ברוש מצוי
 ברוש מצוי |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| סוג: | ברוש |
| מין: | ברוש מצוי |
| שם מדעי | |
 Cupressus sempervirens(ליניאוס) |
|
ברוש מצוי (שם מדעי: Cupressus sempervirens) הוא מין הברוש הידוע ביותר בארץ ישראל והיחיד הגדל בה בר. המין נפוץ בכל מזרח הים התיכון מצפון לוב, דרום יוון (כרתים וקורפו), דרום טורקיה, קפריסין, מערב סוריה ולבנון ויש גם אוכלוסייה קטנה באיראן.
העלווה היא דמוית קשקשים, אורכה 2-5 מ"מ וצבעה ירוק כהה. האצטרובלים עגולים, 25-40 מ"מ קוטרם עם 10-14 קשקשים המכסים את הזרעים, האצטרובלים מבשילים 20-24 חודשים לאחר ההפריה, בתחילה צבעם ירוק ולאחר מכן הופך צבעם לאפור-חום.
העץ יכול לחיות שנים רבות, וידועים פריטים בעולם שהם בני למעלה מ-1000 שנה.
לברוש המצוי שני זנים בעלי צורות שונות:
- ברוש מצוי צריפי (Cupressus sempervirens stricta או 'pyramidalis') - הצורה הידועה ביותר, ענפיו קצרים וצמודים לגזע ויוצרים צורה דמוית חרוט צר. מגיע לגובה 20 -30 מטר.
- ברוש מצוי אופקי (Cupressus sempervirens horizontalis) שענפיו ארוכים וחסונים יותר ויוצרים נוף רחב ופרוע.
זן הבר מגדל נוף פרוע ומסועף, והטיפוס החרוטי הצר איננו אלא זן תרבותי. בארץ שרדו, כנראה, רק שתי אוכלוסיות בר - האחת במרומי החרמון במורדות הפונים לאגן דמשק והשנייה במורדות נחל בצת שם נמצא ברוש כרות בודד ומסביבו פרטים צעירים (לא ברור שאכן זו אוכלוסיית בר). המקום היפה ביותר שבו מצויה אוכלוסיית בר של ברושים הוא האזור ההררי של האי כרתים.
ה"ברוש" במקרא [עריכה]
במקרא מופיע עץ בשם "ברוש", שאף השתמשו בו בבניין מקדש שלמה, אך לדעת רוב החוקרים אין זה ה-Cupressus. לדעת עמנואל לב מדובר ב-Juniperus (ערער). לדעת אהרון אהרונסון מדובר ב-Juniperus drupacea (ערער גלעיני), ולדעת מנחם זהרי מדובר ב-Juniperus excelsa (ערער ברושי).
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ברוש מצוי באתר "צמח השדה"
