אקיטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה עוסק בחבל-הארץ "אקיטן". אם התכוונתם לרומנסה העתיקה באותו שם מאת מארי דה פרנס, ראו אקיטן (רומנסה).

Région Aquitaine

עיר בירה

בורדן

שטח

41,308 קמ"ר

נשיא החבל

אלן רוסה

אוכלוסין
- 2006 הערכה
- 1999 מפקד
- צפיפות אוכלוסין

3,099,000
{{{אוכלוסייה על פי סקר}}}
75 נפשות לקמ"ר

מחוזות צרפת

דורדון (Dordogne)
ז'ירונד (Gironde)
לאנד (Landes)
לוט וגארון (Lot-et-Garonne)
פירנה-אטלנטיק (Pyrénées-Atlantiques)

רבעים

קנטונים

235

קהילות

2296

אַ‏קִיטֵן (בצרפתית Aquitaine) הינו אחד מ-26 חבלי צרפת. החבל נמצא בדרום מערב המדינה, לאורך האוקיינוס האטלנטי ורכס הפירנאים, וגובל בדרומו עם ספרד. העיר הראשית והגדולה בחבל זה היא בורדו. בעבר היה החבל חלק מן הפרובינקיה הרומית גאליה אקוויטניה.

[עריכה] גאוגרפיה

אקיטן משתרע על פני 41,308 קמ"ר המהווים כ-7.6% מכלל שטחה של צרפת. הוא תחום על ידי ספרד בדרום, חבל מידי-פירנה במזרח, חבל פואטו-שראנט וחבל לימוזן בצפון ומפרץ ביסקיה במערב. בירת החבל היא העיר בורדו וערים חשובות אחרות כוללות את פו, ביאריץ, פריגו ועוד.

[עריכה] היסטוריה

בתקופה הרומאית הפרובינקיה גאליה אקוויטניה כוללה את שטח גאליה שבין הרי הפירנאים לנהר גארון. אוגוסטוס קיסר הוסיף לפרובינקיה את השטח שבין הגארון לנהר הלואר. בתקופה זו שטח הפרובינקיה היה בערך שליש מצרפת של היום, וכמעט כל תושביה קיבלו את התרבות הרומאית, שלא כמו בחלקה הצפוני של גאליה.

במאה ה-4 חולקה הפרובינקיה לשלושה מחוזות נפרדים:

אקוויטניה פרימה, השטח הצפון-מזרחי.
אקוויטניה סקונדה, השטח הצפון-מערבי. בירתו הייתה בורדו.
אקוויטניה טרטיה או אקוויטניה נובמפופולאנה, השטח הדרומי.

במאה ה-5 האימפריה הרומית נפלה והויזיגותים תפסו את האזור. בשנת 507 הפרנקים, יחד עם שכירי חרב בורגונדים, כבשו את האזור. כשכלותאר השני מת ב-629 הוא חילק את ממלכתו בין בניו ונתן את אקיטן לבנו כאריבר השני, שקבע את בירתו בטולוז וחיזק את כוחו באזור על ידי נישואים עם ז'יזלה, היורשת של אקוויטניה נובמפופולאנה. אולם השליטה הפרנקית לא הייתה בטוחה משום שהפרנקים לא העריכו או הבינו את החיים האורבניים והתרבות הרומאית באזור. כשהמורים כבשו את האזור במאה ה-8 הם נתקלו בהתנגדות מועטה, אך שארל מרטל גירש אותם מהאזור וצירף אותו לאימפריה הקרולינגית.

יורשיו של קרל הגדול חילקו ביניהם את האימפריה ואקיטן הפכה לחלק מממלכת נאוסטריה. במאה ה-9 הרוזנים המקומיים שיחררו את עצמם בהדרגה מהשליטה המלוכנית; ברנאר פלנטוולו ובנו ויליאם, שישבו באוברן, הכריזו על עצמם כדוכסי אקיטן. ויליאם החמישי ייסד הדוכסות חדשה שבסיסה בפואטו וכללה את פואטייה, אוברן וטולוז. ב-1052 דוכסות גסקוניה הפכה לחלק מדוכסות אקיטן לאחר נישואיו של ויליאם השמיני לאחותו של דוכס גסקוניה. אקיטן הפכה למרכז תרבותי וספרותי חשוב ולמולדת תרבות ה"קורטואזי" (courteoisie), או אהבה חצרונית, ששיאה היה במאה ה-11. הדוכס ויליאם התשיעי, שנקרא גם "הטרובדור", היה משורר בעצמו, ופואטייה הפכה למרכז מוזיקלי של הטרובדורים. כשוויליאם העשירי מת ב-1137 בתו, אלינור מאקיטן, היורשת הגדולה ביותר בתולדות צרפת, נישאה לאדונה הפיאודלי לואי השביעי, מלך צרפת. היא יצאה איתו למסעות צלב אך ב-1152 גרמה לביטול הנישואים בשל קרבת דם כדי להנשא ליריבו הגדול של בעלה, הנרי השני מלך אנגליה. היא המשיכה להחזיק בחצר אלגנטית בפואטייה. בניה, ריצ'רד הראשון וג'ון, ויורשיהם היו מלכי אנגליה אך גם דוכסי אקיטן.

הלחימה במלחמת מאה השנים איפשרה לאדוארד השלישי מלך אנגליה להקים את נסיכות אקיטן ב-1361, שהייתה חופשייה מכל תלות בצרפת. צרפת כבשה מחדש את האזור עד 1453, ולאחר מכן ההיסטוריה של אקיטן הפכה לחלק מההיסטוריה של צרפת.

[עריכה] דמוגרפיה

לפי הערכת אוכלוסייה שנעשתה בינואר 2006, מספר התושבים בחבל אקיטן הוא 3,099,000, המהווה 5.1% מכלל אוכלוסיית צרפת. קצב צמיחת האוכלוסייה בחבל הוא יחסית גדול (+0.92% בשנה מאז 1999), כאשר רובו מגיע מהגירה (+0.85% בשנה). שיעור הילודה הממוצע באקיטן היה 1.68 בשנת 2003, כאשר שיעור הילודה בצרפת המטרופוליטנית באותה שנה היה 1.87.

העיר המאוכלסת ביותר בחבל היא בורדו (925,253 תושבים לפי מפקד מ-1999) ואחריה פו (216,830) ובאיון (213,969).

[עריכה] שפה

בחבל אקיטן השפה המדוברת ביותר היא צרפתית (השפה הרשמית), אולם תושבים רבים מדברים גם אוקסיטנית ובסקית. השפה האוקסיטנית באקיטן מחולקת לשלושה ניבים: גסקונית, המדוברת במחוזות ז'ירונד ולאנד ובדרום מחוז לוט וגארון; לנגדוקית, המדוברת בדרום מחוז דורדון וצפון מחוז לוט וגארון; לימוזנית, המדוברת במרכז וצפון מחוז דורדון.