צ'ארלס דרווין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "דרווין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דרווין (פירושונים).
| צ'ארלס רוברט דרווין Charles Darwin 1809 – 1882 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| מהחשובים שבחוקרי הטבע בכל הדורות. הדמות המרכזית בשינוי תפיסת העולם המדעית (הפרדיגמה) על התפתחות המינים.
אבי הדרוויניזם |
||||||||
|
||||||||
צ'ארלס רוברט דרווין (אנגלית: Charles Robert Darwin; 12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה אספן, גאולוג וחוקר טבע אנגלי, שהתפרסם כמי שהציע שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד בתהליך לו קרא הברירה הטבעית וסיפק ראיות מדעיות לכך. נודע בכינוי "אבי תורת האבולוציה".
תאוריית הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות ה-30 להסבר המקובל לאבולוציה, וכיום יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית. בצורות שונות. גילויו המדעיים של דרווין נשארו בסיסה של הביולוגיה עד היום, מאחר שהוא מספק הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.
דרווין פיתח את עניינו בעולם הטבע במהלך לימודי רפואה באוניברסיטת אדינבורו, ולאחר מכן גם תאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך מסעו המדעי על סיפון ספינת הביגל גיבש השקפות גאולוגיות התומכות בעקרון היוניפורמיות של צ'ארלס לייל. התפרסם כסופר בספרו "המסע על הביגל". אוספי עולם הטבע והמאובנים שלו, שאסף במהלך מסעותיו, גרמו לו להתחיל לחקור את השתנות המינים. דרווין הגה את תאוריית הברירה הטבעית שלו בשנת 1838, ואף על פי שדן בה עם חוקרי טבע, לא פרסם אותה והתרכז בעיקר במחקרו הגאולוגי. דרווין פרסם את התאוריה שלו בכתב רק בשנת 1858, לאחר שאלפרד ראסל וולאס שלח לו את מאמרו שתיאר תאוריה דומה, ושכנע אותו לפרסם מיידית את התאוריה המשותפת של שניהם.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה
צ'ארלס דרווין נולד בשרוסברי שבאנגליה. החמישי מבין ששת ילדיהם של רוברט וסוזנה דרווין. בעקבות אביו הרופא, החל דרווין בשנת 1825 ללמוד רפואה באדינבורו, אך סלד מהברוטליות של הכירורגיה באותה עת, לכן הפסיק את לימודיו כעבור שנתיים. אביו של דרווין לא אהב את החלטת בנו ורשם אותו ללימודי כְּמוּרָה באוניברסיטת קיימברידג'. דרווין למד שם ידיעת הטבע (ביולוגיה), ולאחר סיום לימודיו נותר בקיימברידג' ועסק בגאולוגיה.
בשנת 1831, בהמלצת אחד ממוריו, ג'ון סטיבנס הנסלו, עלה דרווין כבן לווייתו של הקברניט על הספינה "ביגל", שהפליגה למסע מחקר של חמש שנים לדרום אמריקה. במסע זה חקר דרווין את הגאולוגיה של המקומות שבהם עברה הספינה, וכן אסף בשיטתיות דוגמאות של אורגניזמים ומאובנים. את האוסף הגדול והמיוחד שלח למוזיאון הבריטי.
דרווין התרשם מאוד ממה שראה במסעו, ובמיוחד ממגוון המינים בגלאפגוס, וקווי דמיון ושוני בין מינים שונים של פרושים. בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי עולם הטבע.
שנה לאחר חזרתו קרא דרווין מאמר של תומאס מלתוס, שבו נטען שהגידול המעריכי של האוכלוסייה יוביל לכילוי המשאבים הטבעיים על כדור הארץ ולהיכחדותם של אנשים רבים. דרווין צירף את הרעיונות שקרא במאמר לרעיונות שעלו בראשו בעקבות המסע, וניסח את התאוריה שלו של אבולוציה של מינים על ידי מנגנון הברירה טבעית.
דרווין לא מיהר לפרסם את רעיונותיו. במשך 22 שנים לאחר שחזר ממסעו הוא חקר עשרת אלפים מינים של בעלי חיים ומאובנים כדי לבדוק ולבחון את תורתו מכל צד. כיוון שהרעיון היה מהפכני כל-כך, פחד דרווין לפרסמו. המהפכנות לא הייתה ברעיון האבולוציה של המינים עצמם, שכן רעיון האבולוציה כבר הוצע לפני דרווין על ידי חוקרים כגון למארק וסבו של דרווין, ארסמוס דרווין, והתקבל על חלק גדול מחוקרי הטבע. הרעיון גם הוצע בספר מדע פופולרי בשם Vestiges of the Natural History of Creation, שפורסם בעילום שם ב-1844, ודרווין סבר שעשה שירות רע לרעיון האבולוציה בשל חובבנותו. המהפכנות של דרווין הייתה בכך שהציע מנגנון נטורליסטי לחלוטין, שבו אין כל גורם רצוני, לרבות האל, המנווט את תהליך האבולוציה. רק בעקבות אלפרד ראסל וואלאס, שניסח אותו עקרון באופן בלתי תלוי בדרווין, וכתב לו על כך, פרסם דרווין את ספרו "מוצא המינים". פרסום הספר ב-24 בנובמבר 1859 עורר סערה גדולה, וכל המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד.
דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, בהיותו בן 73, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר ליד ניוטון.
ב-1915 התפרסם בעיתון בפטיסטי שיצא בארצות הברית מאמר מאת "ליידי הופ" שטענה כי בהיותו על ערש דווי, פנה דרווין לנצרות. ילדיו של דרווין דחו טענות אלה והיסטוריונים הכריזו עליהן כשגויות.
עיקרי התאוריה של דרווין
דרווין הציג מספר טענות בסיסיות המנמקות את תהליך הברירה הטבעית:
- כל אורגניזם מעמיד יותר צאצאים מאלו המסוגלים לשרוד.
- האורגניזמים נבדלים זה מזה, והבדלים אלה מורשים לצאצאים.
- להבדלים המורשים הללו יש השפעה על יכולתם של הצאצאים לשרוד ולהתרבות.
לכן, אותם הצאצאים, המותאמים יותר לסביבה, הם אלו שיעמידו עוד צאצאים, וגם להם יהיו התכונות המתאימות אותם לסביבה. הברירה הטבעית מסבירה התפתחות מינים שונים מאב קדמון משותף. בזמנו של דרווין הייתה מחלוקת מדעית בשאלה האם מינים יכולים להשתנות או לא.
לאבולוציה, על פי דרווין, אין תוכנית או מטרה. ההבדלים הראשוניים בין האורגניזמים הם מקריים, ואותם היצורים שבמקרה הם מותאמים יותר לסביבה שלהם, ישרדו ויביאו צאצאים לעולם. דורות רבים של ברירה, הפועלת על הבדלים מקריים, יכולים להוביל להתפתחות לכיוון מסוים, ואפילו לתת לצופה תחושה של תכנון ושל ייעוד, על אף שבפועל אין זה כך.
בניגוד לטענה הרווחת, דרווין מעולם לא גרס כי "החזק שורד", אלא שהמתאים לסביבה שורד. יחד עם זאת, יש לציין, כי לעתים הסביבה משתנה במהירות גדולה מדי מהיכולת של היצורים להשתנות, ובמקרה שכזה אותם יצורים ייכחדו.
בספרו השני, "מוצא האדם", שהתפרסם בשנת 1871, שגם לכתיבתו המתין דרווין כ-18 שנה, הוא טען שהאדם והקופים מוצאם מאב קדמון אחד, דמוי קוף, וחולל סערה גדולה עוד יותר מאשר בספרו הראשון.
השפעתה של תורת דרווין כיום
בשנת 1925 נערך במדינת טנסי בארצות הברית "משפט הקופים", בו הואשם המורה ג'ון סקופס בכך שלימד את תורת האבולוציה של דרווין.
למרות שכיום מקובלים עיקרי תורתו של דרווין על הקהילה המדעית בעולם, הוויכוח על תורת האבולוציה של דרווין עודנו מעורר מחלוקת בקרב הציבור הרחב. מחלוקת זו היא אחת מזירות הקרב החשובות של הימין הדתי בארצות הברית. השמרנים רואים במשנתו של דרווין נדבך מרכזי באג'נדה ליברלית מזיקה, שמטרתה לבלבל את התלמידים הצעירים ולערער את יסודות הדת (ביקורת זו פעלה על רקע מאמצים רבים של הימין השמרני להחדרת עקרונות הדת במערכת החינוך). הליברלים, לעומת זאת, ראו בכך את חוד החנית במאבק שלהם לשמור על הפרדת הדת מהמדינה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דייוויד קוזמן, האבולוציה האיטית של דארווין, הוצאת אריה ניר, 2007
- סמדר רייספלד, דארווין באיילון דרום, הוצאת כתר, 2007
- צ'ארלס דרווין, אוטוביוגרפיה, תירגם מאנגלית: יקי מנשנפרוינד, הוצאת רסלינג, 2008
- ג'נֶט בְּראון, מוצא המינים של דרווין – ביוגרפיה של ספר. סדרת אכסדרה. ספרי עליית הגג וידיעות ספרים. מאנגלית: ברוריה בן-ברוך. 2009
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סמדר רייספלד, צ'ארלס דארווין, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- יהודה בלו, סיפורה של הביגל - באתר ynet
- קג'טי נגהי, דרווין: אבולוציה והשפעות היסטוריות - באתר e-mago
- אשכול דרווין, באתר הידען
- צ'ארלס דרווין
- סמדר רייספלד, פרק ראשון מתוך הספר "דארווין באיילון דרום" באתר "טקסט"
- יואל רק, "האנגלי הנחמד, הפשוט, העדין ביותר שראית", באתר הארץ
- דרווין כפי שלא היכרת, 11 בפברואר 2009, אתר ynet
- נעם הובר, אנגליה, מסע ביוגרפי בעקבות אבי תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין, באתר הארץ, 14/05/09
- ג'נֶט בְּראון, מוצא המינים של דרווין – ביוגרפיה של ספר, באתר הידען, 30.8.2009
- ג'נֶט בְּראון, מוצא המינים של דרווין – ביוגרפיה של ספר, המשך הפרק הראשון, באתר הידען, 1.9.2009
- וינשטיין גלי, הכנסייה מתנצלת בפני דארווין לרגל 200 שנה להולדתו ב-2009 - רשימות
כתביו
- לקריאת כל כתבי דרווין (באנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- צ'ארלס דרווין, אוטוביוגרפיה, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
