דה-אינדיבידואציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דה-אינדיבידואציה (באנגלית deindividuation) הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית, המתאר מצב בו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית ומתמזג עם זהות הקבוצה.

המושג נטבע בראשונה על ידי לאון פסטינגר ושותפיו והורחב על ידי פיליפ זימברדו. הם הציעו שישנם מצבים מסוימים שמתרחשים בקבוצות ויכולים לגרום ליחיד בקבוצה לחוש שהוא איבד את זהותו האישית והתמזג באופן אנונימי עם הקבוצה. מצב פסיכולוגי זה, מביא בדרך כלל להפחתת העכבות והמעצורים, ועלול לגרום לביצוע התנהגויות אימפולסיביות או הרסניות.

מצב זה מתעורר במיוחד בתנאים כגון שקיימת מלכתחילה אנונימיות, כשיש מצב של עוררות גבוהה, אחדות קבוצתית גבוהה או התמקדות באירועים חיצוניים. תנאים אלו מביאים כנראה למצב של מודעות עצמית מופחתת וכך לדה-אינדיבידואציה. התנהגות זו עשויה להוביל לתוצאות שליליות.

קיימת סברה כי דה אינדיבידואציה עשויה להוביל גם לתוצאות חיוביות, סברה שנבחנה לאחרונה במחקרם החלוצי של שכטר&שגב (2008).