גונדובלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת גאליה אחרי מותו של כלותאר ה-1
מבצר קומאנז'

גונדובלד (Gondovald או Gundowald ‏ נקרא גם גונדואלד ובלומר; 568 לערך – 586 לערך)‏[1]. היה מתחזה, טוען לכתר, שהכתיר עצמו כמלך אקיטן בשנים 584-585.

על פי גרגוריוס מטור[2] גונדובלד טען שהוא בן לא חוקי של כלותאר הראשון. הוא ואמו ניסו להוכיח זאת בעזרת עדים, אך כשלו במשימה ולכן גונדובלד ברח דרך איטליה לביזנטיון, עם תמיכה כספית מפלביוס מאוריסוס טיבריוס אוגוסטוס, קיסר האימפריה הביזנטית הוא חזר ותפס מספר ערים בדרומה של גאליה, כולל טולוז ופואטייה (Poitiers).

טריטוריה זו הייתה שייכת על פי דין לגונתרם, מלך בורגונדיה, אחד מבניו החוקיים של כלותאר. גונתרם יצא נגדו באומרו שגונדובלד הוא בנו של טוחן, ששמו הוא בלומר וכי הוא תפס את השלטון שלא כדין. גונדולד, שכוחותיו היו נחותים מכוחותיו של גונתרם, נמלט לקומאנז' (Comminges) וצבאו הושם במצור במבצר הקרוי כיום Saint-Bertrand-de-Comminges. המצור הצליח, בני הלוויה שלו מסרו את גונדובלד לגונתרם וגונדובלד הוצא להורג. במהלך המצור נהרס המבצר ולא נבנה מחדש במשך קרוב ל-500 שנה.

היסטוריונים בני המאה ה-19 ואילך מפקפקים בסיפור המסופר אצל גרגוריוס ובאמיתותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bachrach, Bernard S. 1994. The Anatomy of a Little War: A Diplomatic and Military History of the Gundovald Affair (568–586). Boulder, CO: Westview Press
  2. ^ Historiae. VII, S. 14, 26-28, 30-38.