אופרטור הרמיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps edu mathematics blue-p.svg

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור לינארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).

כל האופרטורים ההרמיטיים הם לכסינים אוניטרית, והם מקיימים את התכונה שכל הערכים העצמיים שלהם ממשיים. האופרטורים האלו קרויים כך על-שם המתמטיקאי שארל הרמיט.

לאופרטורים הרמיטיים תפקיד מרכזי במכניקת הקוונטים, שבה כל גודל פיזיקלי מדיד (דוגמת אנרגיה, תנע או תנע זוויתי) מיוצג על ידי אופרטור הרמיטי. תוצאות המדידה האפשריות הן הערכים העצמיים של האופרטור.

אופרטורים במרחב מכפלה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהי H מרחב מכפלה פנימית מעל המרוכבים. לכל אופרטור לינארי \ A : H \to H מוגדר האופרטור הצמוד \ A^* : H \to H, לפי החוק

\ \lang Ax , y \rang = \lang x, A^* y \rang

(את האופרטור הצמוד מסמנים לפעמים גם \ A^{\dagger}, מבטאים כ"A דאגר"). לדוגמה, אם H הוא מרחב הילברט ו-A אופרטור חסום, אז לפי משפט ההצגה של ריס גם \ A^* חסום. אם \ A^* = A, אומרים ש-A צמוד לעצמו.

משפט הפירוק הספקטרלי מבטיח שכל אופרטור קומפקטי צמוד לעצמו הוא לכסין אוניטרית. יתרה מזו, לכל וקטור עצמי v של A עם ערך עצמי \ \lambda, מתקיים

\ \lambda \lang v, v\rang = \lang \lambda v , v \rang = \lang Av, v\rang = \lang v, A^* v\rang = \lang v, A v \rang= \lang v, \lambda v\rang = \bar{\lambda}\lang v, v\rang,

ולכן \ \lambda ממשי. מכאן שיש למרחב בסיס אורתוגונלי (ובמקרה האינסוף-ממדי מערכת אורתונורמלית שלמה) שהאופרטור מותח כל איבר שלו בגורם ממשי.

כל אופרטור אפשר לפרק לסכום של מרכיב הרמיטי ומרכיב אנטי-הרמיטי, לפי הנוסחה הפשוטה \  A = \frac{1}{2}(A+A^*)+\frac{1}{2}(A-A^*). מחצית הסכום \ A+A^* היא, אם כך, המרכיב ההרמיטי של האופרטור. גם המכפלות \ AA^* ו- \ A^*A תמיד הרמיטיות, ויש להן תכונה שימושית נוספת: \ \|AA^*\|=\|A\|\|A^*\|=\|A\|^2, כאשר \ \|A\| מסמן את הנורמה של A כאופרטור.

אופרטורים על מרחב סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מרחב הווקטורים המרוכבים \ \mathbb{C}^n מוגדרת המכפלה הפנימית הסטנדרטית \ \lang \vec{x}, \vec{y} \rang = \sum_{k=1}^{n} x_k \bar{y}_k אותה אפשר לפרש ככפל מטריצות של וקטור שורה בווקטור עמודה (האחרון מוצמד על ידי צמוד מרוכב). לכל מטריצה \ A \in \operatorname{M}_n(\mathbb{C}) מתאים אופרטור הכפל \ \vec{z} \mapsto A \vec{z} (ביתר דיוק: A היא המטריצה המייצגת של אופרטור הכפל ביחס לבסיס הסטנדרטי). האופרטור הצמוד מתאים למטריצה A הוא \ A^* = \overline{A^t} = \overline{A}^t (בכתיב לפי רכיבים:  A^*_{ij} = \overline{(A_{ji})} ). כלומר, המטריצה הצמודה מתקבלת משחלוף והפעלת הצמוד המרוכב.

עבור מטריצות ממשיות, אם כך, מטריצה היא הרמיטית אם ורק אם היא סימטרית. מטריצות סימטריות ממשיות הן לכסינות אורתוגונלית אפילו מעל הממשיים.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אופרטור הזהות \mathrm{id}: \mathbb{H} \to \mathbb{H} הוא אופרטור הרמיטי.
  2. בפרט, לכל n \in \mathbb{N} טבעי, מטריצת היחידה I_n היא מטריצה הרמיטית מעל \mathbb{R}^n ו-\mathbb{C}^n .
  3. יהי \mathbb{H} = \mathbb{R}^2, אזי כל מטריצה סימטרית A היא אופרטור הרמיטי. שכן,
     \langle \mathbf{x} , A \mathbf{y} \rangle = \left[ x_1 \ x_2 \right] A \left[ \begin{matrix} y_1 \\ y_2 \end{matrix}  \right] = \left( A^t \left[ \begin{matrix} x_1 \\ x_2 \end{matrix} \right] \right)^t \left[ \begin{matrix} y_1 \\ y_2 \end{matrix} \right] = \langle A^t \mathbf{x} , \mathbf{y} \rangle = \langle A \mathbf{x} , \mathbf{y} \rangle
  4. מעל \mathbb{H} = \mathbb{C}^2 הצמוד ההרמיטי של A = \left[ \begin{matrix} a_{11} & a_{12} \\ a_{21} & a_{22} \end{matrix} \right] הוא A^* = \overline{A}^t = \overline{A^t} = \left[ \begin{matrix} \bar{a}_{11} & \bar{a}_{21} \\ \bar{a}_{12} & \bar{a}_{22} \end{matrix} \right].
  5. מעל \mathbb{H} = \mathbb{C}^2 מטריצות פאולי  \sigma_x = \left[ \begin{matrix} 0 & 1 \\ 1 & 0 \end{matrix} \right] \quad , \quad \sigma_y = \left[ \begin{matrix} 0 & -i \\ i & 0 \end{matrix} \right] \quad , \quad \sigma_z = \left[ \begin{matrix} 1 & 0 \\ 0 & -1 \end{matrix} \right] \quad : הן מטריצות הרמיטיות.
  6. יהי \mathbb{H} = C^{2}(I) \cap L^2(I) מרחב הפונקציות הממשיות הגזירות פעמיים ברציפות ואינטגרביליות לבג בריבוע שמתאפסות בקצות הקטע I \subset \mathbb{R}, עם מכפלה פנימית \langle f , g \rangle = \int_{I} f(x)g(x)\mathrm{d}x, אזי האופרטור \frac{\mathrm{d}^2}{\mathrm{d} x^2} (גזירה פעמיים) הוא אופרטור צמוד לעצמו שכן
    \langle \frac{\mathrm{d}^2 f}{\mathrm{d}x^2} , g \rangle = \int_{I} \left(  \frac{\mathrm{d}^2 f}{\mathrm{d}x^2} \right) g(x) \mathrm{d}x = - \int_{I} \left(  \frac{\mathrm{d} f}{\mathrm{d}x} 
\right) \left( \frac{\mathrm{d} g}{\mathrm{d}x} \right) \mathrm{d}x = \int_{I} f(x)  \frac{\mathrm{d}^2 g}{\mathrm{d}x^2} \mathrm{d}x = \langle f ,  \frac{\mathrm{d}^2 g}{\mathrm{d}x^2} \rangle (השתמשנו פעמיים באינטגרציה בחלקים)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]