ג'ון קולייר
 | |
| דיוקן עצמי של קולייר מצייר את רעייתו הראשונה מריאן | |
| לידה |
27 בינואר 1850 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1934 (בגיל 84) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
האחווה הפרה-רפאליטית |
| הושפע על ידי |
אדוארד פוינטר |
| יצירות ידועות |
ליידי גודייבה, צ'ארלס רוברט דרווין, המסע האחרון של הנרי הדסון |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר האימפריה הבריטית |
| בן או בת זוג |
את'ל האקסלי (1 באפריל 1889–ערך בלתי־ידוע) מריאן קולייר (30 ביוני 1879–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
לורנס קולייר, ג'ויס קולייר, ג'ואן קולייר |
|
www | |
  | |
ג'ון קולוזר (באנגלית: John Maler Collier; 27 בינואר 1850 – 11 באפריל 1934), אשר כונה ג'ק בפי בני משפחתו וחבריו, היה אמן בריטי ידוע וסופר. צִייר בסגנון פרה-רפאליטי והיה אחד מציירי הדיוקנאות החשובים בזמנו. שתי נשותיו היו בנותיו של תומאס הנרי האקסלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולייר נולד למשפחה רבת השפעה. סבו, ג'ון קולייר, היה סוחר קווייקר שכיהן בפרלמנט. אביו היה אף הוא חבר פרלמנט, ושימש תובע כללי ושופט במועצת המלך. אחיו הבוגר היה שר המלחמה בממשלה ויושב ראש מועצת מחוז לונדון.
במהלך השנים הפך קולייר לחלק אינטגרלי ממשפחתו של תומאס הנרי האקסלי. קולייר נשא את שתי בנותיו של הקסלי והיה ידיד קרוב של בנו, הסופר לאונרד הקסלי. בשנת 1879 נשא קולייר את מריאן (מאדי) הקסלי, שהייתה אף היא ציירת ולמדה עמו בבית הספר לאמנות סלייד. לאחר הולדת בתם היחידה ג'ויס סבלה מריאן מדיכאון שלאחר לידה. היא נסעה לקבל טיפול בפריז אולם שם חלתה בדלקת ריאות ונפטרה בשנת 1887.
בשנת 1889 קולייר נשא את אחותה הצעירה של מריאן, אתל הקסלי. מכיוון שנישואין כאלה (לאחות אישה שנפטרה) היו אסורים באנגליה עד לשנת 1907 הטקס התקיים בנורווגיה. מנישואין אלה נולדו לקולייר בת ובן (סר לורנס קולייר, אשר כיהן כשגריר הבריטי בנורווגיה בין 1941-1951).
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המודלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגוון הסובייקטים שצייר קולייר היה רחב מאוד. בשנת 1893 צייר, בין היתר, את הבישופ משרוסברי (סר לאבלס סטיימר), את סר ג'ון לובוק, את סר אדוארד אוגוסטוס אינגלפילד (אדמירל וחוקר האזור הארקטי).
קולייר צייר גם אישים בכירים ברשויות השלטון השונות. בשנת 1901 צייר את דיוקנו של דוכס יורק, לימים ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת. כמו כן צייר שני לורד צ'נסלורים (רוזן סלבורן בשנת 1882, ורוזן האלסבורי בשנת 1897), את יושב ראש בית הנבחרים הבריטי ויליאם גאלי (1897), את נשיא בתי המשפט לורד אלוורסטון (1912), ואת שומר המגילות (ראש בית המשפט לערעורים) סר ג'ורג' ג'סל (1881).
עוד צייר את הסופר רודיארד קיפלינג, את הצייר, שהיה ידידו ומורו, לורנס אלמה-טדמה, את השחקנים ג'ון לורנס טול הרברט בירבום טרי, ומדג' קנדל, את ראשי מוסדות החינוך בייליול קולג' (אדוארד קיירד), ואדהם קולג' ואיטון קולג', אנשי צבא כמו הוריישו קיצ'נר, שני מהרג'ות, מדענים כמו צ'ארלס דרווין, תומאס הנרי האקסלי, ג'יימס ג'ול ועוד.
עותק של פנקס המודלים של קולייר שהוכן בשנת 1962 (המקור מצוי בידי המשפחה) נמצא בגלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון). בפנקס ישנו תיעוד בכתב ידו של האמן של כל הדיוקנאות שצייר, לרבות שם הסובייקט, תאריך, שכר ופרטים על תצוגות חשובות של הציור.
היחס ליצירתו לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולייר נפטר בשנת 1934. הערך עליו במילון הביוגרפיה הלאומית (כרך שפורסם בשנת 1949) משווה את עבודתו לזו של פרנק הול בשל טקסיותה. אבחנה זו נכונה, עם זאת, רק ביחס לדיוקנאות של גברים בוגרים (להבדיל מדיוקנאות של גברים צעירים, נשים וילדים וציורים אחרים).
ג'פרי אשטן בערך שכתב עליו בכרך 7 של המילון לאמנות (1996), מעיר כי לא ניתן להבחין במשיכות המכחול של קולייר וכי מדובר ב"שימוש לא מרגש ותפל בצבע" אבל בה בעת משבח את "חוש הצבע" המפתיע והחזק של האמן היוצר תחושה מציאותית - הן מבחינת המראה והן מבחינת הלך הרוח.
המילון של ציירי הדיוקנאות בבריטניה עד לשנת 1920 (פורסם בשנת 1997) מתאר את הדיוקנאות של קולייר כציורים שבהם נעשה שימוש מרענן באור וצבע.
נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שישה-עשר דיוקנאות של קולייר מוצגים בגלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון), שניים בגלריית טייט, ודיוקן עצמי מוצג בגלריית אופיצי.
ציורים אחרים נמצאים אף הם בבתים ובמוסדות הפתוחים לציבור. לדוגמה, דיוקנו של רוזן אונסלו (1903) מוצג בקלנדון פארק; דיוקנו של צ'ארלס מנדר מוצג באחוזת אולפן; דיוקנה של קליטמנסטרה מצוי בגלריית גילדהול בלונדון.
העתקים של עבודות רבות מצויים בספריית היינץ בגלריית הדיוקנאות הלאומית. מבחר יצירות מופיעות בספרו של פולוק The Art of the Honourable John Collier משנת 1914.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון קולייר- גלריית ציורים
- ג'ון קולייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
