גליזה 229

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גליזה 229
Brown Dwarf Gliese 229B.jpg
גליזה 229 וגליזה 229B, תמונת הגילוי ממצפה הכוכבים פאלומר ותמונה מטלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ארנבת
שמות נוספים HD42581
סוג ננס אדום
בהירות 8.14
סיווג ספקטרלי M1Ve
עלייה ישרה 06h 10m 34.6154s
נטייה 52.715″ 51′ 21°−
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 9.33
מרחק 18.8 שנות אור
5.77 פרסק
רדיוס 0.58 רדיוסי שמש
מסה 0.69 מסות שמש
עוצמת הארה פי 1.53 מהשמש
טמפרטורה 3,700 K
מהירות סיבוב 1 ק"מ/שנייה
מערכת
כוכבים נלווים גליזה 229B
גליזה 229B
Relative star sizes-HE.svg
השוואת גודל, צבע וטמפרטורה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ארנבת
סוג ננס חום
בהירות 31.81
סיווג ספקטרלי T7
עלייה ישרה 6h 10m 34.8s
נטייה ‏00″ ‏52′ ‏21°‏-‏[1]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 33
מרחק 18.8 שנות אור
5.77 פרסק
מסה 0.02-0.05 מסות שמש
טמפרטורה 950 K

גליזה 229גרמנית Gliese 229 מכונה גם Gl 229 ו-Gj 229) הוא ננס אדום במרחק 19 שנות אור בקבוצת הכוכבים ארנבת. מסתו היא 0.58 פעמים מסת שמש, רדיוסו 0.69 פעמים רדיוס שמש וסיבובו העצמי נמוך במיוחד- ק"מ לשנייה בקו המשווה.

הכוכב הוא כוכב משתנה מסוג כוכב להבה עם פעילות נמוכה, כלומר בהירותו גדלה באופן אקראי בגלל פליטת להבות (בדומה לשמש) בשל פעילות בשדה המגנטי שלו. הספקטרום שלו מראה ספקטרום פליטה של סידן. פליטה של קרני X התגלתה מהעטרה של הכוכב.‏[2]

גליזה 229B[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 אסטרונומים ממצפה הכוכבים פאלומר צילמו לוויין תת-כוכבי המקיף את גליזה 229, הגילוי אושר סופית בשנת 1995 (ראו תמונה). גליזה 229B הוא ננס חום המקיף את הכוכב, מסתו היא כ-20 עד 50 מסות צדק (0.02 עד 0.05 מסת שמש). מסה זו אינה מספיקה להיתוך גרעיני של מימן, אך מספיקה להיתוך של דאוטוריום. גליזה 229B הוא ננס T הראשון שהתגלה והוא משמש כאב טיפוס לסוג ספקטרלי זה, גילויו נחשב כאבן דרך במחקר הננסים החומים. הננס מקיף את הכוכב במרחק של כ-40 יחידות אסטרונומיות במשך כ-200 שנים.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מידע

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים נלקחו מ-גליזה 229B במסד הנתונים SIMBAD
  2. ^ פוטומטריה אופטית וספקטרוסקופיה של הכוכב המתלקח גליזה 229 ‏(HD42581)‏, Byrne, P. B.; Doyle, J. G.; Menzies, J. W., מאי 1985
  3. ^ גליזה 229B באתר Extrasolar visions