הוצאה להורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עונש מוות ברחבי העולם.

מקרא צבעים:

כחול: מבוטל לכל העבירות
ירוק: מבוטל לכל העבירות האזרחיות והפליליות (אך לא עבור עבירות בזמן מלחמה, למשל)
כתום: קיים באופן חוקי אך מבוטל בפועל
אדום: קיים באופן חוקי

עונש מוות במדינות ארצות הברית.

מקרא צבעים:

כחול: מבוטל לכל העבירות
כתום: הוכרז כבלתי-חוקי
ירוק: לא בוצע מאז שנת 1976
אדום: מבוצע מאז שנת 1976

אחת הדמויות המפורסמות ביותר שהוצאו להורג בהסטוריה היה ישו שנצלב על ידי האימפריה הרומית. השיטה שבה הוצא להורג - צליבה, הפכה להיות אייקון מרכזי של הדת שייסד. בתמונה ציור של ג'וטו די בונדונה, פירנצה

הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם, לא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר. זוהי למעשה הסנקציה החריפה ביותר שמדינה יכולה להפעיל כנגד אזרחיה. כיום עדיין מקובל בעולם הרחב שלמדינה יש זכות חוקית (אם כי לא בהכרח מוסרית) לבצע הליך זה כלפי אזרחיה, ושלא מדובר בפשע.

פעמים רבות נעשית ההוצאה להורג בעקבות גזר דין אשר ניתן בהתאם לחוק המאפשר הטלת עונש מוות. במקרים אחרים, בעיקר בזמן מלחמה או בשלטון עריץ, נעשית הוצאה להורג ללא משפט, על-פי החלטה מקומית, לרוב מתוך תחושה שהחלטה זו משקפת את רצון השלטון, ולעתים אף בהנחיה ברורה (אך חסרת בסיס חוקי) של השלטון. הוצאה להורג בלא משפט, בידי המון זועם, קרויה לינץ'.

תוכן עניינים

1 שיטות להוצאה להורג
- 1.1 שיטות להוצאה להורג כיום
2 ההסטוריה של הוצאות להורג
3 המצב כיום במדינות שונות
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] שיטות להוצאה להורג

הוצאות להורג בצבא נעשות בדרך כלל על ידי כיתת יורים או על ידי תליה. קיימות שיטות נוספות להוצאה להורג (ראו פירוט בשיטות הוצאה להורג).

צליבה שימשה כדרך משפילה ואכזרית במיוחד לביצוע הוצאות להורג, בעיקר על ידי הצבא הרומי מאז 600 לפנה"ס ועד למאה הרביעית לספירה, על אף שהיו מספר מקרים לא שיטתיים גם בעת המודרנית. אחד המוצאים להורג המפורסמים ביותר בעולם בשיטה הזו היה ישו.
שריפת אדם חי, גם שיטה זו הייתה נהוגה ברומא. הקיסר נירון אהב את שיטה זו ואף הרג בני אדם חיים בשיטה זו, רק כדי להאיר בכנסים ובמסיבות ממלכתיות. שיטה זו הייתה נהוגה גם על ידי הכנסיה הנוצרית שהעלתה על המוקד אנשים שנאשמו בכפירה, כישוף, ויהודים שסירבו לקבל על עצמם את הדת הנוצרית, או שחזרו בהם מהתנצרותם.
עריפת ראש הייתה שיטת ההוצאות להורג בגרמניה ואנגליה במאות ה-16 וה-17. היא בוצעה בדרך כלל בעזרת גרזן אך לעתים גם בהתקנים דמויי-גיליוטינה.
בדרום מזרח אסיה (אך גם ברומי ובקרתגו) נהגו להוציא להורג במחיצה על ידי פיל.
במונגוליה נהגו לקבור שבויי מלחמה עד הצוואר באדמת המדבר כאשר לראשם כיפת עור גמל. הם הושארו ככה מספר ימים תחת השמש הקופחת. המעטים הקשוחים ששרדו סבלו מנזק מוחי בלתי הפיך בשל כיווץ כיפת העור שלחצה על קליפת המוח שלהם, דבר שהפך אותם לעבדים יעילים וממושמעים.
בהמהפכה הצרפתית החלו הצרפתים להוציא להורג אנשים באמצעות גיליוטינה ששימשה לעריפת ראשים שכונתה בלשון העממית "האלמנה", בשל השארת נשותיהן של המוצאים להורג אלמנות.

[עריכה] שיטות להוצאה להורג כיום

כיום שיטות ההוצאה להורג שונות ממדינה למדינה, בארה"ב ובסין נהוגה הוצאה להורג על ידי מתן זריקת רעל לעורקיו של הנידון למוות. שיטות נפוצות להוצאה להורג הן בירי (בסין), באמצעות כסא חשמלי (בארה"ב), בתליה (באיראן) או בעריפת ראש (בסעודיה).

[עריכה] ההסטוריה של הוצאות להורג

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] המצב כיום במדינות שונות

על פי נתוני אמנסטי ארגון זכויות אזרח המתנגד בתקיפות להוצאות להורג, בשנת 2007 הוצאו להורג ברחבי העולם 1,252 בני אדם ב-24 מדינות. בראש טבלת המדינות המוציאות להורג ניצבת סין, שבה הוצאו להורג בשנת 2007 לפחות 470 בני אדם, אחריה איראן עם 317 הוצאות להורג, ושלישית סעודיה עם 135 הוצאות להורג. בסין חלק מההוצאות להורג הינן חשאיות, ובארגון אמנסטי חוששים כי הוא מגיע לאלפי בני אדם נוספים שפעלו להשגת זכויות אדם. חלק ניכר מההוצאות להורג הינן במדינות מוסלמיות כמו איראן, סעודיה ופקיסטן שבהן בלבד הוצאו להורג ביחד 585 מאזרחיהם. במדינות אלו ישנה גם מגמה של עליה בכמות ההוצאות להורג בשנת 2007 לעומת שנת 2006 [1] בעוד שבסין ישנה מגמה של הצנעת והסתרת ההוצאות להורג, באיראן ניתן לדבר פומביות גדולה, ונעשות הוצאות להורג בתליה בפומבי, כנראה בכדי להפחיד וליירא את הציבור.

בארצות הברית הייתה ההוצאה להורג בלתי-חוקית במשך שנים רבות. בשנת 1976 הוחלט לאפשר לחמישים מדינות ארצות הברית להחליט בעצמן על קיום הוצאות להורג. 37 מדינות הפכו את ההוצאה להורג לחוקית. בשנת 2007 הוצאו להורג 42 אזרחים בארה"ב, ובכך הפכה ארה"ב למדינה החמישית בדירוג העולמי של מדינות שמוציאות להורג.

בכל שנותיה של מדינת ישראל בוצעה הוצאה להורג פעמיים. ב30 ביוני 1948 הוצא להורג סרן מאיר טוביאנסקי, קצין בהגנה שהואשם בבגידה במולדת. טוביאנסקי, שהיה מפקד שדות התעופה בירושלים הנצורה הואשם על לא עוול בכפו בהעברת מידע על תשתיות החירום בירושלים לבריטים. הוא נשפט במשפט שדה, והוצא להורג בו במקום. שנה לאחר מכן טיהר דוד בן גוריון את שמו. הפעם השנייה שבה בוצעה הוצאה להורג הייתה בשנת 1962, כאשר יושם גזר הדין במשפטו של אדולף אייכמן.