בשקירית

בשקירית (башҡорт теле)
סך כל הדוברים:	1,350,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:
שיטת הכתב:	אלפבית קירילי
סיווג משפחתי:	קיפצ'קית  שפות טורקיות   בשקירית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	בשקיריה
ראו גם: שפה • רשימת שפות

בשקירית (башҡорт теле, ), שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי. השפה משתייכת לענף הקיפצ'קי במשפחת השפות הטורקיות, וקרובה מאוד לטטרית. מספר דוברי השפה נכון ל-2010 מוערך בכ-1,367,000. בשפה הבשקירית יוצאים לאור ספרים שונים וכתבי עת, כדוגמת העיתונים "בשקורסטן" ו"וואטאנדש". הבשקירית נכנסה לספר האדום של אונסק"ו ברשימת השפות המדוברות באירופה הנמצאות בסכנת הכחדה.

כתב

עד לשנת 1928 נכתבה הבשקירית באמצעות הכתב הערבי. בין השנים 1928-1940 נכתבה השפה בווריאציה מותאמת של הכתב הלטיני ומ-1940 ועד היום היא נכתבת בגרסה מיוחדת של הכתב הקירילי.

האלפבית הבשקירי

ערך מורחב – האלפבית הבשקירי

Башҡорт әлифбаһы

Аа (а)	[a]	Бб (бэ)	[b]	Вв (вэ)	[v]
Гг (гэ)	[g]	Ғғ (ғы)	[ɣ]	Дд (дэ)	[d]
Ҙҙ (ҙэ)	[ð]	Ее (йе)	[e], [je]	Ёё (йо)	[jo]
Жж (жэ)	[ʒ]	Зз (зэ)	[z]	Ии (и)	[i]
Йй (ҡыҫҡа и)	[j]	Кк (ка)	[k]	Ҡҡ (ҡы)	[q]
Лл (эль)	[l]	Мм (эм)	[m]	Нн (эн)	[n]
Ңң (эң)	[ŋ]	Оо (о)	[o]	Өө (ө)	[ø]
Пп (пэ)	[p]	Рр (эр)	[r]	Сс (эс)	[s]
Ҫҫ (ҫэ)	[θ]	Тт (тэ)	[t]	Уу (у)	[u]
Үү (ү)	[y]	Фф (эф)	[f]	Хх (ха)	[x]
Һһ (һа)	[h]	Цц (цэ)	[ʦ]	Чч (чэ)	[ʧ]
Шш (ша)	[ʃ]	Щщ (ща)	[ɕ]	Ъъ (ҡатылыҡ билдәһе)	[ʔ]
Ыы (ы)	[ɯ]	Ьь (йомшаҡлыҡ билдәһе)	[ʲ]	Ээ (э)	[e]
Әә (ә)	[æ]	Юю (йу)	[ju]	Яя (йа)	[ja]

דקדוק

הבשקירית הינה שפה אגלוטינטיבית, ומשכך, רבים בה הצירופים המעניקים למילה יחידה משמעויות שונות. לדוגמה: балык (דג) - балыксы (דייג) - балыксылыҡ (דיִג).

צורת הריבוי מובעת באמצעות הסיומות הבאות:

• лар - במילים המסתיימות בתנועה (бала — балалар).
• тар - במילים המסתיימות בעיצור אטום (бармаҡ — бармаҡтар).
• дар - במילים המסתיימות בעיצור קולי (ил-дәр, көн-дәр).
• ҙар - במילים המסתיימות באותיות и, й, у, р (ер-ҙәр).

בבשקירית לא קיים מין דקדוקי.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: בשקירית