דה רוטס
 | |
| מקום הקמה |
פילדלפיה  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
מ-1987 |
| סוגה |
רוק אלטרנטיבי, היפ הופ אלטרנטיבי, ג'אז ראפ, ג'אז, היפ הופ תודעתי, מוזיקת נשמה פרוגרסיבית, נאו סול, מוזיקת נשמה, פאנק, רוק, מוזיקת היפ הופ, ראפ פרוגרסיבי |
| חברת תקליטים |
גפן רקורדס, אינטרסקופ גפן A&M, יוניברסל מיוזיק גרופ, דאף ג'אם, MCA רקורדס, DGC רקורדס, אינטרסקופ רקורדס, דה איילנד דף ג'אם מיוזיק גרופ |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
קווסטלאב בלאק ת'אוט Hub | |
  | |
דה רוטס (באנגלית: The Roots) היא להקת היפ הופ אמריקאית, אשר הוקמה ב-1987 על ידי טאריק "בלאק ת'אוט" טרוטר ואמיר "קווסטלאב" תומפסון בפילדלפיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה רוטס החלו להופיע בשנת 1989 בתור "דה סקוור רוטס", והיו חברים בה הראפר בלאק ת'אוט והמתופף קווסט לאב. בשנת 1991, הראפר מאליק בי והבסיסט לאונרד האברד הצטרפו ללהקה.[1] במהלך ההיסטוריה של הלהקה, קווסטלאב ובלאק ת'אוט נשארו בה תמיד, תוך שלאורך השנים התחלפו הנגנים שלהם.
בשנת 1993 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה, Organix, באופן עצמאי, וחתמה באותה השנה בחברת התקליטים DGC רקורדס (לימים MCA רקורדס). ב-1995 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן השני שלה, והאלבום המסחרי הראשון, Do You Want More?!!!??!, אלבום שהיה ייחודי בהיפ הופ, תוך שלא השתמש בדגימות, וזכה לאהדה יותר בקרב חובבי הרוק האלטרנטיבי מאשר חובבי ההיפ הופ. האלבום הגיע בשיאו למקום ה-104 במצעד הבילבורד 200.[2]
בשנת 1996 הוציאו את אלבומם השלישי, Illadelph Halflife, שהגיע למקום ה-21 במצעד הבילבורד 200.[2] ב-1999, הוציאו את אלבומם הבא, Things Fall Apart, שהיה להצלחתם הגדולה ביותר. האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 והגיע למעמד זהב בארצות הברית.[3] מתוך האלבום יצא הסינגל "You Got Me", שהגיע בשיאו למקום ה-39 במצעד הבילבורד הוט 100 ולמקום ה-19 במצעד שירי הראפ. בשנת 2000, השיר אף זכה בפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר של צמד/להקה", תוך שהאלבום עצמו הועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר".
בשנת 2002 הוציאו דה רוטס את האלבום Phrenology, שהגיע למקום ה-28 במצעד הבילבורד 200. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Break You Off" ו-"The Seed (2.0)". הראשון הגיע למקום ה-99 במצעד הבילבורד הוט 100.
ב-2004 הוציאו את אלבומם השישי, The Tipping Point, שזכה לשבחים ממבקרי המוזיקה והגיע למקום הרביעי בבילבורד 200. בשנת 2006 עזבה הלהקה את חברת גפן רקורדס וחתמה בחברת התקליטים דאף ג'אם. באותה השנה, הוציאה תחת החברה את האלבום Game Theory, שהגיע היישר אל המקום התשיעי במצעד הבילבורד 200 ומכר 61,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[4] ב-2008 הוציאו את האלבום Rising Down, שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום השישי במצעד, עם 54,000 עותקים בשבוע הראשון.
ב-2009 הפכה הלהקה ללהקת הבית של התוכנית לייט נייט של ג'ימי פאלון.[5] ב-2010 הוציאו את האלבום How I Got Over שהכיל בתוכו השפעות של אינדי רוק, נשמה, פאנק, גוספל ונאו סול.[6][7] האלבום מכר 51,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע למקום השישי במצעד הבילבורד 200.[8]
ב-2011 הוציאו יחד עם הזמר ג'ון לג'נד את האלבום המשותף Wake Up!, שזכה להצלחה מסחרית ושבחים רבים,[9][10] ואף זכה בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום ה-R&B הטוב ביותר".[11] השיר "Hang On in There" מתוך האלבום זכה בקטגוריית "ביצוע ה-R&B העממי הטוב ביותר". באותו הטקס, How I Got Over הועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר". בשנה זו הוציאה הלהקה את האלבום Undun.
ב-2014 הוציאה הלהקה את אלבומה ה-11, ...And Then You Shoot Your Cousin.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1993: Organix
- 1995: Do You Want More?!!!??!
- 1996: Illadelph Halflife
- 1999: Things Fall Apart
- 2002: Phrenology
- 2004: The Tipping Point
- 2006: Game Theory
- 2008: Rising Down
- 2010: How I Got Over
- 2010: Wake Up! (עם ג'ון לג'נד)
- 2011: Betty Wright: The Movie (עם בלי רייט)
- 2011: Undun
- 2013: Wise Up Ghost (עם אלביס קוסטלו)
- 2014: ...And Then You Shoot Your Cousin
אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005: Home Grown! The Beginners Guide to Understanding The Roots, Vol. 1
- 2005: Home Grown! The Beginners Guide to Understanding The Roots, Vol. 2
אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1999: The Roots Come Alive
- 2003: Nagoya Blue Note: Live In Japan – September 7, 2004
מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1994: From the Ground Up
- 1999: The Legendary
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דה רוטס
דה רוטס, ברשת החברתית פייסבוק
דה רוטס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דה רוטס, ברשת החברתית אינסטגרם
דה רוטס, סרטונים בערוץ היוטיוב
דה רוטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דה רוטס, באתר אייטונס (באנגלית)
דה רוטס, באתר ספוטיפיי
דה רוטס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דה רוטס, באתר Last.fm (באנגלית)
דה רוטס, באתר AllMusic (באנגלית)
דה רוטס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דה רוטס, באתר דיזר
דה רוטס, באתר Discogs (באנגלית)
דה רוטס, באתר Songkick (באנגלית)- דה רוטס, באתר Genius
- דה רוטס, באתר SecondHandSongs
דה רוטס, באתר בילבורד (באנגלית)- דה רוטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Roots". Bonaroo. נבדק ב-16 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The Roots > Charts & Awards > Billboard Albums". AllMusic. נבדק ב-16 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gold & Platinum: The Roots". RIAA. נבדק ב-16 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Roots > Charts & Awards > Billboard Singles". Allmusic. Rovi Corporation. נבדק ב-16 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nolan, Hamilton (17 בנובמבר 2008). "The Roots To Be Jimmy Fallon's Band; We Are Old And Sad". Gawker. נבדק ב-27 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vozick-Levinson, Simon. Review: How I Got Over. Entertainment Weekly. Retrieved on June 19, 2010.
- ^ Pareles, Jon (21 ביוני 2010). "The Roots 'How I Got Over' (Def Jam)". הניו יורק טיימס. נבדק ב-21 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Caulfield, Keith. Eminem's Huge 'Recovery' Leads Big Week On Billboard 200. Billboard. Retrieved on June 30, 2010.
- ^ Caulfield, Keith (September 29, 2010). Zac Brown Band Bows At No. 1 on Billboard 200. Billboard. Retrieved on 2010-09-30.
- ^ Jacobs, Allen (October 10, 2010). Hip Hop Album Sales: The Week Ending 10/3/2010 (אורכב 08.10.2010 בארכיון Wayback Machine). HipHopDX. Retrieved on 2010-10-09.
- ^ Grammy.com - Past Winners