גודל פיזיקלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גודל פיזיקלי - תכונה הניתנת למדידה של עצם מסוים. זמן, אורך, מסה, מהירות וכדומה הם גדלים פיזיקליים. לכל גודל פיזיקלי יחידת מידה. לדוגמה, זמן ניתן למדוד ביחידות מידה של שניות, דקות ,שנים וכיוצא בכך.
לגודל פיזיקלי שלושה מאפיינים:
- הגדרה ספציפית
- ביטוי כמותי (מדידה או חישוב)
- יחידת מידה מוסכמת
רק אם שלושת המאפיינים קיימים, הגודל ייחשב לגודל פיזיקלי.
[עריכה] גודל פיזיקלי בסיסי
במערכת SI ישנם שבעה גדלים פיזיקליים בסיסיים, שנמדדים באחת משבע היחידות הבסיסיות (בסוגריים): אורך (מטר) , מסה (קילוגרם), זמן (שנייה), זרם חשמלי (אמפר), טמפרטורה (קלווין), כמות חומר (מול) ועוצמת הארה (קנדלה).
ישנם גדלים פיזיקליים רבים, שאינם בסיסיים: שטח, תאוצה, קיבול ועוד, גדלים אלה נגזרים מהגדלים הבסיסיים. כך למשל מדידת שטחים היא הכפלת אורך באורך ולכן אינה בסיסית. בהתאם, יחידות המידה למדידת שטחים אינן יחידות בסיסיות והן נגזרות מיחידות המידה של אורך.
[עריכה] בתורת הקוונטים
בתורת הקוונטים כל גודל פיזיקלי מדיד מתואר על ידי אופרטור הרמיטי. הערכים שניתן לקבל במדידה הם הערכים העצמיים של האופרטור.
