גלקסיית אנדרומדה III

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלקסיית אנדרומדה III
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אנדרומדה
מגלה סידני ון דר ברג
תאריך גילוי 1972
סוג אליפסואידית ננסית
בהירות נראית 14.4+[1]
סיווג מורפולוגי dSph[1]
עלייה ישרה 00ʰ 35ᵐ 22.7ˢ
נטייה ‏17″ ‏30′ ‏36°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 10-
מרחק[2] 2,440,000 שנות אור
748,099.09 פארסק
קוטר 2,760[1] שנות אור
מסה ‎8.6×106‎‏[3] M
הסחה לאדום 345.6-[1] ק"מ/שנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלקסיית אנדרומדה III, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-2.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31). לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 14.4 והיא התגלתה בשנת 1972, יחד עם גלקסיית אנדרומדה I וגלקסיית אנדרומדה II על ידי סידני ון דר ברג, שחיפש גלקסיות לווייניות של גלקסיית אנדרומדה בתמונות שצולמו על ידי טלסקופ שמידט במצפה הכוכבים פאלומר בשנים 1970‏-1971.[4]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת כ-6 מעלות מדרום-דרום-מערב למרכז גלקסיית אנדרומדה וכ-1.8 מעלות מצפון לכוכב π באנדרומדה, בהמשכו של הקו המחבר אותו עם הכוכב δ באנדרומדה.
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-3.9 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,760 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-‎8.6×106מסות שמש, כ-20 מיליוניות ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-830,000 מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי מיליון מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-1.5% בלבד מהמתכתיות של השמש,[3] כך שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבים של שביל החלב או של גלקסיית אנדרומדה. הגלקסיה מקיפה את מרכזה של גלקסיית אנדרומדה במרחק שנע בין 230,000 שנות אור ובין 360,000 שנות אור בזמן הקפה של 2.2 מיליארד שנים.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Andromeda III
  2. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
  3. ^ 1 2 J. S. Kalirai, R. L. Beaton, M. C. Geha, K. M. Gilbert, P. Guhathakurta, E. N. Kirby, S. R. Majewski, J. C. Ostheimer, R. J. Patterson & J. Wolf: The SPLASH Survey: Internal Kinematics, Chemical Abundances, and Masses of the Andromeda I, II, III, VII, X, and XIV Dwarf Spheroidal Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 711, Iss. 2, p. 685 (2010)
  4. ^ S. van den Bergh: Search for Faint Companions to M31, Astrophysical Journal, vol. 171, p. L31 (1972)
  5. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
  6. ^ L. L. Watkins, N. W. Evans & G. van de Ven: A census of orbital properties of the M31 satellites, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 430, Iss. 2, p. 9 (2013)