus pingii - גדל רק בסין באזורי סיצ'ואן, יונאן וטיבט.
- הזן chengii - צומח בצפון-מערב יונאן.
- הזן miehei - צומח בטיבט בעיקר באגן של נהר זאנגבּוֹ העליון
- הזן wilsonii
- Juniperus recurva - שמות מדעיים נרדפים הם: Juniperus repanda ו-Juniperus religiosa
- הזן butanica
- הזן coxii
- מיני העולם החדש
- ערער אפקי (Juniperus horizontalis) - יש הקוראים למין hudsonica ,prostrata או repens ויש המשייכים מין זה לסוג סאבינה ואז השם הוא Sabina horizontalis או Sabina prostrata. צומח בצפונה של צפון אמריקה ברוב קנדה מטריטוריית יוקון מזרחה לאי ניופאונדלנד שבפרובינציית ניופאונדלנד ולברדור, ובארצות הברית באלסקה וממונטנה מזרחה למיין ועד לויומינג וצפון אילינוי בקצה הדרומי של התפוצה. במין זה קיימים מעל מאה זני תרבות. ביניהם
- זן התרבות "אנדורה-קומפקטה" (Andora-compacta)
- זן התרבות "וילטוני" (Wiltonii)
- זן התרבות "דוגלסי" (douglasii)
- זן התרבות "פולומוסה קומפקטה" (Plumosa Compacta)
- Plumosa Compacta Youngstown
- זן התרבות "בר-הארבור" (Bar Harbor)
- זן התרבות Prince of Wales
- זן התרבות Blue Acres
- זן התרבות Blue Chip
- זן התרבות Blue Pygmy
- זן התרבות Emerald Spreader
- זן התרבות Green Acres
- זן התרבות Grey Forest
- זן התרבות Hughes
- זן התרבות Monber
- זן התרבות Mother Lode
- זן התרבות NosLg
- זן התרבות Turquoise Spreader
- זן התרבות Youngstown
- ערער ברמודי (Juniperus bermudiana)
- ערער המצוקים (Juniperus scopulorum)
- ערער וירג'יני (Juniperus virginiana) - מתייחד בכך שעליו הצעירים הם דמויי מחט ועליון הבוגרים קשקשיים, פירותיו הם אצטרובלים שצבעם כחול. משמש להפקת שמן ארזים, ממנו טופחו זני תרבות רבים של ערערים הנפוצים בגינון כעצי ושיחי נוי.
- זן התרבות "ערער וירג'יני בורקי" (Burkii)
- זן התרבות Glauca
- זן התרבות Globosa
- זן התרבות Hillii
- זן התרבות silicicola
- זן התרבות Hills Dundee
- זן התרבות Hillspire
- זן התרבות Blue Arrow
- זן התרבות Blue Heaven
- זן התרבות Brodie
- זן התרבות Emerald Sentinel
- זן התרבות Grey Owl
- זן התרבות Oxford Green
- זן התרבות Silver Spreader
- זן התרבות Sky Rocket
- זן התרבות Taylor
- זן התרבות Manhattan Blue
- ערער קליפורני (Juniperus californica) - תפוצתו גם בדרום נבדה, מערב אריזונה ובאחה קליפורניה במקסיקו.
- ערער אריזוני (Juniperus arizonica)
- Juniperus ashei - יש להרואים בו זן של Juniperus occidentalis ששמו conjungens או texana', ויש נותנים למין זה את השם Juniperus sabinoides. צומח בצפון-מזרח מקסיקו ודרום-מרכז ארצות הברית עד לדרום מיזורי מצפון, כשהתפוצה העיקרית היא במרכז טקסס
- Juniperus deppeana Sperryi - יש הרואים בו זן ולא תת-מין.
- הזן deppeana
- הזן pachyphlaea - יש הרואים בו מין בפני עצמו.
- הזן robusta - שם נרדף: patoniana.
- הזן zacatecensis
- Juniperus coahuilensis - גדל בצפון מקסיקו ובחלקים של דרום-מערב ארצות הברית.
- Juniperus deppeana - למין זה שמות מדעיים נרדפים: Juniperus mexicana ו-Juniperus pachyphloea
- Juniperus flaccida - ישנם החוקרים הרואים בו מין של "ערער סבינה" (Sabina flaccida). ישנם הנותנים למין שמות אחרים: Juniperus gigantea או Juniperus gracilis. במין זה כמה זנים, אך אין תמימות דעים לגביהם בין כל החוקרים. לפי הדעה המקובלת במין זה הזנים הבאים:
- flaccida
- gigantea
- martinezii
- poblana
- Juniperus occidentalis - לפי רוב הבוטנאים יש בו שני זנים כשכמה בוטנאים רואים בהם תת-מינים. צומח במערב ארצות הברית במדרונות הרים.
- הזן occidentalis
- הזן australis
- Juniperus osteosperma - שמות מדעיים נרדפים: Juniperus utahensis ,Juniperus knightii, Juniperus megalocarpa, יש הרואים בו הזן knightii במין Juniperus monosperma, ויש הרואים בו מין בסוג סבינה (Sabina utahensis).
- ערער אפקי (Juniperus horizontalis) - יש הקוראים למין hudsonica ,prostrata או repens ויש המשייכים מין זה לסוג סאבינה ואז השם הוא Sabina horizontalis או Sabina prostrata. צומח בצפונה של צפון אמריקה ברוב קנדה מטריטוריית יוקון מזרחה לאי ניופאונדלנד שבפרובינציית ניופאונדלנד ולברדור, ובארצות הברית באלסקה וממונטנה מזרחה למיין ועד לויומינג וצפון אילינוי בקצה הדרומי של התפוצה. במין זה קיימים מעל מאה זני תרבות. ביניהם
- מיני העולם הישן
- יחידת ערער
- בן ברוש (Cupressocyparis) - בן-כלאיים של ברוש וברושית. יש הכוללים סוג זה בסוג ברוש ויש הכוללים בסוג Callitropsis, ויש הנותנים את השם Cuprocyparis לסוג זה.
- בן ברוש לילנדי (Cupressocyparis leylandii) - שמות נרדפים בשינוי המילה השנייה השייכת למין הם: notabilis ו-ovensii.
- "בן ברוש לילנדי מוזהב"
- בן ברוש לילנדי (Cupressocyparis leylandii) - שמות נרדפים בשינוי המילה השנייה השייכת למין הם: notabilis ו-ovensii.
- ברוש (Cupressus)
- תת-משפחת סקווים
- סקוויה
- סקווידנדרון
- מטסקוויה
- מטסקוויה - מובן השם המדעי של המין: מטסקוויה מגולפת האיצטרובל.
- תת-משפחת טקסודים (Taxodioideae)
- תת-משפחת Cunninghamhioideae
- תת-משפחת Taiwanioideae
- תת-משפחת Athrotaxidoideae
- תת-משפחת קליטריסים (Callitroideae)
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על משפחת ברושיים באתר The Gymnosperm Database
- משפחת ברושיים באתר Dave's Garden
- תמונות ומידע של מינים שונים במשפחת ברושיים מהאתר Arboretum de Villardebelle
- ציון מדר (מאגף הייעור של קרן קיימת לישראל בקריית ביאליק) וצבי סולל ומרים קמחי (מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים במִנהל המחקר החקלאי שבמרכז וולקני בבית דגן), הפתוגניות של סאירידיום ודיפלודיה למיני ברושיים ומחטניים אחרים בהדבקה טבעית ובמעבדה, באתר של קק"ל
- דיון על מחלות של עצים ממשפחת ברושיים, בפורום האתר של משתלות יגור
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|