רודיארד קיפלינג

ערך זה עוסק בסופר ומשורר אנגלי. אם התכוונתם לחברה שקרויה על שמו, ראו קיפלינג (חברה).

רודיארד קיפלינג

ג'וזף רודיארד קיפלינג (באנגלית: Joseph Rudyard Kipling;‏ 30 בדצמבר 1865 - 18 בינואר 1936) היה מספר סיפורים קצרים, סופר ומשורר אנגלי שהתפרסם בימיו כמפארה של האימפריה הבריטית וחייליה וכיום מפורסם בעיקר בזכות ספרי הילדים שלו ובמיוחד ספר הג'ונגל, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1907 (היה הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס).

חייו

ג'וזף רודיארד קיפלינג נולד בבומביי (כיום מומבאי) שבהודו, שם עסק אביו בניהול מוזיאון ובית ספר לאומנות, ונתחנך על ידי אומנת ומטפל מקומיים שנהגו לספר לו מעשיות הודיות. בגיל 6 נשלח יחד עם אחותו הצעירה לשם חינוכם חזרה לאנגליה. באנגליה היה נתון בתחילה להשגחתה של אשה דתית וקפדנית קיצונית. תנאים אלו, בשילוב הניתוק מהוריו, הביאו את קיפלינג לראות תקופה זו כאומללה בחייו.

בגיל 12 נשלח ללמוד בפנימייה צבאית בדרום מערב אנגליה. במשך שנותיו בפנימייה הרבה לקרוא ספרות ושהייתו שם נחשבה בעיניו כשיפור לעומת השנים שבילה באנגליה לפני כן. בגלל ליקויים בבריאותו וראייתו לא היה יכול קיפלינג הצעיר להמשיך בקריירה צבאית ובשנת 1882 חזר להודו.

בהודו הוא התיישב בלאהור (בפקיסטן של היום) והחל לעבוד ככתב בעיתון מקומי ולאחר מכן כסגן עורך בעיתון אחר שהתפרסם באלהבאד שבו גם שימש ככתב נוסע והרבה לסייר ברחבי הודו, אוסטרליה והמזרח הרחוק. בתקופה זו כתב מעל 100 סיפורים והחל לפרסמם. ספריו צברו לאט לאט הצלחה גם באנגליה ובשובו לשם בשנת 1889, אחרי שטייל גם באמריקה, כבר נחשב לסופר מוכר והיו מי שהכתירו אותו כיורשו של צ'ארלס דיקנס. הוא חי בלונדון שלוש שנים והמשיך לפרסם בתקופה זו ספרים ושירים נוספים.

בשנת 1892 הוא נשא לאישה עלמה אמריקאית והם השתקעו בוורמונט שבארצות הברית, בבית שהם כינו "נאולאקה" (שם יהלום שחור). בשנים הבאות כתב כמה מהטובות שביצירותיו. ב-1895 סירב לקבל תואר של "משורר החצר" שהוצע לו על ידי ממשלת אנגליה והעדיף לצאת למסעות ארוכים בדרום אפריקה שם גם הכיר את ססיל רודז שהיה אחד ממייצגי האימפריאליזם הבולטים בדרום אפריקה. לאחר מות בתו ולאחר שהסתכסך עם משפחתה של אשתו, חזרו קיפלינג ואשתו לאנגליה ב-1902 ועברו להתגורר במחוז סאסקס. גם בשנים הבאות קיפלינג המשיך במנהגו לצאת למסעות ארוכים ברחבי העולם. בשנת 1907 הוענק לו פרס נובל לספרות (הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס) "על כושר התבוננות, דמיון מקורי, עוצמת התפיסה והתאור, המאפיינים את יצירתו של סופר רב מוניטין זה".

בשנים שלאחר הזכייה בפרס נובל פחתה יצירתו של קיפלינג הן בכמותה והן בהצלחתה אצל הקוראים. בנו הבכור ג'ון נהרג ב-1915 במלחמת העולם הראשונה ויותר מאוחר, ב-1923, כתב קיפלינג ספר המתאר את תולדות הגדוד שבו שרת בנו. עד מותו משטף דם במח ב-1936, זכה בעיטורים, מדליות ותארי כבוד רבים. הוא נקבר בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר.

בן דודו סטנלי בולדווין כיהן פעמיים כראש ממשלת בריטניה.

יצירתו

סיפוריו של קיפלינג זכו לפופולריות בזכות יכולתו הבלתי רגילה כמספר ספורים טבעי. אופיינית לסיפוריו היא ההילה הרומנטית של גיבוריו וסיפורי ההרפתקאות אשר מתרחשים בארצות אקזוטיות עבור הקורא המערבי. בסיפורי הילדים שלו, שזכו וזוכים עד היום, להצלחה רבה, קיפלינג מגלה סימפטיה לעולמם של הילדים ובמקביל, גישה סאטירית לעולמם של המבוגרים. קיפלינג היה חלוץ בהצגת בעלי חיים כדמויות בספרות הילדים.

קיפלינג נחשב למייצג של תקופת האימפריאליזם. בכתיבתו עסק רבות בנושאים המושפעים מרקע זה. רבים ביקרו אותו על גישתו הקולוניאליסטית כלפי ההודים והעמים האחרים שאינם אירופאים וטענו אף לסימנים של גזענות בכתביו. במיוחד עורר סערה שירו "משא האדם הלבן" שפורסם בעת שחי בארצות הברית ב-1899. השיר הציג את האדם הלבן כמי שתפקידו לדאוג לגזעים הלא אירופאים, הדומים ל"חצי שד וחצי ילד". עיתוי פרסום השיר היה קריטי מבחינת הוויכוח שהוא עורר, שכן, הוא פורסם מיד עם תום מלחמת ארצות הברית-ספרד והשתלטותה של ארצות הברית על גואם, פוארטו ריקו, קובה והפיליפינים (שבה החלה מיד מלחמה כנגד האמריקאים). הוויכוח בין מצדדי האימפריאליזם ובין מתנגדיו היה ממילא בשיאו באותה עת ושירו של קיפלינג עורר סערה. יש מי שמאשים את קיפלינג גם באנטישמיות אשר מקבלת ביטוי בכתביו האוטוביוגרפיים שהתפרסמו אחרי מותו. לעומתם, יש אחרים הרואים בו דווקא את דוברו של "האימפריאליזם הנאור" של העם הבריטי, ובשיר זה, כמו בשירים אחרים, תביעה מהלבנים לנהוג בצדק ובחמלה כלפי הילידים. יתירה מזאת: ב-1897, לכבוד יום הולדתה של המלכה ויקטוריה, פרסם קיפלינג שיר בשם "תרועת נסיגה" (Recessional) ובו הזהיר את העם הבריטי מפני הדרדרות לשאננות וליהירות, בנגוד לחוקי המוסר הנוצרי, מה שעלול להמיט עליו את גורלן של אמפריות אליליות שחרבו, כגון אשור וצור.

שירתו של קיפלינג שהייתה בעלת חריזה סדורה, איבדה אולי את חינה בעיני מבקרי הספרות וחובבי השירה, אך נשארה פופולרית מאוד, עד היום, בקרב הקהל הרחב. במיוחד ידוע השיר "אם" שהקהל האנגלי הרחב בחר בו ב-1995 כשיר המוכר והאהוב ביותר בשפה האנגלית.

ספריו

• וי וילי וינקי (1888)
• חיילים שלושה (1888)
• סיפורים פשוטים מן הגבעות (1888)
• האור שכהה (1890)
• ספר הג'ונגל (1894. תר' יצחק לייב ברוך בשם ספר היער, 1927; לאה נאור, 1969; אוריאל אופק, 1975; בינה אופק, 1997) — הידוע בספריו, ובו מתוארים בעוצמה פיוטית ובסגנון עשיר חייו של גור-האדם מוגלי ("צפרדעון") שגודל בין זאבים ולמד להכיר את חיות היער, עולמן הייחודי וחוקיהן, תוך הקבלה סמויה אל העולם האנושי. הספר אומץ בין השאר על ידי חברי תנועת הצופים ששאלו ממנו את הכינוי "גורים".
• ספר הג'ונגל השני (1895. תר' אוריאל אופק, 1984) — עוד סיפורים על מוגלי וחיות-הפרא ויחסיהם עם האדם.
• קפיטנים אמיצים (1897. תר' יוסף ליכטנבום בשם יורדי-ים אמיצים, 1947; אמציה פורת בשם ספנים אמיצים, 1966) — בן-עשירים מפונק, שנפל לים ונמשה על ידי צוות של ספינת דייגים, לומד לעבוד קשה, מתחשל ורוכש חכמת-חיים.
• סטוקי ושות' (1899) — סיפורי-הווי על החיים בפנימייה אנגלית (מושתת על חוויות נעוריו).
• מים אל ים (1899) — מכתבי מסע.
• גונגה דין (1900. עובד לקולנוע) — בלדה על גבורת מחצצר הודי.
• קים (1901. תר' אריה סואן, 1948) — הרפתקאות נער אירי בהודו הגדולה, המצטרף אל השירות החשאי הבריטי.
• סיפורי סתם כך (1902. תר' אברהם רגלסון בשמות מעשיות סתם וכן היה, 1935; פסח גינזבורג בשם ארבע מעשיות, 1944; א. בן-פנחס בשם סיפורי קיפלינג, 1957; יערית בן-יעקב, 1999) — תריסר סיפורי אגדה, שנמזגו מהם הומור ובינת חיים.
• פק מגבעות פוק (1906) — הנער-הקוסם פוק מספר לשני ילדים על תקופות שונות בדברי ימי אנגליה.
• פרסים ופיות (1910) — המשך הספר הקודם.
• שירת הקוקיה (1910)
• הכלב משרתך, מסופר על ידי בוטס (1930)
• סיפורי חיות (1932)
• משהו על עצמי, לידידיי הידועים והפחות-ידועים (1937) — אוטוביוגרפיה.

סרטים שנעשו לפי ספריו

• ספר הג'ונגל - כמה גרסאות
• האיש שרצה להיות מלך (בכיכובם של שון קונרי ומייקל קיין)
• נער הפילים
• גונגה דין (לפי פואמה)

כמו כן ראוי לציון שירו "אחרוני הבריגדה הקלה". שיר זה מבקר את היחס בבריטניה לשורדי הסתערות הבריגדה הקלה.

קישורים חיצוניים

• קיפלינג באתר פרס נובל
• יעל דר, "כי זה קרה והתרחש ונהיה והיה", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
• יעל (פרוינד) אברהם, ‏מביא המזרח למערב, מקור ראשון, מוסף "שבת"

מכתביו:

• כתביו של רודיארד קיפלינג בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• רודיארד קיפלינג, תירגמה והעירה עדנה אולמן-מרגלית, אם, באתר הארץ
• אם, בתרגומו של אליהו ציפר