וולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וולט - יחידת המידה של מתח ופוטנציאל חשמליים במערכת היחידות הבינלאומית. הוולט נקרא על שמו של אלסנדרו וולטה, אשר בשנת 1800 המציא את עמוד וולטה - הסוללה הכימית הראשונה.

הוולט הוא יחידה שמשתמשים למדידה של הפרשי פוטנציאל. הגדרה שקולה לוולט היא: הפרש הפוטנציאלים שדורש השקעה של ג'אול אחד של אנרגיה על מנת להזיז מטען בן קולון אחד בכיוון גידול הפוטנציאל. ביחידות הבסיסיות של השיטה המטרית, מבוטא הוולט כך - V=\dfrac{\mbox{W}}{\mbox{A}} = \dfrac{\mbox{J}}{\mbox{C}} = \dfrac{\mbox{N} \cdot \mbox{m} }{\mbox{A} \cdot \mbox{s}}= \frac {kg \cdot m^2} {A \cdot s^3}.

כאשר זרם של אמפר נופל פוטנציאל של וולט אחד, ההספק הוא ואט אחד.

[עריכה] ראו גם


מערכת היחידות הבינלאומית

שבע היחידות הבסיסיות: מטרקילוגרםשנייהאמפרקלוויןמולקנדלה

יחידות משנה: הרץניוטוןג'ולואטזיוורטפסקללומןלוקסקולוןוולטאוהםפאראדוברטסלההנריסימנסבקרלגריי