גודל פיזיקלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גודל פיזיקלי - תכונה הניתנת למדידה של עצם מסוים. זמן, אורך, מסה, מהירות וכדומה הם גדלים פיזיקליים. לכל גודל פיזיקלי יחידת מידה. לדוגמה, זמן ניתן למדוד ביחידות מידה של שניות, דקות ,שנים וכיוצא בכך.
למעשה, גודל פיזיקלי הוא מה שנותן למספר את המשמעות שלו. למשל, "הדרך ארכה ארבעים" הוא משפט חסר משמעות. לעומת זאת, יש משמעות למשפט "הדרך ארכה 40 דקות" ומשמעות שונה למשפט "הדרך ארכה ארבעים ק"מ".

לגודל פיזיקלי שלושה מאפיינים:

  1. הגדרה ספציפית
  2. ביטוי כמותי (מדידה או חישוב)
  3. יחידת מידה מוסכמת

רק אם שלושת המאפיינים קיימים, הגודל ייחשב לגודל פיזיקלי.

גודל פיזיקלי בסיסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת SI ישנם שבעה גדלים פיזיקליים בסיסיים, שנמדדים באחת משבע היחידות הבסיסיות (בסוגריים): אורך (מטר) , מסה (קילוגרם), זמן (שנייה), זרם חשמלי (אמפר), טמפרטורה (קלווין), כמות חומר (מול) ועוצמת הארה (קנדלה).

ישנם גדלים פיזיקליים רבים, שאינם בסיסיים: שטח, תאוצה, קיבול ועוד, גדלים אלה נגזרים מהגדלים הבסיסיים. כך למשל מדידת שטחים היא הכפלת אורך באורך ולכן אינה בסיסית. בהתאם, יחידות המידה למדידת שטחים אינן יחידות בסיסיות והן נגזרות מיחידות המידה של אורך.

בתורת הקוונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הקוונטים כל גודל פיזיקלי מדיד מתואר על ידי אופרטור הרמיטי. הערכים שניתן לקבל במדידה הם הערכים העצמיים של האופרטור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.