גריפון (כלב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גריפון
Griffon Bruxellois 2008.png
גריפון
קבוצה: כלב לוויה
משקל: 2.5-5 ק"ג
גובה: 18-20 ס"מ
תוחלת חיים: 12-15 שנים
תיאור: כלב זעיר, המתאים לגידול בבית. אינו מתאים לילדים.
אופי: רגיש, אוהב להתכרבל, מתקשר לבעליו ואינו אוהב להשאר לבדו.
שימוש: כלב לוויה

גריפון הוא גזע של כלב לוויה זעיר, שמוצאו מבריסל בבלגיה.

הגריפון מונה שלושה גזעים של כלבים: גריפון בריסלי (בצרפתית: Griffon Bruxellois; באנגלית: Brussels Griffon), גריפון בלגי (Griffon Belge) וברבסון זעיר (Petit Brabançon). שלושת הגזעים זהים בממדי גופם ובצורתם, להוציא את סוג הפרווה וצבעה. בחלק מן הארגונים הבינלאומיים לכלבנות שלושת גזעים אלה נחשבים לואריאציות של אותו הגזע.

תאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שלושת הגזעים קטנים במידותיהם, עם פנים פחוסות, לסת בולטת ועיניים גדולות ומרוחקות המעניקות לפניו של הגריפון מראה כמעט אנושי. לעתים מזכיר מראה פניו של כלב זה את דמותו של הבדיונית של אִיווֹק (Ewok) בסדרת הסרטים מלחמת הכוכבים, ויש הטוענים כי כלב זה שימש השראה ליוצר הסרטים ג'ורג' לוקאס. כל שלושת הגזעים הם כלבי לוויה חסונים במראם עם גוף מאוזן, המעניק להם מראה מרובע במבט צידי. גריפון המתאים לתקן הגזע חייב להיות שרירי, קומפקטי, בעל מערכת עצמות מפותחת ואסור שיראה עדין למראה, או גוצי יתר על המידה. הגריפון לעתים מפתיע במשקלו ביחס למראהו הזעיר. כיוון שהשיפוט באשר לגזע הגריפון נעשה על פי משקלו ולא על פי גובה כתפו, יחסים נכונים של מידות הגוף חיוניים כדי לקבוע האם הכלב שמן מדי, או רזה מדי, גבוה או נמוך מדי.

תקני המשקל של הגזע אינם קבועים ומשתנים מעט בין הארגונים הכלבניים השונים. אולם, משקל אידאלי של גריפון נע בין 3.6 ק"ג ל-4.5 ק"ג לשני המינים.

אורכו של הצוואר בינוני והוא כפוף מעט. החזה עמוק והגב ישר. הזנב קצוץ לכדי שליש מאורכו הטבעי, או שיש המותירים את הזנב. הזנב מורם ובתערוכות כלבים, נשפטת ערנותו של הכלב בין היתר על פי תנוחת זנבו. זנבות מעוקלים אינם מקובלים, אלא אם כן ניתן לקצץ את הזנב באופן שאינו מותיר עיקול (דהיינו העיקול בשני השליש החיצוניים של הזנב).

הראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראש הוא המאפיין החשוב ביותר בגזע כלבים זה. ראשו של הכלב עגלגל במראהו וחייב להיות גדול ביחס לגוף, אולם אסור שיראה כאילו הוא מוציא את הכלב מאיזון. מצחו של הכלב מעוגל, או "כיפתי". הגולגולת חייבת להיות עגלגלה (להוציא את החלק החזיתי של האף).

אוזני הכלב חייבות להיות גבוהות, מופרדות, קטנות וחצי מושפלות. בארצות הברית נהוג לקצץ את אוזני הכלב, אולם ברוב מדינות אירופה חל איסור על קיצוץ אוזניים.

עיניו כהות, מרוחקות, גדולות מאד ומלאות הבעה. האף שחור, רחב עם נחיריים גדולים, והוא מונח בגובה העיניים.